אם גנץ באמת רוצה מצביעים ערבים

חוסיין אלגול
גנץ במסיבת עיתונאים בת"א, אתמול. במשרד המשפטים אישרו כי פניות בעניין התקשרות המשטרה עם המימד החמישי "נבחנות כעת על ידי הדרג המקצועי"
חוסיין אלגול

للمقالة بالعربية: حبل غانتس

מאז ההכרזה על הקמת מפלגת "כחול לבן" בראשותו ומאז נשא את נאומו הראשון בינואר האחרון, נמנע בני גנץ ברוב המקרים מלקרוא לערבים בשמם ומקפיד מאוד לתאר אותם רק כ"לא־יהודים". בציוץ לועג כתב לו העיתונאי ברק רביד "תגיד ערבים גנץ". אבל גם כשהוא מצליח להגיד את המלה ערבים הוא עושה זאת כבדרך אגב, כאשר אין לו שום כוונה לשיתוף פעולה משמעותי עם המפלגות שמייצגות אותם. בנאומו אז אמר: "אני מעוניין להעמיק את השותפות עם החרדים, הערבים והדרוזים", וכמובן לא אמר מה טבעה ומה צורתה של שותפות זו. סביר להניח שהוא משוכנע שכדי שיהפוך לראש הממשלה הבא, הוא חייב את תמיכת מפלגות אלה ולו מחוץ לקואליציה הממשלתית. עמדה כפולה זו, אינה מתאימה בעיניי למועמד לראשות הממשלה במדינת ישראל. ההתייחסות לאוכלוסייה הערבית שמהווה כיום 20% מכלל אוכלוסיית המדינה כמחסן קולות אינה מדיניות נבונה למי שייעד את עצמו לשלטון.

גישה זו נובעת מהעובדה שהוא מבקש לרצות חוגים נרחבים בקרב הציבור היהודי במסגרת מאמציו – הלא מוצלחים עד כה – לקושש קולות יהודיים ממפלגות הימין. גנץ מנסה גם לרצות את שותפיו למפלגה, משה יעלון למשל, האוחז בעמדות קיצוניות כלפי הערבים באופן כללי. אין לשכוח גם שמיד לאחר הבחירות לכנסת ה־19 (2013) דחה מנהיג מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, כל שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, אפילו במסגרת גוש חוסם. כולם גם מכירים את הצהרתו המפורסמת, מהרגע בו פורסם שמפלגתו זכתה ב־19 מנדטים, שבה אמר שלא יקים גוש חוסם עם "הזועבי'ז", ברמיזה גסה לח"כ חנין זועבי מבל"ד. לאחר המהומה שנגרמה בעקבות דבריו, התקשר אז לפיד לח"כ אחמד טיבי מתע"ל ואמר כי מדובר בהצהרה לא מוצלחת. הוא ניסה להבהיר כי הוא אינו דוחה את כל חברי הכנסת הערבים אלא רק את ח"כ חנין זועבי בגלל עמדותיה הקיצוניות.

גנץ הצהיר לא פעם כי הוא לא מתכוון להסתמך על המפלגות הערביות וכי אין לו שום כוונה להישען על תמיכתן, אפילו מחוץ לקואליציה, במקרה שהוא יקים את הממשלה. בראיון ל"ידיעות אחרונות" הצהיר כי הוא לא מתכוון להקים גוש חוסם עם הערבים מכיוון שהוא זה שינצח בבחירות.

כל זה אינו אומר שגנץ אינו מעוניין בקולות הבוחרים הערבים, כמיליון בעלי זכות הצבעה. אין זה מפתיע כלל שהוא פועל נמרצות כדי להשיג את תמיכתו של אחוז מסוים מן הקולות הללו. התוצאות הרשמיות של הבחירות באפריל האחרון מלמדות כי מפלגת "כחול לבן" קיבלה אחוז לא מבוטל של קולות ביישובים הערביים, בנוסף לקולות שתמכו בה בערים מעורבות, שבהם היא הגיעה למקום השני אחרי מרצ. נראה כי גנץ צועד על חבל דק ביחסיו עם האזרחים הערבים: מצד אחד מעוניין לרצות את תומכיו במגזר הערבי, אך מצד שני מנסה שלא להסתבך באמירות או בהבעת עמדות שירחיקו מעליו חלק מן ממצביעיו היהודים. הוא נראה כמי שרוצה ללכת בלי ולהרגיש עם.

צירופה של העיתונאית ג'דיר מריח לשורות המפלגה נועד לאותת למגזר הערבי כי מפלגת כחול לבן תקדיש תשומת לב לנושאים הנוגעים לקהילה הערבית. לאחרונה אמר גנץ לכלי התקשורת הערבים כי הוא מעוניין להיפתח לחברה הערבית ולעסוק בסוגיות המעסיקות אותה. בנוסף, מפלגת "כחול לבן" ניסתה לרצות את האזרחים הערבים באמצעות כמה הצהרות הכלולות במצע הבחירות שלה, כמו הבטחות לשוויון והכנסת אי אילו תיקונים קלים בחוק הלאום.

אני סבור כי מפלגת כחול לבן תשיג בבחירות הקרובות תמיכה מסוימת ביישובים הערביים, אך התמיכה שתזכה לה המפלגה תהיה, אולי, פחותה ממה שהשיגה בבחירות שנערכו באפריל האחרון, וזאת בגלל הקמתה מחדש של "הרשימה המשותפת". אבל אם גנץ באמת מעוניין להגדיל את כוחו במגזר הערבי, יהיה עליו להציע לציבור הערבי תוכנית ברורה שבה יכריז על הירתמותו לטיפול בכמה מהנושאים שטורדים את מנוחתם של האזרחים הערבים, כמו הגדלת התקציבים, חיסול תופעת האלימות, התמודדות רצינית עם גילויי הגזענות, הנהגת שוויון זכויות מלא ועוד.

 הכותב הוא מרצה באוניברסיטה הפתוחה ומתרגם

للمقالة بالعربية: حبل غانتس

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות