אתם פקדתם והפלסטינים הצילו את הדמוקרטיה – מה עכשיו?

חנין מג'אדלה
חנין מג'אדלה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בתמונה ביבי  נתניהו
בחירות: אתם מוכחים שאתם בוחרים מתוך פחד ועיוורון!צילום: עופר וקנין
חנין מג'אדלה
חנין מג'אדלה

للمقال بالعربية: أصدرتم الأوامر فأنقذ الفلسطينيّون الديمقراطيّة- وماذا بعد؟

היו לי כל הסיבות להצביע והיו לי כל הסיבות לא לעשות זאת. כאשר בימים האחרונים הקיים שיח מתעניין בשאלה האם הפלסטינים יצביעו או לא, גם אני תהיתי. יש לי משפחה וחברים שרוצים להצביע, ויש לי כאלה שלא ובטח שישנם גם אדישים (כמו בכל עם ובכל מקום). עזבו את השאלה אם אני עם המחנה הראשון (המחרימים) או השני (המצביעים) – זה פחות מעניין וזה אפילו בסדר. אני מוקפת במסרונים, בידיעות ובקשות: צאו להצביע! למרבה האירוניה, אנחנו מתבקשים עכשיו להציל את הדמוקרטיה הישראלית. זה אמיתי, הערבים נהפכו למצילי היהודים. וזה צריך להבהיל את כולכם.

השאלה המהותית כאן בעיני היא, האם מדברים איתי או מדברים עלי? האם בעת שנאמר, תנהרו בהמוניכם לקלפיות ותהיו שותפים לדמוקרטיה, אני אמורה לרוץ לקלפי ואפילו לחייך למצלמות? גם מתוך ידיעה שאני אזרחית שווה או מתוך ידיעה שאני אשאר לעד ולא משנה מה אזרחית סוג ב?.

מה, קריאות ה"תנהרו ותצילו את הדמוקרטיה" יגרמו לי היום או למחרת הבחירות להרגיש שאני אזרחית סוג א'? שותפה להחלטות פוליטיות גורליות? האם הדמוקרטיה כוללת גם את הפלסטינים? האם שנים של הזנחה, אפליה וגזענות כלפי כפלסטינית ייעלמו כי נשמעתי לדרישת ה"תנהרו" שלכם? ושאלה יותר קונקרטית: היום, יממה לאחר הבחירות, אחרי שנהרנו והצלנו את הדמוקרטיה, האם תקום עיר ערבית חדשה – דבר שלא קרה מאז הנכבה?

אז חברים, יש הבדל בין לדבר עם ולדבר על. השיח הנוכחי מדבר עלי, עלינו, הפלסטינים. אתם, היהודים, פונים אלינו, כאילו אתם מדברים איתנו, אבל לא ממש. כי אתם מחלקים הוראות ולא מקשיבים. אנחנו עדיין שקופים לכם. במקרה הזה אתם מצפים לעשייה ולביצוע או ליתר דיוק למילוי אחר הוראות. ככה מדברים אל הפלסטינים – בעליונות  ובכוחניות.

כשמדברים עם (ולא על), זהו שיח שמייצר דיון בגובה העיניים. אבל ממש בגובה העיניים. היום אחרי המערכה הזאת אנחנו על הגובה. שידברו איתי, איתנו הפלסטינים. שכבר עכשיו יהיו תוכניות שמביאות בחשבון את הצרכים והאינטרסים החברתיים והפוליטיים שלי ושל עמי: מיגור האלימות, פסילת חוק הלאום, תוכניות בנייה – רשימה חלקית. אני ארחיק לכת אפילו – אני דורשת שתפסיקו כבר את שיח העליונות, כי דרכו אתם משמרים את הגזענות ויחסי הכוחות הלא שוויוניים, ומפיצים פשיזם.

אם באמת מצפים לעשייה, לשינוי ולשיפור המצב הקיים– דברו איתי, לא עלי. דברו איתנו כשווים, ולא עלינו, כי זאת דמוקרטיה. אל תשתמשו בנו כפלסטינים כעלה תאנה או ככלי, פעם להפחדה, פעם להתקרבנות ופעם כשק חבטות.

בעודי כותבת מחשבות שורות אלו, יצא ביבי לקהל הרחב, השתמש שוב בשיח ההפחדה שלו. כלומר, הוא השתמש בי כפלסטינית, על מנת לנצח במשחק הפוליטי ושוב לנהל לכם את החיים. מדינה שלמה צריכה לעצור ולעשות חשבון נפש – האם השלטון בה הוא פרי של פחד והפחדה? אז חברים, אזרחי המדינה, הבעיה שלכם היא לא אנחנו, הפלסטינים. הבעיה שלכם היא שהפכתם את שיח ההסתה וההפחדה לחלק מהזהות שלכם.

תוצאות הבחירות של הכנסת ה 22 מראות שאתם בוחרים שוב ושוב במי שעושה לכם קודם כל רע, לא רק לפלסטינים. הבחירה שלכם נובעת מתוך פחד ועיוורון. אתם מטיפים לנו על זה שאין לנו הנהגה ושנציגינו לא דואגים לאינטרסים שלנו. בחייכם, אנחנו נסתדר, אני תוהה אם לכם יש הנהגה? ומהו טיבה? עכשיו, כשהרשימה המשותפת תעמוד בראש האופוזיציה באופן רשמי, נהפוך להיות שומרי הסף של הממלכה הדמוקרטית שלכם!

הכותבת עמיתה במכון "שחרית" וב"בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית", ומרצה במכללת אלקאסמי

للمقال بالعربية: أصدرتم الأوامر فأنقذ الفلسطينيّون الديمقراطيّة- وماذا بعد؟

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ