איך עוצרים את נתניהו

וסים חוסרי
נתניהו בישיבת ממשלה, השבוע. אם יישאר בתפקידו כראש הממשלה, יהיה מוכרח לפטר את ליצמן
וסים חוסרי

للمقالة بالعربية: نتنياهو يتكتك ونحن؟

ראש ממשלת הימין, בנימין נתניהו, יודע שלא יעלה בידיו להקים ממשלה אם יקרו שני דברים: גידול בייצוג הערבי בכנסת וגידול בייצוג מפלגתו של אביגדור ליברמן. נתניהו הוא פוליטיקאי ערמומי, אשף קמפיינים ויושב על כס ראש הממשלה במשך תקופת־שיא של 13 שנים, מתוכן עשר שנים ברציפות, משנת 2009 ועד היום. איני רוצה לסקור את הביוגרפיה של נתניהו או למנות את יכולותיו, אלא רק לנסות ולנתח מה עושים בימין ובפרט מה עושה נתניהו על מנת להישאר בשלטון, בייחוד מאז שפרץ המשבר שהוביל לפירוקה של הכנסת הנוכחית וההכרזה על מערכת הבחירות בספטמבר הקרוב.

ראשית, לאחר ההכרזה על הבחירות, מינה נתניהו את חבר הכנסת אמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים ההומו הראשון בישראל. מינוי זה בא לאחר שנתניהו הדיח את שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, המזוהה עם הציונות הדתית. הדחה זו והמינוי שבא בעקבותיה לא היו, לעניות דעתי, מסר לזרם שמייצגת שקד. היה זה בראש ובראשונה מסר לליברלים שמולם מבקש נתניהו לנער מעליו האשמות על כניעה לדתיים המתנגדים לזכויות ההומואים וכן תזכורת לאנשי מפלגתו שנתניהו לא נמצא בכיסה של הציונות הדתית, תזכורת שמטרתה חיזוק של מפלגתו והמרצת חבריה לקראת הבחירות. המינוי של אוחנה הוא זמני, והשר החדש נעדר סמכויות ומוגבל אך הוא מודע לכך לחלוטין. 

שנית, נתניהו קורץ באמצעות מקורבו נתן אשל לקבוצות שונות בחברה הערבית בניסיון למכור להן אשליה שלפיה קיימת הזדמנות לשיתוף פעולה בין הימין לערבים בבחירות הנוכחיות, על בסיס ויתור על הזכויות הקולקטיביות של הערבים, וזאת בתמורה להשקעה בחינוך, בכלכלה ובביטחון פנים (בסוגית האלימות). הקריצות הללו מגרות כמה מאלה השואפים לזכות במושב בכנסת, על מטרותיהם השונות, האינטרסים השונים שלהם ונטיותיהם הליברליות.

במקביל, נתניהו ממשיך להפיץ שקרים והכפשות כדי להחדיר ייאוש בקרב המצביעים הערבים ומציג את המפלגות הערביות כבלתי־לגיטימיות, כאלה שיש להחליפן באחרות שתהיינה מוכנות למזער את העניין הפלסטיני בתמורה לשיפורים כאלה ואחרים בתחומי החינוך, הכלכלה והביטחון האישי. קריצה כזו עשויה לעודד אנשים מסוימים להקים מפלגה ערבית אלטרנטיבית שתמסמס את ההתלכדות של האזרחים הפלסטינים בישראל סביב "הרשימה המשותפת" ותדחוק את הערבים שלא להשתתף בבחירות ובכך לשרוף כמות גדולה של קולות על חשבון "הרשימה המשותפת".

שלישית, בניסיונו למנוע מליברמן להגדיל את ייצוגו בכנסת ולאחר שהבין שהאלקטורט הפוטנציאלי שיסייע למפלגתו של ליברמן להשיג מטרה זו מגיע מן הימין החילוני ושונא הדתיים – קהלים שאליהם פונה ליברמן עצמו בדבריו ובסדר היום שלו – נתניהו נזכר לפתע בראש העיר טבריה, הימני, החילוני, הפופוליסט ו"זולל הדתיים", הביע את תמיכתו בו ועודד אותו להקים מפלגה שמטרתה לצמצם את הקולות שיזלגו לליברמן ולשרוף אותם לטובת המפלגה הגדולה יותר, הליכוד. במלים אחרות, מדובר במפלגת־קש שכל תכליתה שריפת קולות.

רביעית, נתניהו מינה שרים זמניים במטרה לרצות חלקים גדולים מאנשי הליכוד ואף להרגיע את שותפיו הקואליציוניים לשעבר/לעתיד. הוא מינה את דוד אמסלם על מנת לרצות את חוגים מזרחיים פופוליסטיים במפלגתו, מינה את בצלאל סמוטריץ לתפקיד שר התחבורה ואת רפי פרץ לתפקיד שר החינוך כדי להרגיע את הציונות הדתית בבחירות ולחזקה בבחירות. עד לבחירות נהיה עוד עדים לצעדים קונקרטיים יותר, מתוחכמים יותר וזדוניים יותר שכל מטרתם היא השגת ניצחון בקרב האחרון של נתניהו וכל מה שהוא מייצג ולא פחות מכך גם במאבקו על ענייניו האישיים.

לסיכום, נתניהו התעורר והחל לתכנן תוכניות ולעשות צעדים טקטיים. כולנו מסכימים כי הוא פועל כעת נמרצות לחיסול הסוגיה הפלסטינית והוא נעזר לשם כך בחבריו הישנים־חדשים – השליטים הערבים הריאקציונריים – ובאשלית "השלום הכלכלי" המנוסח בדמות "עסקת המאה" שתצא לדרך לאחר שיתפוס שוב את כס ראש הממשלה ובטרם ייפתח משפטו. כולנו חייבים לעזור במניעה של כל אלה. הדרך האפשרית היחידה בעת הנוכחית כדי למנוע זאת היא לשים את כל משקלנו האלקטורלי כערבים־פלסטינים, בעלי זכויות קולקטיביות ואינדיבידואליות, ותוך מאבק משותף עם הכוחות הדמוקרטים היהודים שמסכימים איתנו על כל אלה. על כל מגרעותיה ועל כל הצרות שליוו את חבלי הלידה המחודשת שלה, "הרשימה המשותפת" היא המפלגה היחידה שתוכל לעזור להשיג מטרות אלה כעת, בייחוד כעת.

הכותב רכז קשרים פרלמנטריים ואחראי תיק הייצוג ההולם לאזרחים הערבים בשירותים הציבוריים בעמותת סיכוי

للمقالة بالعربية: نتنياهو يتكتك ونحن؟

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות