שייח'ה חליווי
שייח'ה חליווי
הפגנה של תושבי עפולה נגד מכירת בתים לתושבים ערבים, בשבוע שעבר
גזענות: חוק הלאום הכשיר חוקית את הגזענות הקיימת.צילום: גיל אליהו
שייח'ה חליווי
שייח'ה חליווי

للمقالة بالعربية: الحفلة مستمرة وما زلنا في اسرائيل

הרדיו במכונית פתוח. אני מחפשת משהו מעניין בין התחנות ונעצרת על שיר יפהפה. "חביב גלבי, חביב גלבי" ("אהוב ליבי", כשהאות ק' נהגית כ־ג', לפי ההגייה התימנית).

הקריין ממלמל באוזניי מאזיני תכנית הצהריים ומציג שיר בקולם של שני זמרים, גבר ואישה. שיר נפלא שלא הבנתי בו הרבה מלבד "חביב גלבי".

לאחר שהסתיים השיר, הקריין שיבח את הזמר (שם עברי) ואת הזמרת (שם עברי) ואת המורשת התימנית היפה שממנה לקחו את השיר, שינו אותו קלות וניערו מעליו את אבק הקרבות כך שיתאים לאחר צהריים ישראלי נעים ולרחובות השלווים של תל אביב.

לאחר מכן המשיך הקריין והציג שיר באנגלית וסיים את דבריו במשפט חגיגי: "החגיגה נמשכת, ואנחנו עדיין בישראל".

רק דקות ספורות חלפו וכולם חזרו ואשררו את ההצהרה החגיגית והמעודדת הזו: בחדשות, בכותרות, באוויר ובקולה של העובדת ששיבשה את שמי ושם משפחתי.

נתניהו מאיים לבטל את אזרחותם של הערבים "הבוגדים".

המתנחלים מתלוננים על עלייה בתדירות ההתקפות עליהם מצד פלסטינים, שכתוצאה מהן נהרג פלסטיני מדי יום (בממוצע).

ארוחות איפטאר המוניות שאורח הכבוד מאשר את הדו־קיום הנהדר בין הקבוצות השונות בחברה, קבוצה קבוצה, בניכוי קבוצת הערבים הבוגדים, כמובן.

המאבטי בקניון המבקש ממני את תעודת הזהות שלי ושואל פרטים על מטרת הביקור שלי בקניון, כמובן בניכוי הקניות. האם אני מתכוונת לפוצץ אותו על כל מי שנמצא בו?

תיאטראות נסגרים, פיות נסתמים וקמפיינים של הסתה והשמצה מנוהלים נגד כל הערבים, "בוגדים" ו"נאמנים" כאחד.

כנסיות ומסגדים נשרפים כשמבצעי הפשעים הללו נותרים תמיד, לעולם, לא ידועים.

כדור לא תועה מפלח את ראשו של כל פלסטיני שמשנה את זווית הראייה שלו במחסום.

השפה הערבית נגנבת או משובשת בכוונת מכוון ובאופן מפוקח.

פלישה שיטתית של יהודים מאירופה וארצות הברית לערי החוף, ובפרט לשכונות הערביות שלהן. לפלישה זו יש מאפיינים של כל מנגנוני הפלישה בני תקופתנו.

מאכלים ופריטי לבוש פלסטיניים מעטרים כרזות הסברה ישראליות (ואנחנו לא אומרים שהפריטים הללו הם שלנו וצריך להחזיר אותם אלינו).

חוקים עוברים ואחרים בתהליכי חקיקה כשכל מטרתם לקעקע את ערביותם של הערבים הבוגדים.

והרשימה עוד ארוכה ארוכה.

השיר הבא, "ארצות הערבים הן מולדותיי" (שיר ערבי ידוע שהיה כעין המנון כלל־ערבי במהלך המאה ה־20) בביצוע הלהקה הלאומית של ישראל. ניערנו מעל השיר את אבק הסיסמאות השקריות והותרנו להם (לערבים) את אבק המלחמות.

החגיגה נמשכת, ואנחנו עדיין בישראל.

للمقالة بالعربية: الحفلة مستمرة وما زلنا في اسرائيل

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ