בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך ציפורים מצליחות לנמנם תוך כדי תעופה

חוקרים מגרמניה מדדו גלי מוח של ציפורים, שעפו עשרה ימים מעל האוקיינוס השקט בלי לנחות, וגילו שהן מסוגלות לישון לזמן קצר בשעת דאייה

11תגובות
פרגטה
מפליקר: Duncan

ציפורים מסוימות עשויות לעוף במשך ימים ושבועות ללא הפסקה, כאשר הן חוצות אוקיינוסים או מדבריות במהלך נדידה או בחיפוש אחר מזון. אולם בעלי חיים אינם יכולים בדרך כלל לשרוד זמן ארוך כל כך ללא שינה – אז מה עושות הציפורים שאינן יכולות לנחות ולנוח? מחקר חדש מדד את גלי המוח של ציפורים שעפו עשרה ימים בלי לנחות, וגילה שהן ישנות בעת מעופן – אך מעט מאוד זמן, ופעמים רבות עם עין אחת פקוחה.

שינה "עם עין אחת פקוחה", כלומר מצב בו רק צד אחד של המוח מראה גלי מוח אופייניים לשינה, ואילו השני נשאר עירני ומגיב לסביבתו, נצפתה בעבר אצל ציפורים מסוימות, כמו גם אצל יונקים ימיים. ברווזים, למשל, מסוגלים לישון עם צד אחד בלבד של המוח כאשר נמצאים בקרבתם טורפים רבים, ועליהם להישאר דרוכים גם בלילה ולהיות מוכנים לברוח בכל רגע. דולפינים, אריות ים, כלבי ים ועוד משתמשים בצורת השינה הזו כדי להמשיך לשחות בעודם ישנים. 

כדי לגלות אם זו התשובה לחידת המעוף ארוך הטווח של הציפורים, ניילס רטנבורג (Rattenborg) ממכון מקס פלנק לאורניתולוגיה בגרמניה וחוקרים נוספים בחרו לחקור את ציפורי הפרגטה הגדולה (Fregata minor). הלהקה שחקרו מקננת באיי גלפגוס, והציפורים יוצאות משם למסעות ציד ארוכים מעל האוקיינוס השקט, שעשויים להימשך ימים ואפילו שבועות. החוקרים הצמידו לראשן מכשירי אלקטרוצפלוגרם (EEG), שמדדו את גלי המוח בנפרד בשני צדי המוח.

במאמר שפורסם בכתב העת Nature Communications הראו רטנבורג ועמיתיו שהציפורים אכן מסוגלות לישון תוך כדי תעופה. הציפורים ישנו רק בלילה, ורק בשעת דאייה, כשלא היו צריכות להזיז את כנפיהן.

פרגטה גדולה

בניגוד לשינה הרגילה של הציפורים, כשהן נחות על פני הקרקע, באוויר רוב השינה היתה שינה חד-צדית, שבה רק צד אחד של המוח ישן, כנראה כדי שהציפורים יוכלו לנטר את סביבתן ולוודא שזרמי הרוח עדיין נושאים אותן. עם זאת, מפעם לפעם הציפורים הדואות גם שקעו בשינה מלאה של שני צדי המוח, ונראה שאפילו חלמו פה ושם – מכשיר ה-EEG הראה פעילות המקבילה לזו שנראית אצלנו בשנת חלום.

ההבדל הגדול ביותר בין ימי התעופה לימים שבהם הציפורים בילו באיים היה כמות השינה. בעוד שעל הקרקע הציפורים ישנו בממוצע יותר מ-12 שעות ביממה, בימים שבהם הן שהו באוויר הן הסתפקו בממוצע ב-42 דקות בלבד. השאלה איך הן מסתדרות עם שינה מועטה כל כך נשארה תעלומה. אחרי הכל, אדם ששעות השינה שלו יצומצמו באופן דרסטי כל כך אפילו ללילה אחד, יתקשה מאוד לאחר מכן לשמור על עירנות, ואף עלול להירדם על ההגה או בשעת עבודה. מניעת שינה ממושכת יותר, כמו זו שנמצאה אצל ציפורי הפרגטה, תגרום לנו – וגם לרוב בעלי החיים האחרים – לנזק בריאותי.

החוקרים מתכננים בהמשך לחקור מה מאפשר לציפורים להתקיים על שינה מועטה כל כך, וכך אולי לשפוך אור על הסיבות לשינה עצמה – מצב שאנו נמצאים בו כשליש מחיינו, אך עדיין נשאר מסתורי ביותר עבורנו.

*לקריאת הכתבה באתר של מכון דוידסון

*ד"ר יונת אשחר היא יועצת אקדמית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו