דיוקן עצמי עם עז

דוראר בכרי
דוראר בכרי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דיוקן עצמי עם עז - 2006
דיוקן עצמי עם עז - 2006
דוראר בכרי
דוראר בכרי

للمقالة بالعربية: بورتريه مع عنزة

הציור הזה התבשל בתוכי במשך שנים רבות בתקופת הלימודים שלי בירושלים בשנים 2002-2006. התחלתי לעבוד עליו בשנת 2004 במטרה להציגו בתערוכת הבוגרים של "בצלאל". זאת הייתה תערוכה שידעתי מראש שתהיה שונה מכל תערוכות הבוגרים הקודמות של בצלאל בשל חגיגות 100 שנים להיווסדו. הוחלט לערוך את תערוכת הבוגרים "מחזור ה-100", (מחזור שהתמזל מזלי להיות שייך אליו), בנמל התעופה בן-גוריון ב-2006, ושההאנגר הענקי של טרמינל 1 ישמש כחלל התערוכה.

ידעתי על התוכניות הגרנדיוזיות האלה עוד כשהייתי בשנה השנייה ללימודי (2004) ולכן החלטתי שכל העבודות שאציג, מידתן תהיה גדולה בהרבה ממה שבדרך כלל יצרתי. רציתי שהציורים יבלטו גם ממרחק ויזמינו את הצופה להתקרב אט אט ולהתבונן מקרוב. במשך שנתיים ציירתי חמישה ציורים גדולים כשהנושא המרכזי בהן הוא "זהות", והציור הזה היה המרכזי בסדרה שהצגתי בתערוכת הבוגרים בנתב"ג ב 2006.

במשך כל תקופת הלימודים שלי בירושלים גרתי בשכונות רבות וחוויתי מציאויות שונות ומורכבות. כשגרתי בעיסאוויה הרגשתי בפעם הראשונה בחיי, שאני שונה לחלוטין ממה שחשבתי כל חיי. הזהות הערבית והפלסטינית שלי התנגחה עם האזרחות הישראלית שלי בעוצמות שלא הכרתי בעבר.

פתאום הכרתי ברבדים השונים בזהות שלי, דבר שהתבטא למשל, בעובדה שלא הרגשתי שייך בעיסאוויה, כי מעולם לא גרתי רק בין ערבים. גדלתי בעכו כל חיי בשכונות מעורבות, ומילדות העברית הייתה שפה משמעותית בחיי (לא פחות מהערבית). לאחר שעזבתי את עיסאוויה, עברתי לגבעה הצרפתית, ומשם לשכונת שועפאט. כל אחת מהשכונות הללו עוררה בי שאלות ותהיות לגבי הסוגיה הכה מורכבת שכותרתה "זהות".

בהיסטוריה של האמנות הישראלית, דמות הערבי הוצגה לרוב בצורה שטחית וסטיגמטית, ובציור זה החלטתי לצייר דיוקן עצמי שיעורר תהיות אצל הצופים. ציירתי את עצמי עומד ליד עז בנוף מאזור טול-כרם, לבוש בבגדים מודרניים – ג'ינס וחולצה צמודה. העמידה שלי מעידה על יציבות ותחושת ביטחון, צבע עורי השחום מרמז על היותי יליד הארץ הזאת, והצטלבות המבטים ביני לבין העז, מין דו-שיח היסטורי ביני לבינה.

בשונה מרוב העבודות שלי, את הציור הזה ממש ביימתי. כל פרט בתוכו הוא יוצא דופן ומיוחד בהשוואה לגוף העבודות שיצרתי עד היום. גודלו הפיזי, הנוף שבחרתי בקפדנות, המיקום של הדמות שלי, הבגדים, העז, האבנים, כל הפרטים מצטברים למין תצוגה תיאטרלית שמשרתת את הרעיון ואת המסר שניסיתי להעביר.

כן אני ערבי פלסטיני ואזרח ישראלי, אבל כבר לא רועה הצאן עם הגיבנת בגב, אלא צעיר עכשווי עם מודעות עצמית גבוהה, שחי את המציאות של ימינו אך בו בזמן מחובר לשורשים העמוקים שלו לאדמה הזאת.

הכותב אמן ערבי יליד העיר עכו 1982, צייר ריאליסטי בעיקר. 

للمقالة بالعربية: بورتريه مع عنزة

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ