בתו של עבד

מריה מיגל דה- פינה
מריה מיגל דה- פינה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ماريا ميجل ده - بينا
גזענות: קראו לי בתו של עבד צילום: גסאן קשאש
מריה מיגל דה- פינה
מריה מיגל דה- פינה

للمقال بالعربية: بنت العبد

להלן כמה מחשבות ומסקנות שלי מהפרק שבו השתתפתי בסדרה "סליחה על השאלה". מי שרוצה לקרוא – אהלן וסהלן. לא חובה. "הלב שלה לבן", "היא שחורה אבל היא כל כך חמודה", "הכי טוב זה שוקולד" – אלה דברים ששמעתי לא מעט, ועוד כהנה וכהנה. מכולם עולה המשפט הכי חשוב: החברה שלנו לא מקבלת את השונה.

ברצינות, חברים, אם זאת המשוואה, אז אני לא חייבת לקבל אתכם, בגלל שאתם שונים ממני. אתם השונים!

יש כמה דברים בסיסיים שאני מבקשת להעלות כאן:

1. אדם הוא אדם. סבא וסבתא שלי זיכרונם לברכה היו מקבלים אליהם בני אדם מכל התרבויות והדתות, ובמושגים של צבע – הם קיבלו את כל הצבעים בלי כל הבדל. במאה הקודמת, בשנת 1967, כשאמא שלי ואבא שלי אמרו לסבא וסבתא שהם הולכים להתחתן, צבע העור של אבא שלי לא היווה בעיה. הדבר היחיד שאולי היווה מכשלה כלשהי היה התרבות שממנה בא אבי, שהייתה שונה מאוד מתרבותה של אמי. אבא שלי הגיע ממערב אפריקה ואמא שלי פלסטינית. וכמו שאמר סבי: "מי שלא יתחתן עם בני מינו, ימות בקלונו". ולמרות זאת, אושרה של אמא עמד יותר מכל דבר אחר לנגד עיניהם של סבא וסבתא. ההורים שלי התחתנו בחיפה והשנה הם יחגגו את יום נישואיהם ה-52. סבא וסבתא אהבו את אבא שלי כי הוא היה בן זוגה של בתם, אמא שלי, ואבא של נכדתם. בעיניהם אבי, סטיב, היה פשוט בן אדם.

2. קבלת האחר. בחייכם, שנו את המחשבה שלכם ביחס למשפט הזה. מתי תבינו שכל אדם שחי על פני כדור הארץ הוא שונה? אפילו אם אני מתייחסת רק לצבע העור, ברור שכל אדם הוא שונה. 

3. שחור ולבן. האם המשמעות של חתול שחור היא מזל רע? "הלב שלה/שלו לבן" – ככל שאני יודעת, הלב הוא בכלל אדום ואין לו צבע אחר. "לשחורים יש חוש הומור". וואללה? כלומר ללבנים אין חוש הומור? "בפנים היא לבנה ובחוץ היא שחורה", כלומר הלבן הוא טוב והשחור הוא רע. Really?

4. בת של עבד. באמת באמת, בחיים שלי לא סבלתי באופן ישיר מגזענות. סבתא שלי – "מדאם חְ'לֵייף" או "אום רמזי" כפי שמכירים אותה בחיפה, הייתה מוכרת מאוד כפעילה חברתית וכמחנכת של דורות רבים של תלמידים. כולם כיבדו אותה. מגיל צעיר ליוויתי אותה לכל מקום שאליו הלכה והייתי הנסיכה של המשפחה. הסתירות צפו כששמעתי אנשים אומרים עלי מאחורי הגב, "הבת של הזר" או, במקרים היותר קשים: "הבת של העבד". 

ובכן, מבחינה היסטורית זה מדויק. הערבים והאירופים סחרו בבני אדם, לקחו לעצמם אנשי בני חורין והפכו אותם לעבדים. כן, הערבים היו בין הראשונים שסחרו בבני אדם. ויש ראיות לכך שהעבדות מוסיפה להתקיים. ובכל זאת, מאז שהעבדות נאסרה על פי חוק באירופה ובאמריקה, חל שינוי אדיר. ואולם, החלק הזה בהיסטוריה האנושית אינו קשור אלי ישירות:  אבות אבותיי מעולם לא היו עבדים ובטח לא בגלל שצבע העור שלהם שחור. חומר למחשבה שמלווה אותי מאז גיל שש.

5. "שוקולד עם קצת יותר חלב או קצת פחות חלב". אני חצי־חצי או, כמו שאומרים באנגלית ובפורטוגזית, "מוּלָאטַה". בערבית "מולד" או "הג'ין" (בן כלאיים). כשקראתי קצת על השם הזה, הבנתי שמאמינים שהוא נובע מהמילה Mule, כלומר פרד, או הכלאה של סוסה וחמור. גם בלי להאריך בדברים על מקור המילה, החצי־חצי האלה, ואני בתוכם, לא שייכים לא לכאן ולא לכאן. באפריקה אני לא אפריקאית וכאן, בחברה שאני חיה בתוכה מיום היוולדי, אני לא בדיוק חלק אינטגראלי. אני שייכת רק לאבא שלי. בערבית אומרים על מצב כזה "אנחנו לא יודעים מאיפה לנשק אותך, יא קירחת", כלומר "לא מכאן ולא משם".

6. גזענות. אין מה לעשות – כל אחד אוהב את אלה ששייכים לקבוצה שלו ואליהם הוא רגיל. זה "מרחב הנוחות". בכנות, אני לא אוהבת וניל, אבל אני אוהבת פסיפלורה ומנגו ואננס וכמובן גם שוקולד ועוד כמה וכמה טעמים.
הורג אותי שאתם אומרים לי, "אנחנו מתים על שחורים". סבבה, למה לא? אבל תרגיעו. הבנו.

7. אישיות. האישיות שלנו מתגבשת בשל מספר גורמים: החינוך, הסביבה, החברה, העיר, מהלך החיים והאנשים שנכנסים לחיינו, ויוצאים מהם או נשארים. כל הגורמים האלה, לצד התפיסה שלי את משמעות החיים, והלקחים שלמדתי משך 50 שנות חיים על פני כדור הארץ והביטחון שלי בעצמי ובמי שאני ולעתים גם העדר הביטחון שלי בעצמי – כל אלה עיצבו את אישיותי. וכמובן, הקרדיט הגדול ביותר ניתן למשפחה שלי. 

8. אני היא אני. מי שזה לא מוצא חן בעיניו שילך לשתות מהים. איזה ים שייבחר.

9. ולסיום, באמת סליחה. לא על השאלה – סליחה על שפתחתי את הכל.

הכותבת אשת יחסי ציבור ומורה לערבית מדוברת 

للمقال بالعربية: بنت العبد

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ