לשון מאזניים, לשון כרותה

שאהין נסאר
שאהין נסאר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חברי הרשימה המשותפת בכנסת בעת סגירת הרשימות
חברי הרשימה המשותפת בכנסת בעת סגירת הרשימותצילום: אוהד צויגנברג
שאהין נסאר
שאהין נסאר

للمقالة بالعربية: بيضة قبان أم بيضة كيندر؟

בשנה האחרונה שמעתי פעמים רבות את הצירוף "לשון המאזניים" מפי פרשנים פוליטיים, שסברו כי הרשימה המשותפת תהיה הגוש המפלגתי שיטה את כף המאזניים בהקמת הממשלה הבאה. פעמים רבות נאמר גם על אביגדור ליברמן ומפלגתו, "ישראל ביתנו", שהם לשון מאזניים, אך ללא הצדקה ממשית.

כמה מן הפוליטיקאים הערבים מכריזים השכם והערב שהצלחנו לשים את מלוא כובד משקלנו הציבורי בזירה הפוליטית בישראל. נדמה שחלקם אפילו מדמים לעצמם שבידינו נמצא הקול המכריע להרכבתה או להפלתה של ממשלה כלשהי. האמת היא, ששתי האמירות הללו אינן מעידות על קיומה של לשון מאזניים כלשהי. בקושי לשון כרותה. בזירה הפוליטית הערבית אין הפתעות מרעישות שיוכלו להכריע את הנעשה בזירה הגועשת במתחרים מתגוששים.

לאחרונה חיפשתי את משמעותו של הצירוף הכה־שימושי הזה וגיליתי ש"לשון המאזניים" היא העמוד המתכתי המחזיק את שתי כפות המאזניים ושולט בדיוקם. הצירוף "לשון המאזניים" נהפך למטאפורה של גורמי־אמצע או גורמים השומרים על איזון בחברה. לשון המאזניים בפוליטיקה נחשבת להיגיון המכריע, המתון; לגורם שיש ביכולתו להכיל את הניגודים בין המפלגות ולפעול לצמצום הפערים ביניהן.

אין בישראל היום אף "לשון מאזניים" פוליטית. בין איימן עודה לאביגדור ליברמן פעורה תהום שהולכת ומתרחבת. הראשון רוצה לסיים את הכיבוש והשני הוא מתנחל הפועל להעמקת הכיבוש ולהשרשתו. הראשון רוצה מדינה דו-לאומית והשני צעק לפני מספר שנים בקולי קולות "אין אזרחות בלי נאמנות".

הראשון פועל לבנייתה של מדינת רווחה חברתית והשני שואף לבניית כלכלה קפיטליסטית שבאמצעותה ניתן להנציח את הכיבוש. הראשון דורש שוויון לאזרחים הערבים במדינת ישראל והשני חולם לוותר על אום אל־פחם והמשולש, כלומר להיפטר ממספר רב ככל הניתן של ערבים. גם אם השניים מסכימים על פתרון שתי מדינות לשני עמים, חזון שתי המדינות שלהם שונה בתכלית. אף על פי כן ישנן נקודות דמיון המשותפות לשניהם: חוק הנישואים האזרחיים שגורמים מסוימים ברשימה המשותפת תומכים בו (ובראשם חד"ש) וכמובן – הפלתו של נתניהו הנאשם בשוחד. כך או כך, אף אחד משניהם אינו שואף להיות לשון מאזניים בכל התסריטים הפוליטיים האפשריים.

הפתרון היחיד שיאפשר שותפות בין שני ההפכים הללו במסגרת ממשלה אחת הוא כדלקמן: ראשית, סיום הכיבוש, הקמתה של מדינה פלסטינית וחלוקה צודקת של המשאבים. ובכל הנוגע לשוויון הדבר נכון שבעתיים. מפלגתו של ליברמן פעלה כדי להתנכל לאזרחים הערבים בעת שאנשיו איישו תפקידי מפתח מיניסטריאליים. כולנו זוכרים עדיין איך אנסטסיה מיכאלי שפכה מים על השר הערבי אז גאלב מג'אדלה ואיך פעלה לחקיקת "חוק המואזין". מיכאלי ניסתה להכניס תיקונים בחוק ההגנה על הסביבה כדי להנמיך ככל האפשר את קול הקריאה לתפילה העולה מן המסגדים.

היהפוך ליברמן עורו במהלך התקופה הקרובה? איני סבור כך. איש אינו סבור שהאיש שמוכן לעשות הכל כדי להחליף את נתניהו ישלב ידיים עם החרדים או הרשימה המשותפת כדי להרכיב ממשלת ימין. מה שליברמן רוצה זה להיות החוליה המחברת בין הליכוד לכחול לבן ועל כן אסור לרשימה המשותפת להתערב בדבר. כציבור ערבי חובתנו בראש ובראשונה לפעול נגד כל מי שמסית נגדנו, וליברמן ניצב בראש רשימת המסיתים. אסור לרשימה המשותפת לשבת ואו לתמוך מבחוץ בממשלה בה יושבים ליברמן ותומכיו, שמסיתים נגד האזרחים הערבים וקוראים לחרם שיפגע באינטרסים הכלכליים והמסחריים של הערבים.

הציבור הערבי הוכיח שביכולתו להפיל את נתניהו. חברי הכנסת הערבים הוכיחו למפלגות היהודיות בכנסת שחובה לקחת אותם בחשבון כשמדובר בהקמתה של קואליציה עתידית כלשהי. ללא תמיכתם, ממשלת "שמאל־מרכז" לא תוכל לשרוד, יהא אופיה אשר יהא.

אני סבור שכחול לבן שגתה כאשר שמטה את הקרקע מתחת לרעיון הגוש החוסם. חברי הכנסת של הרשימה המשותפת אינם פועלים לשם קבלת תפקידי שרים, אלא לשם השגת שוויון לציבור הערבי. ולכן ראוי שאלה השואפים להנהיג את המדינה הזו למקום טוב יותר, יבינו ויפנימו זאת.

הכותב הוא עיתונאי

للمقالة بالعربية: بيضة قبان أم بيضة كيندر؟

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ