שמחה לאיד – זה מה שיש בעקבות ההתנקשות בקאסם סולימאני

ח'ליל דהאבשה
ח'ליל דהאבשה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עיראקית מחזיקה בתמונתו של קאסם סולימאני
איראן: סולימאני לא היה יונת שלום, אלא מיישמו של פרויקט מתועב לפירוקה של האומה הערבית צילום: AFP
ח'ליל דהאבשה
ח'ליל דהאבשה

للمقالة بالعربية: سليماني، لا عين تدمع ولا قلب يحزن

ההתנקשות במפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניות, הגנרל קאסם סולימאני על אדמת עיראק, עוררה תגובות מעורבות ברחבי העולם הערבי. נדמה כי התגובות הבולטות ביותר היו אלה שכותרותיהן היו שמחה לאיד, תאוות נקם: קריאות בסגנון "שילך לגיהינום, ברוך שפטרנו". מצד שני, יש מי שרואה בסולימאני גיבור בגלל תפקידו בלחימה נגד ארצות הברית באזור; ועמידתו כסלע איתן מול המדיניות האמריקאית המופרעת והיהירה המכוונת ,להשתלטות על האזור. אלה סבורים כי תמיכתו של סולימאני בציר ההתנגדות, עמידתו לימין משטר הבעת' בסוריה, העובדה שסיפק נשק לחיזבאללה, תמך בהתנגדות הפלסטינית ובתנועות התנגדות אחרות, כסימנים מובהקים לעמדה הנחרצת נגד השתלטנות האמריקאית שמטרתה הפקת רווחים מהאזור וניצול משאביו.

הציוצים והתגובות שיקפו ויכוח סוער ורחב סביב הנושאים הבוערים באזור וסביב תפקידה של איראן, אשר באו לידי ביטוי בפעילותו של סולימאני בשטח ובתכנון פעולות צבאיות בעיראק, בסוריה, בתימן, בלבנון ובמדינות ערביות אחרות. המגיבים האשימו את סולימאני בכך שהיה מקור הטרור במדינות ערב. זאת, לצד היותו המפקד הסודי השולט בפועל בכל הנעשה בעיראק, מצילו ומושיעו של משטר אסד, שרצח וגירש את עמו בסוריה, וגם המכוון הראשי של פעולותיה של איראן באזור והאחראי על הפצת המהפכה שלה.

תגובות אלה לא הוגבלו רק לרשתות החברתיות, אלא עברו גם לחלוקת ממתקים לעוברים ושבים בערים שונות בסוריה כגון חאלב, א־רקה וחומס, לחגיגות עם עוגות מקושטות של חג המולד והפרחת בלונים באזור אל־אהוואז (ח'וזסטאן) שתושביו הערבים נרדפו על־ידי המשטר באיראן. אלה היו ביטויים לתחושות של קיפוח ודיכוי מצד הרודן, המיוצג במקרה זה באישיותו של סולימאני, המוציא לפועל של פרויקט ההתפשטות השיעית במרחב הערבי.

סולימאני לא היה יונת שלום או שליח האל כששיירתו הופצצה בבגדאד, אלא היה מיישמו של פרויקט מתועב לפירוקה של האומה הערבית ולהשתלטות על משאביה בחסותו של פרויקט שיעי עוין את הערבים והסונים.

ואיך לא בעצם? האיש הזה ואדוניו בטהרן הנהיגו בהצלחה רבה את שיטת הפרד ומשול, ובתמיכה של משטר אסד הרודני בסוריה ומיליציות "אל־חשד א־שעבי" ("יחידות הגיוס העממי") השיעיות והעדתיות בעיראק והמורדים החות'ים הסוררים בתימן, הפך לגיהינום את חייהם של אלפי אזרחים. בשנאתם היוקדת, סולימאני וכנופייתו לקחו חלק בהריסת עיראק כשקשרו קשרים עם הכובשים שלה, עוררו בה קנאות עדתיות ותכננו לפגוע בערבים ובסונים בכך שתלו את סדאם חוסיין בשנת 2006 דווקא בחג הקורבן. סולימאני היה מי שהפך את עיראק לביצה עדתית כשיצר את מיליציות "אל־חשד א־שעבי", במטרה לטהר את עיראק מסונים.

סיסמת העוינות לישראל ולארצות הברית הפסיקה להפיל בפח את העמים שטעמו את אימת המלחמות העדתיות והחורבן על מזבח האידיאולוגיה שסולימאני הוביל בשם נקמת דמו של  אל-חוסיין (בנו של האימאם עלי). סיסמת התמיכה במאבק ובהתנגדות לתוכניות האמריקאיות קרסה כשסולימאני שיחק בגורלה ועתידה של לבנון וכאשר רקם את מזימת הפלישה לעיראק עם אלה שחיסלו אותו לבסוף. התמיכה בהתנגדות הפלסטינית לכיבוש היא נקודת האור היחידה ברקורד השחור משחור של סולימאני.

המסכה הוסרה מעל פניו של סולימאני בסמטאותיה של חאלב ובשכונותיה של דמשק. ההוכחה הטובה ביותר לכך, היא הילדים הסורים הסובלים מהקור העז במחנות הפליטים, הנשים שהתאלמנו בגללו, היתומים, החללים שנפלו בעיראק ותימן, מדינה שפעם כונתה "עֲרָב המאושרת" והיום היא "ערב האבלה". כוכבו של סולימאני דעך לנגד עיניהם של אלה שרדף בחייו באל־אהוואז, בתימן ובמדינות הסהר הפורה.

בשל משקלם הכבד של האסונות הללו, נוכל לאחל לסולימאני ולכל מי שתמך בו ועמד בברית אתו את איחולי "לך לגיהינום, ברוך שפטרנו". שום עין לא תדמע ואף לב לא יתעצב עם הסתלקותך.

הכותב אקדמאי מהנגב, עוקב ומתעניין בסוגיות אסלאמיות מזרח תיכוניות 

للمقالة بالعربية: سليماني، لا عين تدمع ولا قلب يحزن

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ