נידאל עות'מאן
נידאל עות'מאן
ילדים מציירים בצהרון בירושלים
אלימות: בוגרי האומנות הערביים צריכים להוביל את המאבק נגד האלימותצילום: תומר אפלבאום / באו
נידאל עות'מאן
נידאל עות'מאן

للمقالة بالعربية: الفن في وجه العنف؟

מחנכת באחת מחטיבות הביניים סיפרה לי על ההתלהבות של תלמידי כיתתה ועל היצירתיות שלהם בפעילות של אמנות פלסטית שהיא שילבה פעם בשבוע בשעת מחנך. היא אמרה שבתוכנית הלימודים הרגילה בבית הספר שבו היא מלמדת אין שיעורי חינוך אמנותי ויצירתי בתוכנית הלימודים הרגילה, והדבר תלוי רק במאמצים אישיים של מחנכים, שרוצים לספק ולו במקצת את הצורך הזה של התלמידים, על חשבון שעות החינוך המוקצות במערכת.

אין בחברה הערבית מספיק מסגרות שיכולות לעודד את נטיותיהם ותשוקותיהם האמנותיות של ילדים ובני נוער. זה מתסכל. ייתכן שבין אותם צעירים, שאינם מוצאים מסגרות שיכילו אותם, יש כאלה – מעטים אמנם – שסוטים מן התלם ומצטרפים לחבורות נערים ונדליסטיות ומאוחר יותר, כחיילים לארגוני פשיעה. זה חלק ממסלול הגיוס שלהם. ילד שהולך לחוג לאמנות כי הוא למד על זה בבית ספר וזה מעניין אותו – לא יגיע לשם.

בעיר טמרה יש קרוב ל־20 בוגרות ובוגרים של מכללות לאמנות ושל אוניברסיטאות, שאינם עובדים בתחום התמחותם. מבדיקה עם מקורות במכללות להוראת אמנויות ועם עמותות תרבות הפעילות בתחום האמנות, עולה שישנם מאות ערביות וערבים בוגרי המכללות לאמנות ביישובים הערביים, שהם מובטלים ואינם עובדים בתחומי התמחותם.

ולצד אלה, ישנם גם עשרות אלפי בני נוער ערבים בחטיבות הביניים ובתיכונים ביישובים הערביים, שאינם זוכים אפילו לשעת הוראה עם המחנכים בתחום האמנות, שלא לדבר על שיעורי אמנות. ברוב חטיבות הביניים ובתי הספר התיכונים הערביים אין כלל שעות להוראת אמנות. אין כל השקעה בתוכניות כאלה במסגרת התוכנית בתוך יום הלימודים, ומעט מאוד מושקע בתוכניות מחוץ לשעות הלימודים. על כן חינוך לאמנות ועיסוק באמנויות נהפכו לנחלתם הבלעדית של אותם ילדים ברי־מזל בחברה הערבית, שהוריהם יכולים להשקיע בפיתוח הכישרון שהתגלה אצל ילד או בעקבות רצון שהביע לעסוק בתחום.

העובדה שיש מאות בוגרות ובוגרים בתחום האמנות מלמדת כי לרבים מבניה של החברה הערבית בארץ יש עניין ביצירה ותרבות ואמנות, ורבים נוטים לכך ומוכשרים לכך. הבוגרות והבוגרים האלה מעוניינים לפתח את כשרונותיהם ולהשתמש בהם לפיתוח התרבות הערבית ולהעשרתה, ויש להם נכונות ללמד ולפתח יכולות כאלה בחברה, במוסדות החינוך ובמסגרות אחרות.

אם לא יהיו בתי ספר שיקצו במסגרת תוכנית הלימודים שלהם מספר שעות לחינוך לאמנות, אותם מאות בוגרי אמנויות יהיו מובטלים. חמור מכך – הילדים לא יכירו אמנות בבתי הספר, והתוצאה תהיה שיגדלו כאן דורות של אנשים נעדרי כל זיקה לאמנות ותרבות אמנותית.

מבדיקה שערכתי במספר יישובים ערביים ובהם טמרה, טירה, קלנסווה, מג'ד אל־כרום ויישובים נוספים, מצטיירת בבהירות תמונה של העדר חינוך לאמנות ויצירה ברוב חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים. בתי הספר הללו שקועים ברדיפה אחר ציונים גבוהים בשעה שנזנחים החינוך לערכים למשל, והשכלה לשם השכלה.

קשה להאשים אותם: משרד החינוך שקוע בעצמו בהישגיות, ברדיפה אחר ציונים ובתחרות על רמת הציונים בין יישובים ומוסדות חינוך, בייחוד במדעים. השותפות הנוספות לתחרותיות המופקרת הזאת הן הרשויות המקומיות הערביות, שמשתתפות בה ואינן מוליכות את המעשה החינוכי לכיוונים נוספים. ממש כמו משרד החינוך, הן אינן משקיעות די הצורך מתקציביהן בפיתוח התרבות והאמנות. בכך, מסייעות הרשויות המקומיות, אף אם אינן מבינות זאת, לטיפוח דורות של נערים שבחינוכם אין מרכיבים של תרבות ואמנות – מרכיבים שכל אדם זקוק להם.

מה לעשות, אם כן? וכיצד ניתן יהיה לחולל שינוי? אפשר להניע מהלך באמצעות אותם בוגרים ובוגרות, שיכוון להגדלת ההשקעה בתרבות ובאמנות בבתי הספר שלנו ובחברה שלנו. זה יצריך ארגון מקומי וכלל־ארצי של בוגרים ובוגרות מתחומי האמנויות, שיכולים לפעול כקבוצת בעלי־מקצוע השואפים להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלהם במערכת החינוך.

עד כה ננקטו אי־אילו צעדים ראשוניים בנושא, על־ידי המדור לזכויות נשים ולתעסוקה בנעמ"ת וראוי להרחיב את המהלך ולהפעיל לחץ על משרדי החינוך והתרבות. משרד התרבות הכרחי מפני שיש להשקיע גם בתוכניות מחוץ למערכת הלימודים, לפיתוח האמנויות והתרבות.

חשוב שזה יתנהל באופן פרטני ובשלל דרכים מול הרשויות המקומיות הערביות, כדי שתהיה נכונות להשקיע בחינוך לאמנויות. אפשר גם לגייס את הורי התלמידים ללחוץ על משרד החינוך והרשויות המקומיות, ולדרוש תוספת שעות לחינוך לאמנות. כך תיסלל הדרך להעסיק יותר בוגרות ובוגרים מהמכללות לאמנות, ולצעירים שיבחרו במקצוע בעתיד יהיה בסיס טוב, ויותר אפשרויות תעסוקה.

הכותב הוא עיתונאי ופעיל פוליטי וחברתי

للمقالة بالعربية: الفن في وجه العنف؟

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ