הדרוזים והבחירות לכנסת

סלים בריק
סלים בריק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דרוזים מפגינים נגד חוק הלאום
בחירות: יותר משליש מהדרוזים הצביעו כחול לבן, מבחינתם היא האלטרנטיבה לליכוד צילום: מוטי מילרוד
סלים בריק
סלים בריק

للمقالة بالعربية: الدروز والانتخابات للكنيست.

באופן מסורתי, מרבית הדרוזים מצביעים הצבעה אינסטרומנטלית. לכן רואים תמיכה במפלגות שונות על פני כל הספקטרום הפוליטי, מקצה השמאל לקצה הימין, והם יכולים לעבור בקלות ממפלגה למפלגה. למשל, רוב המצביעים בירכא הצביעו בעבר לש"ס וישראל ביתנו. בבחירות לכנסת ה-20 רובם הצביעו לרשימה המשותפת, ובבחירות האחרונות שתי המפלגות המרכזיות קיבלו את קולותיהם: הליכוד וכחול לבן.

באופן מסורתי רוב הדרוזים הצביעו למפלגות השלטון, או למפלגות שהעמידו דרוזי במקום גבוה יחסית ברשימה, בלי קשר לאידיאולוגיה של המפלגות האלה. כך למשל, בשנות ה-90 כרבע מהדרוזים הצביעו למפד"ל, ש"ס ויהדות התורה, ובעשור האחרון יש בקרבם מצביעים גם למפלגות שאין להן כל זיקה לדרוזים כמו ישראל ביתנו, שהאידיאולוגיה שלה היא גזענית, פשיסטית.

דפוס ההצבעה הזה מחליש את כוחם האלקטוראלי של הדרוזים, שהוא מוגבל מאוד ממילא (כ-1.1% מהאלקטורט). העובדה שמצביעים מקבלים את החלטותיהם לפי שיקולים תועלתניים קצרי טווח, או פרסונאליים (תמיכה בבן היישוב למשל) לא היטיבה עם הדרוזים ואפשרה לממשלות ישראל השונות לזלזל בהם. וכל זה נעשה בעזרתם של עסקנים וספסרי מפלגות מקיאווליסטים, חלקם חברי כנסת, שעשו ועושים שימוש בעדה הדרוזית לצרכים אישיים וקרייריסטיים.

כך היה מימים ימימה, אך בשנה האחרונה נפל דבר. ממשלת הימין בראשות נתניהו העבירה חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום. החוק הזה פגע בדרוזים וגרם להם לחוש נבגדים. מההצהרות של מנהיגי העדה, ניתן היה להתרשם שהדרוזים יבואו חשבון עם המפלגות שפגעו בהם, אם כי אני הייתי סקפטי מלכתחילה לגבי האפשרות הזאת. ידעתי שכל מפלגת ימין  תפעיל את עסקניה וכך ימסמסו את המחאה נגד החוק, ויביאו את הדרוזים להצביע למפלגות שיזמו אותו או תמכו בו.

השיטה פשוטה: לשווק לדרוזים שחברי הכנסת של המפלגות למשל התנגדו לחוק, ולכן הם מצביעים לחברי הכנסת הללו ולא למפלגות שתמכו בחוק. כמה שזה משונה ולא מתיישב עם ההיגיון, כך סביר יותר שזה אכן יקרה. העסקן הדרוזי חמד עמאר למשל, עד הבחירות באפריל כיהן כחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו, שהייתה אחת מיוזמות החוק וכל המפלגה תמכה בו. כ-7% מהדרוזים הצביעו בעד מפלגה זו, על אף שהיא מעולם לא עשתה דבר בעל משמעות לטובת העדה.

לקראת הבחירות אחרונות היו שציפו לשינוי בדפוסי הצבעת הדרוזים, בהסתמך על  הצהרות של פעילים דרוזים, אקטיביסטים נגד חוק הלאום, ועל מה שקרה ברשתות החברתיות בהקשר הזה. אמנם היה שינוי, גדול יחסית, אך הוא לא היה מהותי כמצופה.

נתון שמשך את תשומת הלב, היה הירידה המשמעותית בשיעור ההצבעה בקרב הדרוזים. מ-57 אחוזי הצבעה בבחירות לכנסת ה-20, עלייה קלה בבחירות לכנסת ה-21 (60.1%) וירידה חדה בבחירות האחרונות, ל-51%. הירידה בשיעור ההצבעה של הדרוזים מבטאת את התסכול שלהם. עד כה, הם הצביעו בשיעורים דומים לשיעור ההצבעה בקרב היהודים – יותר משיעורי ההצבעה בקרב הערבים.

ההצבעה של הדרוזים למפלגת העבודה, שהיסטורית הייתה מובילה בקרב הדרוזים, לא גברה אלא ירדה: המפלגה קיבלה כשלושה אחוזים בלבד, למרות התנגדותה לחוק הלאום – אולי בשל מיקומו הנמוך ברשימה של המועמד הדרוזי.

נראה היה שהרשימה המשותפת הולכת להסתער על קולות הדרוזים, אבל היו דיבורים על כך שהדרוזים "לא שווים יותר מחצי מנדט". בבחירות לכנסת ה-20 הח"כ הדרוזי  עבדאללה אבו-מערוף נאלץ לפרוש באמצע הקדנציה עקב הסכם רוטציה. הפעם חד"ש הדגישה בהסכם עם רשימת תע"ל לכנסת ה-21, שעל המקום השמיני, שהוקצה לדרוזי מטעם חד"ש תהיה רוטציה.

המפלגה שזכתה לעדנה חסרת תקדים אצל הדרוזים בבחירות לכנסת ה-21 הייתה מרצ, משתי סיבות: האחת, התנגדותה העקבית לחוק הלאום, והשנייה שיבוצו של מנהל בית הספר המצליח מבית-ג'אן עלי צלאלחה, במקום גבוה ברשימתה לכנסת. בבחירות האלה שיעור הדרוזים שהצביעו למרצ הגיע לשיא של 17.2% (בדרך כלל מרצ קיבלה 3% בממוצע). שיעור ההצבעה למפלגה זו צנח מיד בבחירות לכנסת ה-22, לאחר שהנציג הדרוזי נדחק לירכתי הרשימה. ההתנגדות לחוק הלאום לא פעלה לטובת מרצ הפעם.

מערכות הבחירות השנה מהוות שינוי היסטורי מבחינת הדרוזים. רשימת כחול לבן הציבה, לראשונה בתולדות העדה, מועמדת דרוזית במקום ריאלי. ג'דיר מריח, עיתונאית דעתנית ומוערכת, זכתה לתמיכה רבה ובכך יש הצהרה מתקדמת וראויה בהחלט: יש מקום לנשים בהנהגת העדה, דבר שלא היה בעבר, גם לא ברמה המוניציפאלית.

על אף שכחול לבן לא מתחייבת לביטול חוק הלאום ומסתפקת בהבטחה עמומה להכנסת עיקרון השוויון האזרחי (זכויות פרט) לחוק היסוד, ולמרות שברשימתה נמצאים ח"כים שהיו ממנסחי החוק, יותר משליש מהדרוזים הצביעו עבורה בבחירות לכנסת ה-21 ויותר ממחצית הדרוזים הצביעו לרשימה זו בבחירות האחרונות (52%). ביישוב של ח"כ  מריח, דלית אל-כרמל, היה שיעור חסר תקדים של 76% הצבעה לכחול לבן.

בכך יש משום הבעת אמון בה ובמפלגה שהיא האלטרנטיבה לליכוד, אשר הוביל את החוק. השר הדרוזי איוב קרא, איבד את שארית האהדה של העדה בשל תמיכתו בחוק ובשל התבטאויות מביכות שהסבו נזק לדרוזים. לקראת הבחירות באפריל הציב הליכוד מועמד  במקום נמוך שנבחר לכנסת ה-21. אך נראה שמפלגה זו איבדה את שארית אמינותה בקרב הדרוזים.

שיעור התמיכה של הדרוזים ברשימה המשותפת לא עלה על עשרה אחוזים, אף כי הרשימה הציבה מועמד דרוזי במקום ריאלי והוא נבחר לכנסת ה-22. תמיכת הדרוזים במשותפת נותרה נמוכה במיוחד, אפילו בכפרו של המועמד הדרוזי, מגאר, רוב הדרוזים נתנו את קולותיהם לכחול לבן.

ניתן לסכם בכך שהדרוזים לא ביטאו בקלפי את התנגדותם לחוק הלאום, כפי שניתן היה לצפות. נראה ששיקולים פרגמטיים, כמו תמיכה במפלגת שלטון פוטנציאלית, ותמיכה בבן היישוב על אף שמפלגתו פועלת נגד הדרוזים, כמו במקרה של הליכוד או ישראל ביתנו למשל, או הצבעה אינסטרומנטאלית תועלתנית כמו ההצבעה לש"ס (כ-670 דרוזים הצביעו ש"ס במגאר בלבד), המשיכו להיות השיקולים המרכזיים, למרות שיש בכך פגיעה באינטרסים הקולקטיביים של הדרוזים כמיעוט קטן וחסר עוצמה פוליטית.

للمقالة بالعربية: الدروز والانتخابات للكنيست.

תגובות