מחוז עיסאוויה

עומאר עטיה
עומאר עטיה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבו חומוס בתמונה
עיסאווויה : אנחנו כפר לאומני?, נכון אנו גאים בפלסטיניות שלנו בדיוק כמו שאתם גאים בישראליות שלכםצילום: אורן בן חקון
עומאר עטיה
עומאר עטיה

للمقالة بالعربية: قضاء العيساوية

מי אני? מה אני? אני יודע שאני נולדתי בירושלים ואבא שלי נולד בירושלים וסבא שלי נולד בירושלים. כרגע יש לי תעודת זהות כחולה, תעודת תושב. כל הזמן מדברים בתקשורת על התעודות האלו. הכובשים, אתם שכבשתם את עיסאוויה, נתתם לי את התעודה הזאת. עכשיו אני רוצה לנסוע לחו"ל, אבל אין לי דרכון, אני צריך תעודת מעבר, לסה פסה. רציתי לנסוע למדינות ערב, אבל אי אפשר – אתה ישראלי, אתה צריך דרכון ירדני, אמרו לי. אז הוצאתי דרכון ירדני. אבל אז, כשאני נוסע לסעודיה, לחאג', אומרים לי, לא. אתה צריך דרכון פלסטיני. אז אני עושה דרכון פלסטיני. בינתיים יש לי שלוש זהויות. אבל מי אני? בעיסאוויה אני מרגיש שאני כלום, ויש איתי 22,000 בני אדם שגם הם מרגישים כך.

שישה חודשים אנחנו סובלים. אתם יודעים מה זה, כשפורצים את הדלת והילדה שישנה במיטה תופסת את הרגל שלי בכל הכוח ואני, אביה, לא יודע איך להגן עליה. אני, כאבא, לא יכול להגן עליה מול לוחם שנכנס הביתה עם קסדה ועם נשק ועם רימונים. למה בכלל הוא נכנס? מי גר בבית הזה? אחמד יאסין?

אומרים שאנחנו כפר לאומני. זה נכון. אני פלסטיני גאה. כמו שהיהודים גאים בלאומיות שלהם. אני פלסטיני ואני לא אשנה את הזהות שלי, אבל אני רוצה לחיות. נכון, אתם כבשתם, אבל יש לי זכות לחיות כמו בן אדם. אתם מבינים איזה סבל אתם גורמים?

עיסאוויה אינה שונה מכל שכונה אחרת וגם בה יש עשבים שוטים ויש גנבים ואנשים שזורקים אבנים. אנחנו מתנגדים לזריקת אבנים לבית החולים הדסה או לכביש, אנחנו לא רוצים לפגוע בחפים מפשע. אבל אני רואה את התגובות בפייסבוק שקוראות למחוק את עיסאוויה. אני אומר, אתם סבלתם, למה אתם נותנים לעם אחר לסבול?

14 שנים לא היה לי ילד. עשיתי טיפולים בכל העולם ולא הצלחתי, עד שהגורל שלי השתנה ונולד לי ילד. אבל לפעמים אני אומר לעצמי, אולי עשיתי טעות שהבאתי אותו לחיים – זה לא חיים. הבן שלי נעצר פעמיים, בפעם הראשונה לקחו אותו לשלושה חודשים שהוא היה בן 16, אתם יודעים איזו תחושה זאת, שאתה הולך לישון והילד שלך בכלא עם 400 איש? הוא חזר משם שונה, לא הכרתי אותו. זהו. הוא קשור לפלסטין, לא קשור לאבא שלו. אבל את הסיפורים האלו אתם לא תראו בטלוויזיה, את הסיפורים האלו לא מספרים לכם.

אני נשבע לכם שהאנשים בעיסאוויה רוצים לחיות, אבל אתם לא יודעים עוד דבר אחד, את הדילמה של הילדים אצלנו בכפר, שהם רואים את הישראלים שבאים להזדהות איתנו ולהיות איתנו. הם שומעים אותם מדברים עברית והם לא מבינים: הרי אלו שיורים עלינו, גם הם מדברים עברית. אז גם אלו שמגינים עלינו? מי אלה הישראלים האלו?

אני ישבתי עם מפקד המשטרה וניסינו להגיע להסכם. הבקשה הראשונה שלו הייתה להוציא  את הישראלים מהכפר, שהם לא יבואו יותר. אז אני רק מבקש דבר אחד – בואו לעיסאוויה. 

הכותב  חבר וועד ההורים בעיסאוויה - הטור מתוך דברים שנשא בכנס של ארגון Free Jerusalem באוניברסיטה העברית בשבוע שעבר

للمقالة بالعربية: قضاء العيساوية

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ