סבי יאפא
סבי יאפא
חאלדה ג'ראר בבית המשפט הצבאי בעופר, ב-2015
מעצר מנהלי: כלי להשתקת פעילי זכויות אדםצילום: אי־פי
סבי יאפא
סבי יאפא

للمقالة بالعربية: لن يُسكت الاعتقال الإداري ناشطي حقوق الانسان

בשבוע האחרון אנחנו עדים לגל עכור של מעצרי פעילים בשטחים – פעילים פוליטיים, פעילי זכויות אדם ועד סופרים. מיותר לציין שרק פלסטינים נעצרים, אף על פי שאנו עדים ללא מעט פעולות טרור מצד מתנחלים, שנהנים מסוג של חסינות מפני מעצר. חשוב לזכור כי שימוש במעצרים ובצווי הגבלה מינהליים הוא מסממניו המובהקים של משטר טוטליטרי.

מתן הכוח בידי המדינה לעצור אנשים או להטיל עליהם מגבלות, ללא צורך להוכיח את אשמתם בהליך הוגן וראוי, פותח פתח עצום לא רק להחלטות שגויות אלא גם לניצול לרעה של סמכות וכוח.

החקיקה הצבאית בשטחים הכבושים מאפשרת לעצור כל אדם בצו מינהלי –  ללא כתב אישום וללא משפט – למשך תקופה של עד שישה חודשים. את הצו ניתן להאריך שוב ושוב, בכל פעם לשישה חודשים נוספים, מבלי שנקבעה תקופת מעצר מקסימלית. למעשה, אפשר לכלוא כך אדם במשך שנים (כפי שאכן נעשה לא אחת), בלי שיזכה למשפט הוגן, בלי שהחשדות נגדו יעמדו במבחן משפטי ובלי שתעמוד לו הזכות הבסיסית להתגונן מפניהם.

בין המעצרים הבולטים שהיינו עדים להם באחרונה ניתן לציין את מעצרה החוזר של חאלדה ג׳ראר חברת המועצה הפלסטינית ברמאללה, מעצרו של הסופר עלי ג׳אראדת מעצרו של פאדי אלהדמי השר לענייני ירושלים של הרשות הפלסטינית, מעצרו של עארף דרארמה תחקירן "בצלם" ומעצרו של עווני אבו-שמסייה בנו של פעיל זכויות האדם (שתיעד את החייל אלאור אזריה יורה בראשו של עבד א-שריף בחברון) עמאד אבו שמסייה.

המעצרים הללו (הן מנהליים והן לצורכי חקירה) משרתים מספר תכליות שהמרכזיות שבהן: צמצום מרחב הפעולה של פעילי זכויות האדם כדי למנוע את חשיפת פשעי הכיבוש ולמנוע תיעוד של הפרת זכויות אדם – מעשים המבוצעים על בסיס קבוע בשטחים הכבושים. המעצרים מיועדים לזרוע פחד בקרב פעילים פוליטיים שהם אחד הבסיסים החשובים במאבק בכיבוש, ולפורר את הסולידריות בחברה הפלסטינית על ידי מעצר של דמויות מרכזיות בה.

המעצרים המינהליים בהם עושה ישראל שימוש בהיקפים מזוויעים משרתים את מערכת הכיבוש בצורה מושלמת לנוכח העובדה שאין צורך להוכיח את אשמתו של אדם ואין צורך בהצגת ראיות. כך, במחי יד, ניתן להשליך למעצר כל מי שמשטר הכיבוש סבור שהוא גורם בעייתי להמשך השליטה והדיכוי שמפעילה ישראל. בחברון לבדה נעצרו בחודש אוקטובר 67 אזרחים פלסטינים בהם 11 ילדים ושתי נשים (לפי נתוני משרד ההסברה הפלסטיני לענייני אסירים).

גל המעצרים שאנו עדים לו כעת מעיד בעיקר על חולשתו של משטר הכיבוש ועל הלחץ בו הוא מצוי. פעילי זכויות אדם הם האחרונים שיירתעו ממעצרים. כל מעצר כזה חוזר בדרך כלל כבומרנג נגד ישראל ועדות לכך ניתן לראות בחשיפה הגדולה לה זכו המעצרים הללו.

ככל שדמויות רבות יותר בציבור הפלסטיני יביעו את מחאתן נגד המשך הכיבוש והדיכוי נמשיך להיות עדים לשימוש נרחב בכלי הבזוי והלא דמוקרטי של מעצרים מינהליים. ישראל מפירה ברגל גסה זכויות אדם בשטחים על בסיס יומי ולצערי, הקהילה הבינלאומית טרם הביעה את מחאתה בעניין. ככל שנמשכת שתיקת הקהילה הבינלאומית כך מחריפה ישראל את הפרת זכויות האדם בשטחים.

הכותב פעיל זכויות אדם

للمقالة بالعربية: لن يُسكت الاعتقال الإداري ناشطي حقوق الانسان

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ