קרדל

סוהא פרוג'ה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרדל
קרדל
סוהא פרוג'ה

للمقالة بالعربية: كاردل

שמי סוהא פרוג'ה, אני אמנית מקלנסואה, בוגרת תואר ראשון ותואר שני ב"מדרשה" (המכללה לאמנויות בכפר סבא). היצירות שלי הוצגו בתערוכות משותפות רבות. ארגנתי גם תערוכות משותפות בתל אביב ובמגזר הערבי. אני מכינה כעת תערוכה אישית משלי, שתוצג בגלריה בנימין בתל אביב החל מיוני 2020.

העבודה הזו היא אחת ממספר עבודות שקראתי להן "קרדל" השטן, דמות מיתית־ דמיונית המתמרדת נגד העולם בו היא חיה. הוא השטן אך גם דמות מעניינת, מעוררת השראה וכנה למרות מקורותיה, שמה וצורתה. מבחינה אמנותית, אני רואה בו מקור ההשראה שלי ובוודאי מקור ההשראה הראשי לעבודות בתערוכת "קרדל". הוא ה"שטן" שלי, שהרי הערבים כינו אותו בעבר המוזה "שטן השירה". במקרה שלי לא מדובר ב"שטן שירה" אלא ב"שטן אמנותי". הערבים האמינו בימי קדם שלכל משורר ויוצר קיים שטן ־גאון־ שירה שהוא מקור ההשראה לשירתו.

ציירתי את השטן כאדם ונתתי לו מרחב בחיי ובציוריי. בעיניי הוא חלק מחייו של כל אדם בינינו , אך אנחנו איננו מכירים בנוכחותו. ציירתי אותו כאילו הוא אדם עדין שאני חיה במחיצתו ויצקתי בו תכונות ומאפיינים אנושיים. הענקתי לשטן מרחב שלא ניתן לו בעבר, בניסיון להפנות את תשומת הלב של החברה הערבית לכל הכללים והחוקים שהם תוצריהן של מסורות שאבד עליהן הכלח ואין בינן ובין הדת דבר וחצי דבר, שהרי השטן באסלאם – איבליס – הוא במקורו מלאך. העבודות בתערוכת "קרדל" הן בגדר זעקה בפניה של החברה הכופה עלינו משטר צנזורה נוקשה המסדר ומגביל את חופש הביטוי ובפרט את חירותן של הנשים. רוב הנושאים שבהם עוסקות יצירותיי נסובים סביב מה שמותר ומה שאסור. מי יכול לעשות כל דבר שירצה ועל מי נאסר לעשות זאת. הגבלת חופש הביטוי אינה דבר חדש בחברה הערבית או בחיי הפלסטיניים במדינת ישראל. וכך גם החופש לומר דברים, ליצור ולהציג מוגבל מאוד והמרחב הציבורי צר מאוד ונתון למעקב תמידי.

הכותבת אמנית ילידת העיר קלנסואה

للمقالة بالعربية: كاردل

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ