בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איזה שומן באמת רע לנו?

כבר שנים מטיפים לנו להפחית את צריכת השומן. אבל איזה שומן בדיוק? והאם התחליפים טובים יותר?

47תגובות
Olive oil

ההמלצה הראשונה כמעט בכל דיאטה היא להפחית קודם כל את צריכת השומן הרווי. ארגון הבריאות העולמי מייעץ למשל להגביל את צריכת השומן הרווי ללא יותר מעשרה אחוז מצריכת הקלוריות היומית. הסברה  הרווחת היא ששומן רווי מעלה את כמויות ה"כולסטרול הרע" בדם, גורם לו להצטבר בדפנות העורקים ומוביל בסופו של דבר להתקף לב או לשבץ.

לכן מפתיע מאוד לגלות שבקהילה המדעית קיים ויכוח סביב השאלה עד כמה השומן הרווי מזיק. הוויכוח הזה נמשך כבר למעלה מחמישים שנה ומתעורר מחדש אחת לכמה חודשים בעקבות מחקרים חדשים.

Saturated fat and Unsaturated fat

את אחד המחקרים האלה פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' בשנת 2014 בכתב העת Annals of Internal Medicine. מטא-אנליזה שעשו, כלומר סקירה סטטיסטית של מחקרים קודמים רבים באותו נושא, מצאה שהעדויות המחקריות העדכניות אינן תומכות בהנחיות הקוראות להרבות בצריכה של חומצות שומן רב-בלתי רוויות ולמעט בשומנים רווים. המחקר, שסקר מספר רב של מחקרים שעסקו בקשר בין חומצות שומן למחלות לב, סיכם כי אכילת פחות שומן רווי איננה מורידה את הסיכון למחלות לב.

הבעיה היא שמחקרי מטא-אנליזה תלויים מאוד בהנחות היסוד ובאיכות המחקרים הקודמים שהם סוקרים והנתונים שנדגמו מהם. ואכן המאמר ספג ביקורת קשה עוד לפני פרסומו. טענו שהחוקרים דגמו נתונים לא נכונים מתוך המאמרים שסקרו ושהשמיטו מסקירתם מאמרים חשובים אחרים. לדוגמה, מטא-אנליזה נוספת שבוצעה באותו זמן ובאותו נושא וסקרה יותר מחקרי עוקבה, הראתה על סמך נתוני המחקרים המקוריים שצריכה מוגברת של שומן רווי ושל פחמימות הביאה לאותו סיכון למחלות לב כליליות (בהן העורקים המובילים דם לשריר הלב נחסמים). אותה מטא-אנליזה מצאה שצריכה מוגברת של חומצות שומן רב-בלתי רוויות הפחיתה את הסיכון לכך.

סכנות השומן הרווי

נשארנו עם שאלת השאלות: האם שומן רווי אכן מעלה את הסיכון למחלות לב כליליות?

בשנות ה-50 של המאה הקודמת החלו לראות בארצות הברית עלייה ניכרת בתמותת גברים ממחלות לב כליליות. התופעה הניבה מחקר מקיף של השפעת גורמים תזונתיים כגון כולסטרול, פיטוסטרולים, עודף קלוריות, חומצות אמינו, שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים, על מחלות לב.

בשנות ה-60 היו שתי השערות מובילות בקשר לגורם התזונתי המוביל לתחלואה: ג'ון יודקין הצביע על סוכר כגורם העיקרי, ואילו אנסל קיז הטיל את האשמה על השומן, השומן הרווי והכולסטרול. עד תחילת שנות ה-80, רק קומץ מדענים קיבל את תיאוריית הסוכר ובהמלצות התזונה האמריקאיות משנת 1980 הציעו להפחית בעיקר את צריכת השומן, ובראש ובראשונה שומן רווי וכולסטרול, כדי למנוע מחלות לב כליליות. ההמלצות התבססו על מחקרי הזנה, שבהם נתנו לבעלי חיים ובני אדם תזונה מבוקרת ובדקו את בריאותם לאורך זמן, ומצאו ששומן רווי אכן מעלה את הסיכון להתקף לב.

נכון להיום התרומה של סוכר לתחלואת לב עדיין שנויה במחלוקת, אולם בספטמבר 2015 דווח שבשנות ה-60 וה-70 גורמים בתעשיית הסוכר מימנו בכסף רב מחקרים שיסיטו את תשומת הלב הציבורית והמדעית מתרומתם של הסוכרים למחלות לב.

בתחילת שנות ה-90 קבעו מדענים כי שומן טרנס (שומן צמחי שעבר תהליכי מיצוק תעשייתיים) הגביר את הסיכון למחלות לב ואף העלה את רמות "הכולסטרול הרע" (LDL) והוריד את ה"כולסטרול הטוב" (HDL). מדענים מצאו גם כי שומן רווי מן החי (למשל חמאה) העלה את רמת שני סוגי הכולסטרול בדם, כך שהוא בעצם היה דומה לפחמימות, אך עדיין אינו בריא כמו השומן הרב-בלתי רווי מן הצומח.

שומן או סוכר?

Muffin

הבעיה היא שבשנים הבאות ההמלצות עברו הפשטה ניכרת והתקבלו כהמלצה כללית להפחית את השומן בתזונה. המסר המורכב יותר, שיש שומנים רעים ויש שומנים טובים, הצליח לחמוק במידה רבה מהציבור.

ב-1987 ההמלצות בארה"ב קראו להפחית את צריכת השומן ל-30 אחוז מהדיאטה. תעשיית המזון הצטרפה למאמץ הלאומי והשומן הוסר מהמזון והוחלף בסוכר פשוט ופחמימות. המזון דל השומן אך עתיר הפחמימות לאו דווקא הועיל לבריאות, כיוון שהמזון שהיה עתיר בסוכר גרם בגוף לעלייה חדה ברמות ההורמון אינסולין. הורמון זה מסייע לקליטה של סוכר לתוך תאי הגוף ולכן כאשר צורכים מזון עתיר בסוכר, הרמות הגבוהות מדי של אינסולין גורמות לכך שהסוכר מתפנה במהירות רבה מדי מזרם הדם. הנפילה הקיצונית ברמות הסוכר בדם מתפרשת ע"י הגוף כ"רעב" ולכן מתחילים שוב לאכול וחוזר חלילה. העליות והנפילות האלה בסוכר הובילו בסופו של דבר לאכילת יתר ולהשמנה, ובכך העלו את הסיכון למחלות לב ולסוכרת. כך שבפועל הסרת השומן מהמזון, והכנסת הסוכר במקומו, השיגה את המטרה ההפוכה מהרזיה ובריאות.

השינוי החשיבתי החל בשנת 1997 כשמאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מצא שאם מחליפים שומן טרנס בשומן בלתי רווי אחר, מורידים את הסיכון למחלת לב. כלומר, לא כל השומנים נולדו שווים. ההמלצה חודדה במחקר ההמשך שפורסם בשנת 2005 והכריז כי אין קשר בין כמות השומן, השומן הרווי והשומן החד-בלתי רווי לבין מחלות לב, אך לשומן רב-בלתי רווי יש השפעה מגנה ברורה מפני מחלות לב.

המטא-אנליזה משנת 2014 שאותה כבר הזכרנו הצטרפה למטא-אנליזה שפורסמה ארבע שנים לפני כן ומצאה ששומן רווי אינו משפיע על הסיכון למחלות לב. כותבי המחקרים הללו טוענים שההמלצות התזונתיות צריכות להפסיק להתמקד בהפחתת השומן הרווי ולשים דגש על איכות התזונה והרכבה הכללי.

טענות אלו קיבלו לאחרונה חיזוק ממטא-אנליזה אחרת שפורסמה בשנת 2015 ומצאה גם היא כי החלפה של שומן רווי בתזונה עם פחמימות או חלבונים לא השפיעה על הסיכון למחלות לב. רק כשהחליפו את השומן הרווי בשומן רב-בלתי רווי, בלי תוספת של פחמימות או חלבונים, נמצאה ירידה משמעותית במחלות לב.

Avocado

שומן רווי נמצא בחלב ומוצריו ובחלק מהשמנים מן הצומח, שכולם עשויים להשפיע בשלל צורות על מחלות לב. הפתרון לתחלואה לא נמצא בהינדוס המזון להיות דל שומן, אלא באכילה של תפריט מגוון ומאוזן. יש להתמקד בדפוסי אכילה בריאים ולא ברכיב תזונתי זה או אחר שנמצא כרגע באור הזרקורים. מומלץ להרבות בפירות וירקות טריים, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות, עוף ודגים ולהימנע מלאכול בשר מעובד, טוגנים, לחם לבן, תפוחי אדמה, דגני בוקר, משקאות ממותקים ומאפים מתוקים.

ובכל זאת, מה לגבי שומן בתזונה?

רוב המדענים מסכימים כיום שמזון עשיר בשומן רב-בלתי רווי מפחית את הסיכון למחלות לב ומונע עמידות לאינסולין. כמו כן מוסכם שהחלפת השומן הרווי בפחמימות לא תפחית את הסיכון למחלות לב.

צריכת כמות מסוימת של שמן זית, קנולה וסויה, וכן אגוזים (שמכילים הם גם שומן רווי) העתירים בחומצות שומן מסוג אומגה-3 ואומגה-6, טובה לבריאות. המדע מכיר בכך שחומצות שומן אלו חיוניות לתהליכים רבים בגוף וחשוב מאוד לצרוך אותם בכמות מספקת.

במהדורה האמריקאית העדכנית של ההמלצות התזונתיות (של ה-USDA) הוסר כבר החרם על השומן בתזונה, ואף מוצהר בה שכולסטרול איננו סיכון תזונתי בפני עצמו. ההמלצות קוראות לשים את הדגש על צריכת סוגי השומן המומלצים ולא על הפחתת השומן בתזונה באופן כללי.

בת חן וולף היא דוקטורנטית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו