המכשולים בפני הבוחר הערבי

סלמאן מצאלחה
סלמאן מצאלחה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
بالصورة دعاية انتخابية للاحزاب العربية
الناخب العربي بين مطرقة اليمين وسندان الاحزاب العربيةצילום: גיל אליהו
סלמאן מצאלחה
סלמאן מצאלחה

للمقال بالعربية: العقبات أمام الناخب العربي

אחוז ההצבעה הנמוך לכנסת בקרב הערבים איננו חדש. הוא רק בלט בבחירות האחרונות על רקע הסיכוי ליצירת גוש חוסם-ימין. פיצול הרשימה המשותפת לא היה הגורם לאחוז הנמוך של ההצבעה אלא משהו אחר עמוק יותר. הדבר קשור למידת ההשפעה הפוליטית של הקול הערבי על מהלך חייו במדינה.

לפני הבחירות האחרונות הזמין אתר ״שיחה מקומית״ סקר דעת קהל בקרב אזרחי ישראל הערבים והיהודים. תוצאות הסקר שפכו אור על התהליכים העוברים על החברה הערבית. משום מה, ולמרות העניין הרב בתוצאות, הן עברו מתחת לרדאר.

בכדי להבין את המצב לאשורו, יש לבחון את ההבדלים בין התנהגות הבוחר הערבי במהלך הבחירות המקומיות לבין התנהגותו במהלך הבחירות לכנסת. השוואה בין אחוזי ההצבעה לרשויות המקומיות לבין הבחירות לכנסת אומרת דרשני. בבחירות המקומיות האחרונות עמד אחוז ההצבעה הכללי על 60%. אולם ב- 44 הישובים בהם אחוז ההצבעה היה הגבוה ביותר, אלה היו ישובים ערבים שבהם חצה אחוז ההצבעה את ה-80%. ואף היו כאלה שהאחוז בהם חצה את ה-90%.

כיצד ניתן להסביר את הפער העצום הזה בין אחוזי ההצבעה למקומי לעומת הארצי?

התשובה על כך נעוצה כאמור במידת ההשפעה שישנה לקולו של הבוחר הערבי. ברשויות המקומיות יש לקול השבטי והעדתי השפעה רבה, ואף מכרעת, בכל התחומים הקשורים: לאיוש תפקידים, לזכיה במכרזים ועוד כל מיני הטבות אחרות שהשלטון המקומי יכול לספק. כלומר לקול ישנה השפעה על השלטון וחיי היומיום בישוב.

לעומת זאת, בבחירות לכנסת ולשלטון המרכזי אין כל השפעה לקולו של הבוחר הערבי. שכן, כאשר ראשי המפלגות הערביות מודיעים מראש שהם לא יהיו חלק מאף קואליציה עתידית הרי שבכך הם כורתים את הענף הפרלמנטרי שהם מבקשים לטפח ולשבת עליו. 

בהעדר הסיכוי לקיומה של השפעה כלשהי לקולו של הבוחר הערבי על התנהלות השלטון המרכזי, הוא אינו מוצא כל טעם בהשתתפות בבחירות. יש להוסיף לכך שגם המפלגות הציוניות באופוזיציה מדירות מראש נציגי המפלגות הערביות ולא עולה בדעתן לשתפם בקואליציה עתידית. כך, מוצא עצמו הבוחר הערבי נבגד פעמיים על-ידי המערכת הפוליטית, הן על-ידי נציגיו הערבים והן על-ידי מפלגות האופוזיציה המתיימרות להחליף את השלטון.

עם כל הזהירות שיש לנקוט ביחס לסקרים, לא ניתן להתעלם מהרוח הכללית המנשבת מהסקר שהוזכר לעיל. בין השאר, הסקר בדק את עמדות הציבור הערבי בישראל ביחס לשאלות כגון: יחסי יהודים-ערבים, שותפות אזרחית ופוליטית והכרה הדדית. הסקר חושף פער עצום בין עמדות הציבור הערבי לבין העמדות המוצגות על-ידי הח״כים הערבים בכנסת.

התוצאות חושפות שקרוב למחצית מהציבור הערבי, 47%, ישקלו להצביע למפלגה יהודית אם זו תייצג את עמדותיו. אך הנתון הדרמטי ביותר קשור לשאלת ההגדרה העצמית של אזרחי ישראל הערבים. מתברר, כי בניגוד לעמדות המוצגות על-ידי הח״כים הערבים מתרחש בקרב הציבור הערבי תהליך עמוק של ישראליזציה. שכן, 46% מגדירים את עצמם ערבים-ישראלים, 22% מגדירים את עצמם ערבים, 19% פלסטינים-ישראלים ורק 14% מגדירים את עצמם פלסטינים נטו. כלומר, 65% מהנסקרים מוסיפים את המונח ישראלי להגדרתם העצמית.

מתברר שבניגוד לעמדות ראשי המפלגות הערביות, הרוב הגורף מקרב הציבור הערבי 87%, מעוניין להיות שותף במערכת הפוליטית וברשות המבצעת ותומך מאוד בהצטרפות הנציגים הערבים לממשלה. אם כן, בניגוד לתפיסה הרווחת מתברר שהציבור הערבי משתוקק להיות שותף בקביעת סדר היום הפוליטי והחברתי במדינה. המכשולים שעומדים בפניו הם העדרן של הנהגות ומפלגות שעונות על שאיפותיו ונכונות להרים את הכפפה. 

للمقال بالعربية: العقبات أمام الناخب العربي

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ