בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה אנחנו מסוגלים ללמוד תוך כדי שינה?

כבר שנים רבות יודעים שאי אפשר ללמוד דברים חדשים תוך כדי שינה. כעת מתברר שיש בכל זאת גירויים שאנחנו קולטים גם כשאיננו ערים, אך יש גם דברים שהתנומה משכיחה מאיתנו

תגובות
bill smith

הרבה פעמים אנחנו אומרים, "אני יכול לעשות את זה מתוך שינה" על דברים שאנחנו מרגישים שאנו שולטים בהם טוב מספיק כדי לבצע אותם באופן אוטומטי, בלי מחשבה מודעת. אבל האם אפשר גם ללמוד מתוך שינה?

כבר ב-1956 הפריכו חוקרים את קיומה של היפנופדיה – למידה מתוך שינה, כשהראו שנבדקים שהקשיבו לפרטי טריוויה במהלך שנתם לא הכירו אותם כשהתעוררו. עם זאת, נראה שאפשר להצליח בלמידה מתוך שינה אם מנסים ללמוד מידע פשוט יותר. זה בדיוק מה שהראה מחקר משנת 2014 שביצעה קבוצתו של פרופ' נעם סובל ממכון ויצמן למדע: 66 אנשים שהריחו בזמן השינה עשן סיגריות, שנלוו אליו ריחות לא נעימים, נמנעו מעישון שבועיים לאחר הניסוי, משום שלמדו לקשר בין העשן לריח הלא נעים.

מחקר של חוקרים מאוניברסיטת PSL בפריז, שהתפרסם בכתב העת "Nature Communications", הלך כעת צעד אחד הלאה, מלמידת קישור ללמידת דפוסים. 20 נבדקים הקשיבו לרעש לבן במהלך השינה – כלומר צלילים אקראיים לחלוטין. בתוך הרעש האקראי היו דפוסים של 200 אלפיות השנייה שחזרו על עצמם חמש פעמים. כשהנבדקים התבקשו לזהות אותם בהקלטות של הרעש הלבן שהושמעו להם אחרי שהתעוררו, הם הצליחו לעשות את זה ברמת ביצוע גבוהה יותר מהרמה האקראית.

"הוכחנו שאפשר ללמוד תוך כדי שינה, סוגיה שהייתה שנויה במחלוקת במשך שנים", אמר כותב המאמר תומס אנדריון (Andrillon) בפריס, בריאיון ל"וושינגטון פוסט". לטענתו, העובדה שלא הייתה לגירויים משמעות פעלה לטובת הנבדקים, כיוון שאדם אינו יכול להתמקד במה שהוא שומע וגם לקשר בין פיסות מידע בעודו ישן. לכן קלטות שמשמיעים בלילה אינן יעילות ללמידת שפה, למשל – המוח צריך "לרשום" את הצלילים ואת משמעותם ואינו יכול לעשות זאת כשהוא ישן. אבל זכירה של דפוסים שמיעתיים יכולה להתרחש באופן אוטומטי. "המוח הישן קולט הרבה מידע על מה שמתרחש בחוץ", אומר אנדריון, "ומעבד אותו לדרגת מורכבות מרשימה".

למידה - רק בשינה קלה

אף על פי שאמנם מתברר שאפשר ללמוד מתוך שינה, המדענים גילו שהזיכרונות של דפוסי הרעש הלבן נוצרים רק בשלבי שינה מסוימים. כאשר הצלילים נשמעו בשלב הפחות עמוק של השינה ובשנת תע"מ – שינה קלה יחסית שמאופיינת בתנועות עיניים מהירות ובחלומות – הנבדקים זכרו את הדפוסים בבוקר שלמחרת.

ממצא מפתיע הוא שבמהלך השינה היותר עמוקה, השמעת הצלילים דווקא הקשתה על הזיכרון. דפוסים שהוצגו במהלך שינה עמוקה הובילו לביצוע גרוע יותר ככל שהושמעו פעמים רבות יותר. "לראשונה יש עדות למעורבות של שלבי השינה השונים ביצירת זיכרונות חדשים", אמר ל"וושינגטון פוסט" יאן בורן (Born) מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה, שלא היה מעורב במחקר. ביצועי הנבדקים תאמו את רישום גלי המוח, שהראו פעילות מוגברת בעקבות הצגת הדפוסים המוכרים רק בשלבי השינה הפחות עמוקים.

קיימות כיום שתי תיאוריות לגבי תפקיד השינה בעיצוב זיכרונות חדשים: האחת אומרת שהמוח שלנו חוזר בשינה לזיכרונות שצבר בשעות שבהן היינו ערים. הזיכרונות הללו מתגבשים ועוברים תהליך שנקרא מיצוּק ומתחזקים, בעקבות חיזוק הקשרים בין תאי עצב, הקרויים סינפסות. לפי תיאוריה שנייה גורסת שהשינה "גוזמת" זיכרונות ישנים וחלשים יותר, ומותירה רק את הזיכרונות החזקים יותר, על ידי ביטול קשרים עודפים בין תאי העצב.

לדברי אנדריון, המחקר שלו מיישב בין שתי התיאוריות בכך שהוא מראה שהמוח הישן יכול גם למצק זכרונות וגם לגזום אותם, בשלבים שונים של השינה: המוח מחזק זיכרונות טריים, אך עשוי לגזום בהמשך זיכרונות אחרים.

"משמח מאוד לראות את התוצאות הללו, כי כבר לפני כמה שנים העלינו את האפשרות ששלבי השינה השונים משפיעים אחרת על הזיכרון", סיכמה בריאיון ל"וושינגטון פוסט" ליסה גנצל (Genzel) מאוניברסיטת רדבוד בהולנד. "כעת יש לנו הוכחה ישירה לכך".

דר עידו מגן מתמחה בכיר במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו