לא רק בסופר פארם

סאמי אסעד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אקדמאים ערבים ושוק העבודה
ערבים: נדרש שמודל השילוב המרנין של הרופאים יועתק למגזר העסקיצילום: ירון קמינסקי
סאמי אסעד

للمقالة بالعربية: عرب، مش بس بالسوبر فارم

בהמשך לתחזית הלמ"ס, ש-50% מאוכלוסיית המדינה תורכב מחרדים וערבים בשנת 2065 (הגידול המשמעותי הוא בקרב החרדים), מתריע בנק ישראל בדו"ח הבנק לשנת 2018, שהמשך השתתפותן הנמוכה של שתי החברות הנ"ל בשוק העבודה ותרומתן הצנועה לתמ"ג, תוביל להאטה משמעותית בקצב הצמיחה של המשק הישראלי (מ-3.3% דהיום ל-2.2% ב-2065).

ממצאי מחקרים רבים של משרדי הממשלה השונים ושל מחקר שערכה עמותת קו משווה בשותפות עם קרן אדמונד דה-רוטשילד בשנת 2017, מצביעים בבירור על ייצוג חסר של האקדמאים הערבים בשוק העבודה, כשרק 22% מהם - בוגרי מקצועות נדרשים בשוק העבודה (כלכלה, משפטים, הנדסות, מדעים מדויקים) - מצליחים להשתלב במשרות ההולמות את השכלתם בתחומים הנ"ל.

סוגיית חוסר ההשתלבות הנ"ל מייצרת את אחד האתגרים המרכזיים – אם לא הראשי שביניהם – בשאיפה לשיפור המצב הסוציו-אקונומי של החברה הערבית בישראל אשר 47% ממשקי הבית בה נמצאים מתחת לקו העוני הישראלי כפי שהתפרסם בדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2017. האקדמאים הערבים הם חוד החנית והם אלה שבהם נתלות התקוות הגדולות ביותר - החברתיות והכלכליות - לסייע מהותית ליצירת מציאות טובה יותר בעניין זה. אין חולק שהשתלבות הערבים במגזר העסקי "היהודי" תתרום תרומה אדירה הן לכלכלה הישראלית בכלל ולזו של החברה הערבית בפרט, וכן תתרום ערכית בשיפור ההיכרות בין האוכלוסיות השונות במדינה ותשפיע על מפלס הסובלנות והחיים המשותפים בישראל.

עלייה קונסיסטנטית נרשמת בשני העשורים האחרונים לגבי הצטרפות הצעירים והצעירות הערבים לאקדמיה, מתוך ההבנה העמוקה הן של היחידים והן של המשפחות והקהילה שהדרך למימוש עצמי, כלכלי וחברתי תגיע דרך התואר האקדמי. לפי נתוני המל"ג, בשנה"ל תשע"ז, מהווים הסטודנטים הערבים 16% מכלל הלומדים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

כאמור, אתגר ההשתלבות במגזר העסקי הישראלי הוא הוא האתגר הגדול העומד היום בפני האקדמאים הערבים. עפ"י מחקר של חברת שלדור עבור מיזם קו-אימפקט משנת 2014 – רק 5% מהמועסקים במגזר העסקי "היהודי" הישראלי הם ערבים, ורק 0.3% מצליחים להשתלב בתפקיד ניהולי. אל מול אתגר זה, פועלים מספר ארגונים חברתיים ע"מ לתרום ולהשפיע בכיוון שינוי מציאות זו.

הנדרש הוא שמודל ההשתלבות המרנין של הרופאים, הרופאות, האחים, האחיות, הרוקחים והרוקחות הערבים במערכת הבריאות – יועתק למגזר העסקי הישראלי, ואין סיבה שזה לא יקרה. בזכות אמונה עצמית ואימון ביכולת מצד המועמדים, לצד ראייה מפוכחת של מעסיקים המגדירים את גיוון ההון האנושי כיעד עסקי חשוב ומזהים את הטאלנט הערבי מעבר לפינה ומאמינים בו – הדבר בוודאי יתממש ויצליח.

שלושת השחקנים המרכזיים שעל כתפיהם רובצת האחריות לשינוי המציאות התעסוקתית של הערבים בכלל ושל האקדמאים ביניהם בפרט הם: הממשלה, המעסיקים והערבים עצמם. כאמור, בקרב הערבים מתחוללת פריצת דרך אדירה בהצטרפות לאקדמיה (הן במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובחו"ל) אם כי עדיין קיים הצורך בהכוונה להיכרות עם שפת הרוב ותרבותו כמו גם הכוונה לפיתוח קריירה מצליחה בשוק העבודה הישראלי.

המדינה באמצעות משרדי הכלכלה והעבודה מפעילה תכניות לעידוד תעסוקת ערבים ובדגש על נשים ערביות, אך נעדרת תכנית אסטרטגית לשילוב האקדמאים הערבים בפרט בשוק העבודה, על כן נדרשות פעולות פרואקטיביות מצד המדינה לקידום ההשתלבות הנ"ל (מול המועמדים ומול המעסיקים).

בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה ברוכה וחיובית של התרחבות תפיסת הגוונת ההון האנושי בארגונים מעסיקים – תפיסה שמקדמת בראש ובראשונה את היעדים העסקיים של הארגונים. לאור זאת נוצרות הזדמנויות טובות להשתלבות ערבים בארגונים הנ"ל. האם זה מספיק? בוודאי שלא, הארגונים נדרשים להטמיע תרבויות ופרקטיקות של גיוון והכללה חוצות ארגון ע"מ לאתר, לגייס, למיין, לקלוט ולהעסיק עובדים מאוכלוסיות מגוונות ובראשן אוכלוסיית האקדמאים הערבים.

ביום שבו שלושת השחקנים בזירה ייטלו על עצמם את מלוא האחריות ויעבדו בתיאום וסינרגיה המצופים, אזי בוודאי ובוודאי מפת התעסוקה בכלל וזו של האקדמאים הערבים בפרט, תשתנה דרמטית, או אז תפקידם של ארגוני תעסוקה חברתיים – שעושים ותורמים רבות למפת התעסוקה הישראלית – ככל הנראה יתייתר.

וכן, זהו כנראה גם היום שבו אני ועמיתיי לעשייה נשמח שתפקידנו בזירה זו יתייתר.

הכותב הוא סמנכ"ל עמותת קו משווה המקדמת תעסוקה הולמת לאקדמאים הערבים בישראל

للمقالة بالعربية: عرب، مش بس بالسوبر فارم

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ