ח'אלד מנסור
סלימאן אבו -טעימה
סלימאן אבו טעימה- עזה 2019צילום: unknown
ח'אלד מנסור

للمقالة بالعربية: رجل يسمك بابرة

פיריאל וסלימאן טווים חוטי אהבה ומשי על חוף ימה של ח'אן יונס, בדרום רצועת עזה. חכת האהבה העלתה את ליבותיהם של הזוג הצעיר סלימאן ופיריאל אבו טעימה וחייהם נתקשטו בגווניהם של חוטי המשי שמהם נשזר כה יפה צמיד בצבעי דגל פלסטין שנתן סלימאן במתנה לבת זוגו. לפני שפגשה את בן זוגה, פיריאל לא ידעה דבר על אמנות הרקמה הפלסטינית, המקובלת הן בקרב הפלאחים והן בקרב העירוניים. כל עניינה היה בסיום לימודיה במחלקה לסיעוד באוניברסיטה. היא אמרה: "אהבתי את הצמיד כמו שאהבתי את מולדתי פלסטין והשארתי אותה כרוכה על ידי. בכל פעם שהבטתי אליה, היא שבתה את לבי באהבה לסלימאן". הימים חלפו, ופיריאל לקחה על עצמה את המשימה לעודד את סלימאן להמשיך במלאכת השזירה ולהתחרות בנשים הרוקמות, שהרי ברצועת עזה לא ניתן למצוא גבר האוחז בחוט ומחט.

סלימאן מספר: "הייתי ילד והסתנוורתי מחוטי המשי השזורים על פיסת בד לבנה שאמא שלי הייתה רקמה בכל לילה. ביקשתי ממנה שתלמד אותי את המלאכה הזו והיא הסכימה, אך היא חשבה שזה ישעמם אותי ושלא אצליח להשלים אפילו שתי רקמות". הוא מוסיף: "לא הרגשתי כל קושי, אלא הנאה גדולה ותשוקה גדולה שדחפה אותי רק לפתח עוד ועוד את הכישרון שלי ואת מהירות העבודה שלי, מול עיניה המשתאות של אמא, וכך התחלתי ליצור ארנקים, תיקים, צמידים, שרשראות, מגשים ומוצרים רקומים נוספים". במהלך המלחמה שניהלה ישראל נגד רצועת עזה בשנת 2014, מצאו סלימאן ומשפחתו מקלט מהפצצות הטנקים בבתי הספר של אונר"א. סלימאן, שלקח עמו את החוטים, את המחט ואת פיסת הבד, החל לעבוד בניסיון לשכוח את מה שקורה ברצועה ולימד את המלאכה לבנות שביקשו ללמוד ממנו. פיריאל החלה להפיץ את עבודות היד המשובחות של סלימאן ולשווק אותן באינסטגרם על חשבונה.

היא הביעה בלי הרף את הערכתה ואת אהבתה לעבודותיו וביקשה ממנו ללמד אותה את המלאכה. סלימאן שאל אותה בחיוך: "איזה לב יכול לשאת את כל האהבה הזאת ואת כל ההערכה הזאת?" הוא ביקש את ידה והיא הסכימה מיד. היא תושבת העיירה עבּסאן וחברה טובה של אחותו וההפתעה הייתה גדולה כאשר פיריאל ביקשה מסלימאן להשתמש בכספי המוהר שלה כדי לפתוח חנות שבה ימכור את מלאכתו. הוא מספר: "פתחתי את החנות ולמדתי מסבתא שלי לרקום בצמר. את כלי הרקמה המסורתיים והישנים שלה היא נתנה לי ולא לאף אחד אחר כי הייתה בטוחה שאני אשמור עליהם והיא יודעת עד כמה אני אוהב לרקום" ומוסיף: "מיום ליום הצלחתי לחסוך בחנות מחדש את הסכום עבור המוהר עד שערכנו את טקס החתונה שלנו". היום, פיריאל מכינה קפה בחנות ועומדת לצד בעלה בחנות המלאכה שלהם. סלימאן רוקם בצמר ומכין ממנו קישוטים לרכבים, אוכפי סוסים, סלי ציוד לגמלים ואוהלים - כולם מוצרים שיש להם ביקוש רב בקרב הבדואים. פיריאל מחווה דעתה על המוצרים ולומדת מסלימאן ברצינות ובאהבה את מלאכת הרקמה והשזירה.

הכותב תושב עזה

للمقالة بالعربية: رجل يسمك بابرة

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ