Time Travel

כרם נאטור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
Time Travel
Time Travel- כרם נאטור
כרם נאטור

للمقالة بالعربية: سفر عبر الزمن

יצירה זו, Time Travel, היא רישום דיגיטלי משלי משנת 2015. ברישום רואים שתי ידיים שמשחקות עם סלינקי (קפיץ), משחק מפורסם ופופולרי בקרב ילדים. היצירה נעשתה בהשראה האופן המיוחד בו משחקים את המשחק הזה; בעוד שנפילה מסמנת את הסוף ברוב המשחקים, בסלינקי היא דווקא מהות המשחק. סלינקי הוא משחק שנראה כאילו עף באוויר אחרי שמפילים אותו, ואני משתמש בו כמטפורה למסע בזמן ומשתמש בו כתמה קוסמית תוך שמירה על ההנאה שבו.

המילה "יום" מופיעה מימין (בערבית) והמילה "לילה" משמאל, בנוסף לשנים אקראיות (משמאל לימין: 1954, 2459, 2912, 3040). שנים אלה אקראיות לחלוטין ואין להן משמעות מיוחדת עבורי כאמן, אלא הן תוצאה של ניחוש ותו לא. אני מאמין בספונטניות ככלי יצירתי, ומאפשר לתת-מודע להופיע ולהיעלם במסגרת היצירה האמנותית. אני הופך את הרישום למטאפורה על ידי הוספת שנים אקראיות וטקסטים לרישום או למשחק המנכיח את עצמו. היבט חשוב נוסף ביצירה זו הוא ההומור, אני חושב שהומור הוא מרכיב חשוב בחיים. היכולת לצחוק על עצמך היא פסגת החופש והשחרור. זה כמו להבין את המתמטיקה שמאחורי כלל הזהב של פרמי. כאשר אדם צוחק (בכנות) הוא נותן דרור למחשבות מודחקות, ואולי גם לרגשות. במקרה כזה, הבדיחה (או הגורם לצחוק) הוא טיפול קיומי. ביצירותיי, אני שואף לעסוק בדברים (חפצים או אינדיווידואליים) באופן הומוריסטי. זה פשוט בריא!.

אני יוצר רישומים דיגיטליים מאז 2014. הרישום מאפשר לי להיות אינטימי עם עצמי וגם ליצור בשלוש לפנות בוקר אם אני מרגיש צורך בכך. בתחילת הקריירה שלי, הציור היה חוויה יצירתית, אמנותית וחפה ממגבלות ומשאלות, וכהפוגה מבורכת עבורי מיצירת סרטוני וידאו. החוטים הדקים נראים רוויי חיים באופן מפתיע, על אף צורותיהם הפשוטות, הבנאליות וחסרות הצבע. רק איש יחיד מופיע ביצירה זו, אותו אנו רואים כשהוא שוכב על הבמה כמו בהצגה שבה רק סצנה אחת.

בהשראת העידן הדיגיטלי, שבו אנשים יכולים להציג גרסה מתוכננת ומחושבת של עצמם, כלומר סופר-אגו אלגנטי, אני עובד בצורה הפוכה לגמרי, אני משתמש ברישומים שלי כדי להציג את הקונפליקטים שלי, את השדים שלי, את 'הגרסה הכי טובה של עצמי. רציתי להפשיט את עצמי לחלוטין, באופן מילולי אך גם מטאפורי, הוא מסביר. ברישומים שלי ניתן לראות דמויות גבריות עירומות שחוזרות על עצמן ומייצגות מאפיינים זהותיים מגוונים. מטרתו של ייצוג זה היא לשפוך אור על ההשלכות המטאפוריות של אישיות האדם – בין אם היא היסטורית, תרבותית או פוליטית.

באופן כללי, ביצירותיי חבוי מאבק פנימי באמנות ובכל הקשור לה, בדיחות הקשורות לאיקונוגרפיה האמנותית המסורתית ולדיאלוג עם יצירות אמנות אחרות. בכך, היא לועגת להן ובה בעת משבחת אותן, אני מנסה לחשוף את העיוות והתסכול הקיימים במערכות המידע המבניות שהוטלו על-ידי הדינמיות של הכוחות בחברה, במיוחד בכל הנוגע לשפה. הדמות המופיעה ביצירותיי, כאילו נלקחה ממעין תת-מודע גנרי, היא דמות שקל להימנע ממנה כשם שקל להיקשר אליה. אף על פי שהדמות היא גבר, השבריריות ביצירה זו מתעלה מעל למגדר ומייצרת אצל הצופים תגובה אנושית יוצאת דופן.

הכותב אמן ערבי שנולד בנצרת ב־1992, גדל בשפרעם, וחי ועובד כיום בתל אביב. למד ב"בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב" וקיבל תואר ראשון באמנויות המסך בשנת 2015 ותואר שני באמנות בשנת 2017 . הוא מלמד בבצלאל מאז שנת 2018.

للمقالة بالعربية: سفر عبر الزمن

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ