כדי להצביע צריך להשפיע

ד"ר סלים בריק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פרץ וסמוטריץ' במטה איחוד מפלגות הימין, ביום שלישי
المشتركة: ما جدوى الهجوم على اليمين؟צילום: אילן אסייג
ד"ר סלים בריק

للمقال بالعربية: الشراكة شرط التأثير 

קו מקשר בין סאגת הקמת הרשימה המשותפת בינואר 2015, הקמת שתי הרשימות לקראת הבחירות האחרונות באפריל האחרון, שיעור ההצבעה הנמוך במיוחד (49%) שהוא חסר תקדים והקושי שניכר בניסיון להקים בחזרה את המשותפת. המשותף לכל התהליכים הללו הוא הפטרנליזם של ראשי המפלגות, תחושת השליטה באלקטורט הערבי השבוי, וחוסר הקשבה אמתית לרחשי לב הציבור.

נכתב הרבה על אופן הקמת הרשימה המשותפת כמעשה כורח בשל אילוצי אחוז החסימה. משום כך, המחלוקות טואטאו מתחת לשטיח כדי לאפשר יציאת הגוף המשונה הזה אל מערכת הבחירות למרות שהמחלוקות איימו להכשיל את מעשה ההרכבה עד חצי שעה לפני ההכרזה על הקמתה. במעשה ההרכבה נזרעו זרעי הכשל: אי-הקמת מנגנוני מפלגה אפקטיביים והסתפקות ברשימה שהיא הרמה המינימלית של מבנה ארגוני של גוף פוליטי. מעבר לכך, לא נקבע מנגנון התמודדות עם מחלוקות ותחת זאת הוטלה המשימה על הוועדה החיצונית (ועדת הפיוס) החוץ-מפלגתית שיילדה את המשותפת. 

אולם מעבר לכך, במקום שהמשותפת תיאבק בכשלים של החברה הערבית, תופעות נפסדות כמו רוטציה בתפקידים נבחרים, הרשימה קבעה רוטציה בתוכה, בין המפלגות, בבחינת אימוץ הנפסד במקום דחייתו. זה הוביל לאחר מכן לפיצוץ שהביא לפירוקה.
גם העדר דמוקרטיה פנימית, לצד מבנה דתי היסטורי מקובע (חד"ש הבנויה על בסיס דתי, בל"ד כנ"ל ושתי הרשימות: תע"ל והאסלאמית שמייצגות רק מוסלמים) הביאו לכך שמנגנוני המפלגות ועסקניה ניצחו את דרישות הציבור ושאיפתם למבנים דמוקרטיים קשובים להם. 

גם בחירתם בבת-אחת של יותר ממחצית מחברי הרשימה ח"כים חדשים וחסרי ניסיון פרלמנטרי הביאו לכך שהרשימה נכנסה לכל מהמורה שנקרתה לדרכה, ובראשה החצנת חיכוכים ומחלוקות, במיוחד אי-קבלת מעמדו של יו"ר חד"ש איימן עודה כראש הרשימה, בעיקר מצד חברי בל"ד. כל זה חיבל ביכולתה של המשותפת לפעול והבאיש את ריחה בעיני הציבור הערבי שתמך בה בבחירות 2015 בשיעור חסר תקדים (83% מהערבים הצביעו למשותפת, ובניכוי הדרוזים, השיעור מתקרב ל-90%).

ואז התברר שהרשימה המשותפת עסוקה בעיקר בעצמה. הישגיה היו מוגבלים לרמה של טיפול בעניינים יומיומיים ותו לא. הרשימה נכשלה כישלון חרוץ בהתמודדות שלה עם אתגרים משמעותיים כמו תיקון קמיניץ שפוגע קשות בציבור הערבי, ולאחר מכן חוק הלאום המדיר את הערבים מאזרחותם. 

תחת זאת, גברה הרטוריקה המוכרת ואשר סר חינה מזמן בקרב הציבור הערבי הכללי, והסיסמאות הערבות רק לאוזניהם של עסקני המפלגות וקומץ אינטלקטואלים ואנשי רוח. בקיצור, בחרו לדבר מעל ראשו של הציבור במקום לדבר אליו, להקשיב לו, או לחתור להבין את מאווייו או מניעיו. אין פלא שכך נהגו, שכן הציבור הערבי הוא בבחינת "מצביעים שבויים" בעיניהם, שאין להם ברירה אלא לשוב ולהצביע להם. 

לשם כך הם דאגו לשני דברים נוספים, שהם שליליים בעיני: הראשון, מאבק חריף נגד המפלגות היהודיות, כולל מרצ מצד אחד; והשני, יציאה תקיפה ואף בוטה נגד כל ניסיון לפתח שיח פוליטי חדש או רחמנא ליצלן, הקמת מפלגה חדשה המציעה כיווני חשיבה חדשים. כלפי האחרונים, ובראשם אנשי אקדמיה, נועדה גישה תוקפנית במיוחד ועסקני מפלגות החלו לתקוף בבוטות אינטלקטואלים ערבים ולכנות אותם בבוז "פרופסורים". כך שאנטי-אינטלקטואליזם אינו רק מנת חלקן של מפלגות פשיסטיות וקיצוניות דתיות.
(תיקון בפיסקה הזאת) לאחר שהמפלגות נכחו לדעת שגישתם הפטרנליסטית והמתנשאת אינה מועילה להם להחזרת ההמון לקלפיות כפי שהם קיוו, החלו לנסות ולמחזר את הרשימה כפי שהוקמה ב-2015, כאילו לא אירע דבר, ולא למדנו דבר. הניסיון קירטע והבאיש את ריחן של המפלגות עוד יותר.

על ראשי המפלגות הערביות ללמוד הרבה לקראת הבחירות הקרובות, אולם אתמקד בכמה תובנות פרקטיות ומועילות במיוחד כדי לשפר את תדמיתם: ראשית, להקשיב לציבור ולהתייחס בכבוד הראוי לדעות אחרות, ולא לנכס לעצמם את ציבור הבוחרים. מפלגות ערכיות ובעלות מצע אידיאולוגי וביצועי ראוי, כמו מפלגת "האחדות העממית", ראויות לתשומת לב ולהקשבה, במיוחד שאלה אינם חותרים להשיג לעצמם מושבים בכנסת, אלא לקדם רעיונות ותוכניות אופרטיביות חיוניות לציבור. 

שנית, לחדול מההתקפות על המפלגות היהודיות, בעיקר על מפלגות שמאל כמו מרצ. בדלנות אולי משרתת אותם אלקטורלית, אבל מזיקות לציבור הערבי ופוגעות ביכולת שלו לרשום הישגים פרלמנטריים ופוליטיים בכלל. לבסוף, לבדוק לעומק את המגמות בציבור הערבי, שיש פער גדול בין עמדותיו ודרישותיו לבין העמדות והרטוריקה של ראשי המפלגות הללו. הציבור רוצה שילוב בחברה הישראלית, עשייה משותפת יהודית-ערבית למען עתיד ילדיו, רווחתו וטיפול יעיל בבעיות שהוא סובל מהן. לא רטוריקה חלולה מהסוג שאנו שומעים מחלק מהנבחרים של ציבור זה חדשות לבקרים.

הכותב הוא מרצה באוניברסיה הפתוחה ומכללת עמק יזרעאל

للمقال بالعربية: الشراكة شرط التأثير

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ