הקרב החשוב ביותר שלנו, הנשים הערביות

רנא זהר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בחירות
בחירות: נשים שילמו בחייהן למען זכות ההצבעה!צילום: דורון גולן/ג'יני
רנא זהר

للمقال بالعربية: لا تفرطي في حقك، فقد كلفنا غالياً

הדיון על השתתפות בבחירות או החרמתן הוא דיון אידיאולוגי שמעורבות בו קבוצות אידיאולוגיות ומפלגתיות, אבל נעדרים ממנו אנשים רבים, כמו למשל נשים. במאמר זה אני מעוניינת לעמוד על חשיבות ההצבעה בעבור נשים ובאופן יותר ספציפי נשים ערביות.

אל לנו לשכוח שזכות הבחירה לנשים ניתנה בעקבות מאבק ממושך. נשים רבות בעולם שילמו בחייהן את מחיר השגת הזכות לקחת חלק בדבר כה בסיסי, ואחרות עודן נאבקות ועודן משלמות את המחיר הכבד הנדרש להשגתו. לכן, עוד יותר מגברים, במקרה שלנו הנשים זכות הבחירה היא בגדר לא פחות מחובה מוסרית. אי־מילויה של זכות זו פירושו חוסר נאמנות למאבקה של התנועה הפמיניסטית (שציינה בשנה שעברה את חגיגות המאה להשגת זכות הבחירה הראשונה לנשים בבריטניה וגרמניה, בשנת 1918) ולכל הנשים בחברה שלנו ובעם שלנו הנאבקות להגשמת שוויון מלא בחייהן ובייצוג הפוליטי.  אי־מילויה של זכות זו פירושו חזרה לנקודת האפס, מה שלדעתי מהווה זלזול בהישגים שהשגנו, נשים כגברים, כמיעוט ערבי־פלסטיני בארץ.

מכיוון שהסטטיסטיקה מראה ששיעור ההשתתפות של נשים בבחירות בישראל נמוך מזה של גברים, על הנשים הערביות להיות מודעות באופן מיוחד לכך שרוב הבעיות שלנו כנשים (אלימות כלפי נשים, אבטלה, עוני, אפשרויות תעסוקה מוגבלות, תחבורה לקויה ביישובים ערביים, מיעוט גני ילדים וסיוע לאימהות עובדות וכיו"ב), הן בעיקרן בעיות פוליטיות, גם אם הן מוצגות כבעיות כלכליות, חברתיות או אישיות. כל הבעיות הללו קשורות בקשר הדוק למדיניות של ממשלת ישראל ולסדרי העדיפויות שלה. גם הדמוניזציה כלפינו הערבים, ההדרה, הדחיקה לשוליים והריסות הבתים הם תוצר של מדיניות ממשלת נתניהו, ואנחנו הנשים הערביות חשות זאת ביתר שאת מכיוון שאנחנו החוליה החלשה ביותר בישראל מבחינה כלכלית וחברתית.

בנסיבות כאלה, איך אפשר לעמוד מנגד ולא לקחת חלק בניסיון להפיל את ממשלתו ההרסנית של בנימין נתניהו, או לכל הפחות לנסות ולשפר את תנאי החיים שלנו? איך אפשר לדרוש את הזכויות המינימליות המגיעות לנו מבלי שמימשנו את אחת הזכויות הבסיסיות שיש לנו? אנחנו זקוקות לחברות כנסת ערביות (וגם לחברי כנסת מבני עמנו), שחולקות את החוויות שלנו ואת הסבל שלנו, כדי שתוכלנה לייצג את קולנו בכנסת ולהגן על האינטרסים שלנו. אנחנו זקוקות לעוד עאידה תומא-סלימאן, לעוד היבּא יזבק, לעוד סונדוס סאלח, לעוד אימאן ח'טיב ושכמותן. הן מהוות קול למגוון רחב של נשים ערביות־פלסטיניות במדינה.

רבים מצביעים על האבסורד שבייצוג הפוליטי של הערבים בכנסת ישראל, בייחוד בכל הנוגע לנשים ולמאבקיהן. אבל זה לא מדויק. חברי הכנסת הערבים, ובמיוחד חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן הצליחו לשפר את המציאות לאוכלוסיות מוחלשות בחברה הערבית בישראל. חברי הכנסת הערבים הצליחו למנוע את סגירתו של "בית החסד", מוסד שיקומי לאסירים משוחררים בעיר התחתית בחיפה, המשרת נשים ומשפחות רבות; הם ערכו תכנית לשילוב נשים בדואיות מהנגב בשוק העבודה; הם נאבקו על קבלת היתרי כניסה ויציאה לנשים עזתיות חולות סרטן; הם לקחו חלק במאבק להבטחת זכויות העובדות והעובדים הסוציאליים; ועוד. את ההישגים הללו הם הצליחו לרשום בתוך אווירת ההסתה השוררת במסדרונות הכנסת.  שוו בנפשכם ובנפשכן מה יקרה כשלצידה של תומא-סלימאן יהיו חברי כנסת ערבים נוספים, שיעבדו איתה כתף אל כתף למען שיפור החיים של החברה הערבית בישראל.

אדלה האנט לוגן האמריקאית, אחת ממובילות המאבק של נשים אפריקניות־אמריקניות להשגת זכות בחירה, אמרה פעם: "אם אישה אמריקנית לבנה, על כל היתרונות המולדים והנרכשים שלה, זקוקה לזכות הצבעה, הרי שהאמריקנים השחורים – גברים ונשים כאחד – זקוקים עשרת מונים להגנה על זכותם להצביע, כדי להבטיח את זכותם לחיות, לחירות ולרדיפה אחר האושר". דברים אלה תקפים גם לגבינו. אם נשים יהודיות, על זכויותיהן הניתנות להן בישראל מעצם דתן, זקוקות לזכות הזו כדי להשיג הישגים עבור עצמן ועבור עמן, אז הנשים הערביות הפלסטיניות בישראל זקוקות לזכות הזו עשרת מונים.

הקרב למען האזרחות, השוויון וההשתתפות השווה, כמו גם על ביטחוננו ורווחתנו כנשים, לא יסתיים בנוקאאוט, זהו מאבק מצטבר. אולם הקרב החשוב ביותר שלנו כעת עוסק בתודעה של ציבור הבוחרים הערבים ובפרט של ציבור הבוחרות. היווצרותה של הרשימה המשותפת והשילוב המוגדל של נשים בשורותיה – אף כי גם זה אינו מספיק – לצד התעקשותה להגדיל את כוחה ואת השפעתה, מהווים גורם משמעותי במאבק שלנו. הבה נתמוך בה בכל כוחנו.

אין לנו את הפריבילגיה להיעדר מהזירה הפוליטית, הזירה המשפיעה ביותר על חיי היומיום שלנו. ואם לא למעננו, אז עלינו לעשות זאת כדי להגן על ילדינו מפני המדיניות האלימה, הגזענית והפשיסטית שהממשלה הנוכחית דוגלת בה.

הכותבת פעילה חברתית ומרצה במכללת עמק יזרעאל

للمقال بالعربية: لا تفرطي في حقك، فقد كلفنا غالياً

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ