בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה גורם לקשקשים ואיך אפשר להיפטר מהם

סקירה קצרה של ההשערות השונות לסיבת היווצרות הקשקשים ושל הדרכים היעילות לטפל בהם

2תגובות

אחד המטרדים הגדולים ביותר הידועים לאדם הוא קשקשים, הפתיתים הלבנים שנושרים מהראש ונוחתים בשלווה על המצח ועל הכתפיים. אך אל חשש, אלה הם רק תאי עור מתים הנושרים מהקרקפת.

תחלופה של תאי העור היא עניין שגרתי – תאים זקנים נדחפים אל השכבה העליונה של העור, ובסופו של דבר מתים ונושרים. באופן רגיל, תחלופת תאי העור אינה נראית לעין והתאים מתפרקים ונשטפים בחפיפת השיער. אך במצבים מסוימים קצב התחלופה מהיר באופן חריג, והתאים המתים המצטברים נראים כקשקשים על גבי השיער. הקשקשים יכולים להופיע גם בשל מחלות עור כגון פסוריאזיס ואקזמה, או בגלל פטריות שמר שחיות לכולנו על הקרקפת, אבל הסיבות ה"נורמליות" להיווצרות קשקשים אינן ידועות עד היום.

עור הקרקפת הוא מצע גידול למינים רבים של פטריות וחיידקים, ובהם פטריית השמר מלסזיה (Malassezia). פטרייה זו ניזונה משומנים ונמצאת בעיקר סביב בלוטות החלב שבעור, שהן מקור טוב לשומן. מחקרים הראו שבאנשים הסובלים מקשקשים יש עלייה בשכיחות ובכמות של המלסזיה, ושטיפול נגד הפטרייה מסייע להיפטר מהקשקשים. אף על פי כן, עדיין לא ברור מה הגורם הראשוני – אם הקשקשים הם מצע נוח להתפתחות הפטרייה, או שמא הפטרייה גורמת לקשקשים. טיפול ייעודי בפטריית המלסזיה פותר לעתים את בעיית הקשקשים.

ישנן גם השערות אחרות על סיבת היווצרות הקשקשים, שאינן קשורות לעולם החיידקים והפטריות: חשיפה ממושכת לשמש, חפיפות תדירות מדי, רגישות למוצרי טיפוח מסוימים, סירוק יתר, מצבי מתח נפשיים ופעילות הורמונלית מוגברת הם רק חלק מהרשימה, אך חסרות ראיות מדעיות מספקות כדי לקשור באופן ודאי בינן לבין הקשקשים.

ציור: שלוש נשים מסרקות את שיערן

מחפשים פתרונות

הטיפול בקשקשים תלוי בחומרת המצב. במקרים רגילים אפשר להשתמש בשמפו נגד קשקשים המכיל חומרים אנטי-פטרייתיים. אף שהקשר בין נוכחות פטריות ובין הופעת הקשקשים אינו מובן עד תום, תכשירים אלו מועילים בדרך כלל.

תכשירים אחרים המצמצמים את היווצרות הקשקשים מבוססים על חומרים כמו זפת, גפרית, אבץ וחומצה סליצילית. אבץ עוזר באיזון קצב התחלופה של תאי העור והפרשת חומצות שומן מבלוטות החלב. מחקרים אחדים הראו שלאחר טיפול באבץ, ריכוז הפטריות על הקרקפת פחת במידה ניכרת.

חומצה סליצילית וגפרית עוזרות לפרק את הקשרים בין תאי העור המתים, וכך הם נשטפים מהקרקפת ומהשיער ביתר קלות. שימוש בזפת נמצא מועיל בטיפול במחלות עור כדוגמת פסוריאזיס וגם בקשקשים, אך קשה להצביע על המנגנון הספציפי האחראי לכך, כיוון שבזפת יש מספר גדול של חומרים פעילים.

ישנם גם מצבים רפואיים חמורים יותר המלווים בהופעת קשקשים. אחד מהם הוא סבוריאה דרמטיטיס, דלקת כרונית של בלוטות החלב שבעור המתאפיינת בתפרחת, בגרד, באדמומיות ובהופעת קשקשים. הטיפול במחלה זו כולל שימוש בסטרואידים, המעכבים את פעילות מערכת החיסון וכך מצמצמים את תגובת הדלקת.

*יעל גרופר היא מאסטרנטית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון

*לקריאת הכתבה באתר של מכון דוידסון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו