הפרדה בהבל פה

שולי דיכטר
שולי דיכטר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עסקת מאה
הפגנה נגד הכוונה לספח את השטחים לתוך ישראל כיכר דיזנגוף, תל אביבצילום: מגד גוזני
שולי דיכטר
שולי דיכטר

للمقالة بالعربية: فصل بجرّة قلم

מה אומר בעוד עשור לנכדַי, שכולם גרים בקיבוץ מענית ובסמוך לו, בין באקה אלע'רביה לבין וואדי עארה – שפעם היו כאן שכנים ערבים וכעת הם מאחורי חומת ההפרדה? רבה הביקורת על תכנית טראמפ, אבל כתושב האזור המדובר, יש לי עניין אך ורק בעמוד 13. כתוב שם כי תישקל האפשרות לשרטט מחדש את קו הגבול כך שהיישובים הערביים (כך בפירוט): אום אלפחם, ערערה, כפר קרע, באקה אלע'רביה, קלנסואה, טירה; טייבה, כפר ברא, כפר קאסם – ייכללו במדינה הפלסטינית.

שערורייה. הרי אלה חברים, ידידי נעורים. אלה שותפים לבתי הספר הדו-לשוניים בכפר קרע ובבית ברל, שותפוֹת מקציר ומכפר קרע להקמת מרכז בריאות חדשני, קבוצת תיירות משותפת "מרבד ירוק", קבוצת קריאה משותפת בכפר ברא – תקצר היריעה מלמנות את כל ההתארגנויות הקיימות.

וגם ברמה המוניציפלית: יש מינהלת להקמת אזור תעשייה משותף של המועצה האזורית מנשה עם יישובי וואדי עארה, ובשנה האחרונה הקים משרד הפנים של ממשלת ישראל אשכול רשויות מוניציפליות המשותף לכל השרון והמשולש הדרומי – מכפר קאסם עד רעננה, מכפר סבא ועד קלנסואה. כל זה יפורק? נופרד בהבל פה של טראמפ?

הנימוק שמופיע בהצעה הוא כי תושבי היישובים האלה הם פלסטינים בזהותם. ניכר כי בהטלאת המסמך הפסקה הזאת נכתבה בידי לאומן ישראלי ולא בידי אזרח אמריקאי. הרי אמריקאי לא יעז להציע העברת אזרח למדינה אחרת בשל זהותו האתנית, או אף בשל הזדהותו עם אזרחי אותה מדינה. אילו כך היה הדבר, היו יהודי ארצות הברית מיועדים ל"העברה" לישראל. כשם שלא ניתן לצפות מיהודי ארצות הברית להחניק את הסולידריות שלהם עם מדינת ישראל, כך לא ניתן לצפות מהפלסטינים אזרחי ישראל למחוק את הסולידריות שלהם עם תושבי השטחים.

ברור שהניסיון לסחור ברבע מיליון אזרחים לא יצלח באמת, וגם הוגי הרעיון אינם משלים את עצמם שכך יהיה. אבל כוונתם אחרת: לסחוט עסקת יחסים עם כל האזרחים הערבים בישראל כולה. לשיטתם, גם תושבי סכנין, נצרת ורהט אינם רצויים כאן, בדיוק כמו תושבי המשולש, אלא שהם רחוקים מן הגבול, והצעה לנשל אותם מן האזרחות תחייב את המציעים לנקוב באמצעי ההסעה שלהם אל הגבול, וזה כבר ממש מוגזם. 

כנראה לא מדובר כאן בגירוש ממש, אלא רק בצעד שמטרתו לסחוט מהם הבעת רצון להיות ישראלים, ואז לקבע את מעמדם הנחוּת כאזרחים בחסד. תחת חוק הלאום יש לכך גם מסגרת חוקתית. הפרסום החוזר של ההצעה הנואלת כעת, מציב אותה גם כמהלך תעמולתי שנועד להשפיל את האזרחים הערבים וכך להרתיע אותם מלהצביע בבחירות הקרובות. יש לקוות שיאזרו כוח וכי תגובתם תהיה הפוכה.

עדיף שבעתיד נספר לנכדים שלנו שזה לא קרה כי לא נתנו לזה לקרות. אפשר למנוע את זה עכשיו, וכאן גם מקומם של האזרחים היהודים, ובמיוחד תושבי האזור: סולידריות בין האזרחים היא גורם רב השפעה בהתרחשויות היסטוריות, אך גם היעדרה משפיע השפעה מרחיקת לכת. לכן, התושבים היהודים של אזור המשולש ואזרחי ישראל היהודים בכלל, חייבים להביע השבוע שאט נפש מן הרעיון ובקול רם. עלינו לומר לאזרחים הפלסטינים שהם רצויים ומכובדים במדינה, שאנו רואים בהם שותפים שווים ולא ננוח עד שנגיע למצב זה בפועל ממש.

יתרה מזאת, זהו גם הזמן לחזק ולהרחיב את השותפויות הקיימות באזור זה ובארץ כולה, ולהקים שותפויות חדשות בכל התחומים – בעסקים, בחברה, בתרבות, בבריאות, בכספים – שיהיה המארג האזרחי הזה חזק, לבלתי הפרד.

הכותב פעיל בבניית חברה משותפת לפלסטינים ויהודים

للمقالة بالعربية: فصل بجرّة قلم

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ