התנצלותו של ברק לא תזכה למחילה

עלי חיידר
מהומות אוקטובר 2000
עלי חיידר

للمقالة باللغة العربية: اعتذار باراك لا يقبل الصفح

לפני כעשרה ימים הביע ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד ברק, את התנצלותו בפני "החברה הערבית" ומשפחות החללים שנהרגו מאש כוחות המשטרה במהלך כהונתו כראש ממשלה, עם פרוץ אירועי אינתיפאדת אל־אקצא באוקטובר 2000. "אני נושא באחריות לכל מה שהתרחש בתקופת כהונתי כראש ממשלה, בתוך זה גם אירועי אוקטובר", אמר ברק והוסיף: "אין מקום למפגינים שנהרגים מאש כוחות הביטחון והמשטרה של מדינת ישראל. המדינה שלהם. אני מביע צער והתנצלות בפני המשפחות ובפני החברה הערבית".

ברק פתח את התנצלותו על רקע השיח הציבורי בעניין הבחירות הקרובות, בניסיון אופורטוניסטי לסלול את הדרך לכניסתו לברית עם מרצ ולהקמת "המחנה הדמוקרטי". ברק הוא הדמות הראשית והמרכזית עליה מוטלת האחריות לכל מה שקרה באוקטובר 2000, החל בהיתר שנתן לאריאל שרון, מנהיג האופוזיציה דאז, להיכנס למסגד אל־אקצא, מהלך שהצית את אינתיפאדת אל־אקצא, וכלה בהרג 13 צעירים ערבים מאש צלפי משטרת ישראל. עד היום, למרות שעברו מאז כבר כמעט שני עשורים, לא הוגשו כתבי אישום נגד אף לא אחד מאנשי המשטרה המעורבים, שלא נענשו ואף נותרו חופשיים ובלא עונש.

קשה יותר וחמורה יותר היא ההחלטה לסגור את תיק חללי אוקטובר 2000 על ידי היועץ המשפטי לממשלה, החלטה שלא ניתן לראות בה אלא עוולה. אפילו המלצותיה של ועדת החקירה הרשמית בראשות השופט תיאודור אור – הן אלה הנוגעות לאחריות המשטרה והן אלה הנוגעות למדיניות הממשלה כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל – מוסמסו ולא יושמו. עובדה זו רק החריפה את הבעיה בשני המישורים: צעירים ערבים רבים נהרגו על־ידי המשטרה מאז אינתיפאדת אל־אקצא ולצד זאת, מדיניות הממשלה, שבאה לידי ביטוי בחוקים, החלטות והתנהלות גזענית, רק הפכה מקפחת ומפלה יותר.

ואילו מעברו השני של הקו הירוק, בשטחים הפלסטינים הכבושים, הרס ברק כל הזדמנות להסדר שלום, בטענה כי חשף את פניו האמיתיים של יאסר ערפאת ופסק בנחרצות כי אין פרטנר פלסטיני. האמת היא כי היה זה הוא שהכשיל את המשא ומתן והתיר לצבא להרוג פלסטינים באינתיפאדת אל־אקצא.

אין אדם רציונלי שיוכל להתייחס ברצינות להתנצלותו של ברק ואין כל אפשרות לסלוח או למחול לו כיוון שהתנצלותו ריקה מתוכן ואינה נובעת מתחושה אמיתית של חרטה, אשמה ונשיאה באחריות. התנצלות זאת אינה אלא אמצעי להולכת שולל, להתחמקות ולזריית חול בעיניים בניסיון להיטהר ולהפיס את דעתם של כמה ערבים.

אין להפריד בין ברק האדם לבין ברק בתפקידו כראש הממשלה באותה תקופה. ההתנצלות אמורה לבוא הן מברק כאדם והן ממדינת ישראל המיוצגת על־ידי ראש ממשלתה, רק לאחר שנענה לדרישתן של משפחות הקורבנות לצדק. התיק של הקורבנות עודנו פתוח והפצע לא נרפא. בספרו של הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה "סליחה: הבלתי נסלח והבלתי ניתן לתיאור", תמליל הרצאה שנשא דרידה במקומות שונים, נכתב: "...נראה כי לאיש אין זכות לסלוח על עבירה, פשע או עוולה שנעשו למישהו אחר. אסור לסלוח לעולם בשם הקורבן, ובפרט אם הוא נעדר באופן קיצוני כל כך מזירת הסליחה, למשל אם הוא מת. איננו יכולים לבקש סליחה מן החיים, מן הניצולים, בגין פשעים שקורבנותיהם מתים...".

אסור שההתנצלות של ברק "תפתח בפניו את הדלת" ותעניק לו לגיטימציה, אך היא מהווה הזדמנות לפתוח מחדש את תיק חללי אינתיפאדת אל־אקצא, הן במישור המקומי והן במישור הבינלאומי, ולהעלות את זיכרונם. זו יכולה להיות גם הזדמנות להגביר את מודעותם של בני הדור הצעיר – יהודים וערבים כאחד – ולהרחיב את ידיעותיהם אודות אירועים שקרו בעבר והשלכותיהם על ההווה.

הכותב הוא עורך דין ואקטיביסט בתחום המשפט והחברה

للمقالة باللغة العربية: اعتذار باراك لا يقبل الصفح

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות