אם הנשים יישארו מאחור, לא תהיה קדמה

ג'ידא רינאוי זועבי
ג'ידא רינאוי זועבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נשים ערביות
נשים: בתור נשים ערביות אנחנו עובדות כפול מכל גבר ערבי אחרצילום: אלון רון
ג'ידא רינאוי זועבי
ג'ידא רינאוי זועבי

للمقال باللغة العربية: النساء أولا

השתתפותן של נשים בחיים הציבוריים ובתהליכי קבלת ההחלטות היא קריטית להשגת שוויון מגדרי ושגשוג חברתי וכלכלי של החברה ושל המדינה. הפרלמנט הוא הפורום המוסדי המרכזי בו מנוסחים חוקים ודרכו ניתן להשפיע באופן משמעותי על קביעת המדיניות. ייצוג הוגן ושוויוני של נשים בפוליטיקה חיוני בפרלמנט – בכל פרלמנט – מפני שזה המקום בו הן יכולות להשמיע את קולן וקולן יישמע.

כמו במדינות רבות בעולם, גם בעולם הערבי הפוליטיקה מזוהה עם המרחב הציבורי, שגברים ממשיכים לשלוט בו. השתתפותן של נשים בפוליטיקה ובמעגלי קבלת ההחלטות הייתה אחד התחומים המרכזיים בפלטפורמת הפעולה של בייג'ינג בשנת 1995, שאושרה שוב בשנת 2000 על ידי יעדי המילניום (MDG).

רבות ממדינות ערב הציגו צעדים לשיפור הייצוג של נשים בפרלמנט. צעדים אלו כוללים את הרפורמה במערכת הבחירות. בנוסף לתיקונים בחוקי הבחירות, השינוי המשמעותי ביותר במדינות ערביות היה הכנסת מכסה [Quota] סטטוטורית ליצוג מגדרי הולם בפרלמנט. כך, בפרלמנטים של ירדן, מצרים, מרוקו, ירדן, פלסטין, מאוריטניה, סודן וסומליה, יש מספר מושבים השמורים לנשים. בבפסגה הערבית בתוניס, במאי 2004, הביעו מנהיגי מדינות ערב לראשונה בפסגה הערבית את מחויבותם להגדיל את השתתפותן של הנשים בתחום הפוליטי, הכלכלי, החברתי והחינוכי ולחזק את זכויותיהן ומעמדן בחברה.

בעולם המערבי יש בעשורים באחרונים התקדמות בשיעור הייצוג של נשים בפוליטיקה, ובכל זאת, בארצות הברית הנשים הן 23.2% בסנאט ובקונגרס, ובאירופה, כולל סקנדינביה, הן 21.4%. אחוז השתתפות הנשים ברשויות המחוקקים הערבים הוא מהנמוכים בעולם והוא עומד על 11.6 % .

במבחן התוצאה נראה כי מפלגות ערביות רבות נוטות להתעלם מהמועמדות ברשימותיהן מתוך הנחה שנשים לא מסוגלות לזכות במושבים ריאליים בבחירות. המפלגות הפוליטיות בעולם הערבי רובן עדיין צעירות, ובמקרים רבים המפלגות הערביות משתמשות במבנים הקהילתיים של רשתות משפחתיות-אישיות ושיוך חמולתי, שבטי או אזורי כדי להצליח בבחירות. יתרה מכך, הגישה של נשים למעגלי קבלת ההחלטות ותפקידי המנהיגות והשפעה, תלויה ברצונם הטוב של ראשי המפלגות, ובהנחה שאותן נשים יוכלו להביא קולות למפלגה. נשים ערביות רבות הצליחו להוכיח את יכולותיהן בכך והוכיחו את עצמן בתפקידי מנהיגות, אך יחד עם זאת, חלק מהנשים הגיעו לתפקידים הללו בעיקר בגלל קשריהן החברתיים-החמולתיים.

נתון מעניין שהוצג ב בשנת 2018, מנתח את תשובותיהן של נשים ערביות לעומת גברים ערבים, לשאלה "האם אישה תוכל להנהיג מדינה עם רוב מוסלמי". בלבנון 80% מהנסקרות השיבו "כן" לעומת 73% מהגברים שהשיבו כך. בירדן, 71% מהנשים השיבו "כן" לעומת 62% מהגברים שהסכימו עם האמירה כי אישה אכן יכולה להנהיג מדינה עם רוב מוסלמי.

ומה בישראל? בבחירות האחרונות בספטמבר 2019, נבחרו 30 נשים,  25% מכלל חברי הכנסת. כיום, ישראל מדורגת במקום ה-70 מתוך 138 בשיעור הנשים בפרלמנטים בעולם. יש מדינות מוסלמיות המדורגות גבוה יותר: תוניסיה במקום ה 29, פקיסטן במקום ה 48.

התמונה אינה כה שונה בשלטון המקומי. לפי דו"ח שהוגש לכנסת בשנת 2015 בבחירות 2013 התמודדו 673,17 איש ואישה לראשות הרשויות ולחברות במועצות שלהן, מהם 5573 נשים שהן כ-%20 מכלל המתמודדים ; ובסך הכול נבחרו 327 נשים לראשות מועצות או לחברות בהן; כלומר – 9% מכלל המתמודדות נבחרו.  91% מנבחרי הציבור בשלטון המקומי הישראלי הינם גברים.

לפי הנתונים יש מתאם בין הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות לבין שיעור הנשים במועצה המקומית. ככל שהרשות מבוססת יותר, שיעור הנשים גבוה יותר. ברשויות המדורגות באשכולות הנמוכים 1-4 שיעור הנשים הוא פחות מ-4%. רוב הרשויות הללו הן רשויות ערביות או חרדיות.

בישראל אין כיום מכסות לייצוג נשים, לא ברמה הארצית ולא ברמה המוניציפלית. לצד זאת, בשנת 2014 התקבל תיקון 12 לחוק הרשויות המקומיות "מימון בחירות", שנועד להגדיל את ייצוג הנשים בפוליטיקה המקומית, באמצעות תמריץ כלכלי לשילוב נשים במקומות ריאליים ברשימות הסיעות.

בפוליטיקה הערבית בישראל נושבות רוחות של שינוי והנשים הערביות הן שמובילות את השינוי הזה. בבחירות האחרונות לכנסת התמודדו ארבע נשים ערביות במקומות ריאליים, לעומת שתיים בבחירות 2015. בבחירות לרשויות המקומיות הערביות בשנת 2015 התמודדו 214 נשים לעומת 165 נשים בבחירות המקומיות ב-2013, ו-47 נשים בשנת 2009. בחמש השנים האחרונות גדל בצורה משמעותית מספרן של הנשים הערביות בתפקידי מפתח בשלטון המקומי הערבי: מנכ"ליות, מהנדסות וגזבריות.

שילוב נשים בחיים הציבוריים והפוליטיים הוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה ואין זה מאבקן של הנשים בלבד. ללא שותפות אמת עם הגברים אי אפשר להשיג שינויים מבניים ארוכי טווח. על המנהיגות הערבית ליזום מהלכים במטרה להעלות את המודעות של גברים ונשים בחברה הערבית, לחשיבות של נוכחותן של הנשים לא רק בתחום הפרטי המשפחתי, אלא גם בתחום הציבורי. נשים ערביות וגברים ערבים צריכים לדחוף למדיניות ששואפת להגדיל את השתתפותן של נשים במרחב הציבורי, כולל במה שמכונה אפליה מתקנת ורפורמה במערכות הבחירות. מכיוון שהנשים הן מחצית מהכוח היצרני הפוטנציאלי בחברה, אין התקדמות ללא התפתחות ופיתוח הכישורים שלהן כמנהיגות.

אסיים בנימה אישית. לפני כ 15 שנים התחלתי לעבוד בועדת המעקב העליונה לערבים בישראל. הצטרפתי כרכזת פרויקטים צעירה וכמעט בלתי מנוסה ברזי הפוליטיקה. אישה חרוצה ושקטה בעולם של גברים. משם המשכתי לעבוד כמנכ"לית של מרכז אינג'אז אשר היה אמון על פיתוח אסטרטגי של הרשויות המקומיות הערביות ועיקר עיסוקי היומומי היה מול ראשי הרשויות המקומיות, שרי ממשלה, חברי כנסת ובכירי הפקידים בממשלה. למדתי כי זו זכות ממעלה ראשונה לקחת חלק בזירה הציבורית ולשנות מבפנים. למדתי גם כי זו זכות שיש לדרוש ולקחת. אף אחד לא יתן לך אותה אם לא תשמיעי קול. מתוך הקושי נרקמה מחוייבותי לנשות הערביות בפוליטיקה הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית.

בתחילת הדרך, בראשית המאה ה 21, ועקב מיעוט הנשים הערביות כמנכ"ליות או כנבחרות ציבור, התמודדתי עם אילוצים רבים ומשמעותיים הרבה מאלו המתמודדים איתם הגברים בזירה הציבורית. מצאתי את עצמי נדרשת לעבוד קשה כפליים אך מעולם לא התיחסתי לגברים כאל מתחרים אלא כשותפים.

ומה כעת? היום נראה כי הצלחת נשים בהשפעה על מעגלי קבלת החלטות, מהווה זרז חיובי לעוד נשים צעירות הרוצות להתברג לעמדות מפתח ברמה הציבורית. כיום, אנו רואים נשים רבות בתחומי היעוץ הניהולי והכלכלי, באקדמיה, במדיה בעסקים וגם כן בפוליטיקה.  

הכותבת מנהלת המרכז האקדמי להשקעת אימפקט- במכללה למנהל ראשון לציון

للمقال باللغة العربية: النساء أولا

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ