שלוש הערות על הבחירות

עודה בשאראת
עודה בשאראת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בתמונה בוחרים ערבים
המשותפת: האם אנחנו רוצים לבנות חומה סביבנו?צילום: רמי שלוש
עודה בשאראת
עודה בשאראת

للمقال بالعربية: ثلاث ملاحظات حول الانتخابات

1. עלינו לחלוק שבחים להנהגות חד"ש ורע"מ על עמדתן הנחרצת לגבי החלטת ועדת ההסכמה בעניין הרכב הרשימה המשותפת, מכיוון שכל שינוי של מילה אחת במקום כה או אחר בנוסח החלטה היה פותח את הדלת לערער את ההחלטה כולה, מאל"ף ועד תי"ו. בהעדר מקור סמכות להישען עליו, לא נוכל להגיע לעמדות שתחייבנה את הכלל. דמוקרטיה פירושה שכולם רשאים להביע את דעתם בחופש מוחלט, אך אותה דמוקרטיה עצמה גם מחייבת שתתקבל לבסוף החלטה אחת מחייבת. כל דבר אחר לא יהיה אלא כאוס.

לפיכך עמדתם הנוקשה של חד"ש ורע"מ, שתי המפלגות הגדולות בציבור הערבי, היתה הערובה להקמת "הרשימה המשותפת". מנגד, אם ישנן הסתייגויות באשר לוועדת הפיוס ולהרכבה – עניין לגיטימי בפני עצמו – התיקון חייב להתרחש באמצעות השתתפות רחבה ככל הניתן ושינוי של כל הטעון שינוי.

ישנם, למשל, מעגלים פוליטיים שאינם זוכים לייצוג בארבע המפלגות המרכיבות את "הרשימה המשותפת", ומתוך כך הוקמה מפלגת "האחדות העממית". יש הכרח לנהל דיאלוג עם הנהגת מפלגה זו, לחפש דרכים לשלב אותה בהמשך ב"רשימה המשותפת", שהרי החיים לא מגיעים לקיצם בבחירות הקרובות.

2. האזרח הערבי במדינה אינו משוכנע עוד בסיסמה הישנה של החרמת המפלגות הציוניות. ראשית, מכיוון שכל שאר המפלגות בישראל מגדירות את עצמן כציוניות. במפלגות אלה אנו מוצאים נציגים מכל קצוות הספקטרום הפוליטי – מתומכי השלום ומימוש הזכויות הפלסטיניות ועד תומכי מלחמה וכיבוש. על כן, ההיגיון הפשוט לא מאפשר לנו להכניס את כל אלה לסל אחד.

שנית, כל יהודי יזהה את עצמו כציוני, אלא שחלקם הם מן הלוחמים הנחושים ביותר נגד הכיבוש ואחרים בדיוק ההיפך מכך. על כן חשוב לבחון את המהות ועלינו, כבנים למיעוט לאומי, לכונן בריתות עם אינדיבידואלים, תנועות ואפילו מפלגות המגדירים עצמם כציונים וזאת על בסיס עקרונות משותפים שיטיבו עם שני עמינו.

וחשוב מכל זאת: במקרה שמישהו אינו יודע, הכנסת אינה המועצה המחוקקת של הציבור הערבי. הרי הערבים, גם אם יגייסו את כל האנרגיות שלהם, יוכלו לזכות ב־18 מנדטים ואילו השאר – יותר ממאה מנדטים – רואים עצמם כציונים. האם אנו רוצים לבנות חומות סביב עצמנו? אני מבקש לנצל במה זו כדי לקרוא להנהגת הרשימה המשותפת לכבד את המצביע הערבי היודע שריצה לכנסת מחייבת כינון בריתות. העבודה בפוליטיקה מתבצעת על־פי מובנו של הצירוף העברי "משא ומתן" – כלל המצביעים הערבים מבינים זאת ומגלמים את המובן הזה בעבודתם וביחסיהם עם אחיהם היהודים בחברה הישראלית.

3. הימנעותה של "הרשימה המשותפת" בבחירות לפני הקודמות מלחתום על הסכם עודפים עם מרצ היתה אכזבה גדולה בקרב חוגים נרחבים של הציבור הערבי. איזו משמעות יש להשתתפות בבחירות לכנסת ולמלחמה על כל קול, אם באותה עת לא מסכימים לחתום על הסכם כזה אפילו עם מרצ, שהמצע שלה דומה להפליא, לפחות בהיבט המדיני, למצעה של "הרשימה המשותפת"? אם לא ניתן להסכים עם מרצ, פירוש הדבר שנגזר על הערבים להישאר לגמרי מחוץ לזירה הפוליטית. הערבים אומרים: "מי שמגיע לשוק קונה ומוכר". האם אתם רוצים שנגיע לשוק ונראה שאחרים שולטים במכירה ורכישה ואילו אנחנו ניוותר לחלוטין מחוץ למשחק ואיש לא ייקח אותנו בחשבון?

כך או כך, כל ההיסטוריה של הערבים במדינה, עוד מהימים שבהם היו מיעוט מבוטל ושולי, ועד היום, היא היסטוריה של מאבק והשתתפות בכל הקרבות. המותרות של עמידה מנגד מעולם לא דיברו אליהם. 

للمقال بالعربية: ثلاث ملاحظات حول الانتخابات

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ