מצב חירום ושמו - המשותפת

חוסיין אלגול
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הפגנה נגד שחיתות נתניהו
בחירות: ההסתה נגד הציבור הערבי לא תעבוד הפעם!צילום: דניאל בר און
חוסיין אלגול

للمقالة بالعربية: حالة طوارئ اسمها المشتركة

הערבי בארץ הזאת מוסיף לשמש בתפקיד המצורע. דמויות ומפלגות בזירה הפוליטית מזהירים מפני התקרבות אל הערבי או משיתוף פעולה עמו, בייחוד בזירה הפוליטית. באחרונה, מתגייסים גורמים רבים למאמץ ההשמצה נגד הערבים בישראל, אף על פי שהמיעוט הערבי במדינה, שמונה כחמישית מכלל האוכלוסייה, חותר להשתלבות בחברה הישראלית בכל התחומים. זאת, חרף הגזענות והמדיניות ההרסנית נגד המיעוט הזה בשבעת העשורים האחרונים.

נציגיו של המיעוט הערבי בכנסת ישראל נתונים תחת מתקפה עזה מצד ראש הממשלה היוצא נתניהו ובכירים בליכוד, שיש לה תכלית פוליטית מובהקת. המניע למתקפת ההסתה הזאת היא הפחד של נתניהו מכך שנציגי הרשימה המשותפת יהיו הגורם שיסלק אותו מהמעון ברחוב בלפור בירושלים.

ככל שמצטברות ידיעות על אפשרות לשיתוף פעולה בין הרשימה המשותפת לבין מנהיג כחול־לבן, בני גנץ, במאמץ להרכבת הממשלה הבאה, נתניהו נעשה תוקפני יותר ומזהיר מאפשרות של הרכבת ממשלה הנשענת על תמיכת הרשימה המשותפת, אפילו מבחוץ. נדמה כי ראש הממשלה היוצא שכח שמתוקף תפקידו הוא אמור לשרת את כלל תושבי המדינה, לרבות הערבים.

במשך 70 שנה הוכיח המיעוט הערבי שהוא פועל ככל יכולתו במטרה להשתלב במדינה ונאבק להשיג את הזכויות המגיעות לו. רוב הערבים פועלים לקידום מעמדם במדינה, ומתנהלים במסגרת החוק, גם כאשר החוק אינו מגן עליהם מפני אפליה ברבים מתחומי החיים.

בעשורים האחרונים פוליטיקאים ישראלים דורשים מן הערבים השתלבות מלאה בחברה הישראלית (בעיקר שירות לאומי). ואולם, באותה נשימה הם טוענים כי הערבים הם סכנה למדינה, ואף "גיס חמישי" – כך כינה אותם אביגדור ליברמן ממש לאחרונה.

למתקפה המבישה נגד הערבים בארץ יש בלי ספק השלכות מסוכנות על מעמדם בארץ. אין להתפלא, אפוא, שגורמים קיצוניים מנצלים את מתקפת ההסתה הזאת כדי לפעול בדרכים שונות נגד נציגיהם בכנסת של הערבים, או כדי להגיב בצורה אלימה כזו או אחרת נגד האזרחים הערבים. צעדים אלה מושפעים מן ההסתה נגד הערבים ונגד נציגיהם מצד רבות מן הדמויות המשפיעות במדינה, אשר מופצת ובאמצעות התקשורת והרשתות החברתיות.

נתניהו הזהיר ברבות מהצהרותיו כי הקמת ממשלה צרה היא "מצב חירום שלא היה כמותו בתולדות מדינת ישראל". עוד הוא אמר שבחירות נוספות זה אסון, "אבל הקמת ממשלה שתלויה במפלגות הערביות זה אסון גדול יותר", והוסיף כי "זאת סכנה היסטורית לביטחון ישראל".

באחד ממאמרי המערכת ב"הארץ" צוין כי נתניהו מזהיר מפני קואליציה עם מפלגות שנבחרו באופן דמוקרטי ומייצגות 20% מאזרחי המדינה, כאילו מדובר בחפץ חשוד באוטובוס (17.11). עוד נכתב כי נתניהו "משלהב את הציבור היהודי נגד הציבור הערבי ומתסיס את החברה הישראלית כולה".

השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר כי "הקמת ממשלה צרה היא פגיעה בדמוקרטיה". לדברי ארדן, "הליכוד לא היה מסכים להקים ממשלת מיעוט שאין לה רוב בכנסת", והוא הוסיף כי הוא הוסיף כי האפשרות להקים ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת, שלדבריו חבריה "מזדהים עם האויב", זה "להוסיף חטא על פשע".

ואני שואל – איך בדיוק מהווה צעד כזה פגיעה בדמוקרטיה? האם הערבים אינם אזרחי המדינה ושמורה להם הזכות להצביע ולהשתתף בבחירות? כלום אין יודעים הדוברים הללו, שבין הערבים יש כאלה המשרתים במשטרה ובכוחות הביטחון? כלום אינם יודעים שישנם רופאים ערבים רבים, מהנדסים, מרצים באוניברסיטאות, ונושאים במשרות חשובות רבות בשירות המדינה?

מצער מאוד שהמחולל העיקרי של מסע ההסתה הבוטה נגד האזרחים הערבים הוא זה שאמור היה לעמוד כחומה בצורה נגדו. נראה כי לדעתו הדרך היחידה שתאפשר לו להישאר בשלטון היא באמצעות הפחדה מפני הערבים. אלא שהשקרים האלה עובדים רק על האספסוף התומך בנתניהו.

אנחנו זקוקים עד מאוד לאישיות בסדר גודל של הנשיא ראובן ריבלין, שגם אם אנחנו חלוקים עמו ברבות מהשקפותיו הפוליטיות, בהצהרותיו הפומביות הוא מנסה לקרב בין מרכיביה השונים של החברה הישראלית, וודאי לא לתקוע טריז ביניהם.

 הכותב הוא מרצה באוניברסיטה הפתוחה ומתרגם

للمقالة بالعربية: حالة طوارئ اسمها المشتركة

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ