מפעל הכאפיות האחרון בפלסטין

אנדרו סוויני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
مصنع الكوفية الأخير في فلسطين
مصنع الكوفية الأخير في فلسطينצילום: אנדרו סוויני
אנדרו סוויני

للمقالة بالعربية: مصنع الكوفيّة الأخير في فلسطين

דלתות המפעל פתוחות ומבעדן אפשר לשמוע את רחש המכונות למרות החשכה האופפת את המקום. האורות כבויים. רק השמיים המעוננים של חברון מאפשרים להסתכל מבעד לדלת הכניסה ולשמוע קול עמוק שקורא מתוך האפלה: "אהלן וסהלן".

אני רואה צללית של אדם שעוּן על קיר והסיגריה שבידיו מאירה את דמותו בחושך. כאשר נדלקים בהדרגה האורות במפעל, האיש כבר נראה בבירור: זהו עבד אל־עזים אל־חרבאווי. זהו מפעל אל־חרבאווי, המקום האחרון בפלסטין שבו ניתן לקנות כאפייה אמתית.

הכאפייה, שהפכה בשנים האחרונות לפריט לבוש סמלי בכל רחבי העולם ולסמל לסולידריות עם העם הפלסטיני, נחשבת לאחד מן המייצגים המובהקים של התרבות הערבית בארצות ערב. הכאפייה התפרסמה בגלל שלבש אותה ראש אש"ף, יאסר ערפאת, שרק במקרים נדירים הופיע בציבור בלעדיה, וכך הפכה לסמל מכונן של הלאומיות הפלסטינית.

אולם פרסומה של הכאפייה הפך עד מהרה לחרב פיפיות: בשעה שהיא העלתה את ערך מניותיה של התרבות הפלסטינית, במיוחד לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1993. החלו חברות סיניות לקחת לעצמן נתח משוק זה כאשר החלו לייצר כאפיות זולות ובאיכות ירודה ביחס לאלה הפלסטיניות. מפעלי הכאפיות בגדה המערבית וברצועת עזה סגרו את שעריהם בזה אחר זה, עד שמפעל אל־חרבאווי נותר האחרון בתחום.

המפעל נמצא על מדרון גבעה המשקיפה על מרכז העיר חברון. יאסר אל־חרבאווי, אביו של עבד אל־עזים, יסד את המפעל בשנת 1961 ולשיא הייצור המפעל הגיע בראשית שנות ה־90, כאשר העסיק 25 עובדים שעבדו על 15 מכונות וייצרו 150 אלף כאפיות בשנה.

אבל כעת המעוז האחרון הזה של המלאכה הפלסטינית הזאת נמצא בשפל ועובדות בו ארבע מכונות בלבד. יחד עם זאת, בזכות קמפיינים ברשתות החברתיות וכתבות בתקשורת, המפעל שורד. לאט לאט, מצליחים האחים אל־חרבאווי (ישנם שני אחים נוספים השותפים במפעל) לשמר את האותנטיות של המפעל כמפעל הכאפיות האחרון בפלסטין. החברה הצליחה להעסיק עובדים נוספים וכיום מונה הצוות במפעל שמונה עובדים.

האחים פיקחו על פיתוח מתמיד של החברה, מתוך תקווה להחזיר את היקף המסחר לממדים שהורגלו בהם לפני הסכמי אוסלו, זאת תוך התעקשות על עקרון האיכות ולא הכמות. הכאפיות המיוצרות במפעל נמכרות ברחבי העולם באמצעות האינטרנט ותיירים מבקרים במפעל ורוכשים את הכאפיות ישירות בחנות המפעל. עבד אל־עזים אומר לי כשהוא פותח את חנות המפעל: "בשבוע שעבר ביקרו אותנו 60 תיירים מצרפת".

המפעל של אל־חרבאווי משתמש בשיטות מסורתיות לאריגת הכאפיות, והמוצר הפופולרי ביותר, המיוצר במפעל בכמות הגדולה ביותר הוא הכאפייה הלבנה־שחורה השמרנית, שזכתה לפופולריות בזכות ערפאת. קיימות גם כאפיות בירוק ואדום כמו גם עיצובים מודרניים יותר, בצבעים ורוד, תכלת או לילך, וניתן לרכוש אפילו כאפיות בצבעי הקשת.

הכותב הוא עיתונאי

للمقالة بالعربية: مصنع الكوفيّة الأخير في فلسطين

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ