המשרד לענייני ירושלים הוא לא תקלה, הוא אסטרטגיה

גל קרמרסקי
גל קרמרסקי

للمقالة بالعربية: وزارة شؤون القدس ليست خللا، بل استراتيجية

אסור להמעיט בחשיבותו של השר לענייני ירושלים ואין לראות בלשכתו עוד משרד מיותר, כפי שסבור אורי משגב ("הארץ", 17.5). למעשה, השר לענייני ירושלים מחזיק באחת המשרות המשמעותיות ביותר לעתיד המרחב הישראלי - הפלסטיני. מודל 2020 של ממשלת הסיפוח משדרג את כל הממשלות הקודמות, ובמסגרת זו לשר לענייני ירושלים נועד תפקיד חשוב מאוד. 

בסוף 1990 הקימה ממשלת ישראל את המשרד לענייני ירושלים. לימים שונה שמו למשרד לענייני ירושלים רבתי, וכיום נושא הוא את השם משרד ירושלים ומורשת. רוב השרים במשרד זה היו חברים במפלגת השלטון ואף ראשי ממשלה. הם לא הופקדו על טיפול בענייניה השוטפים של העיר, אף לא על טיפוח הפוטנציאל התיירותי שלה. מטרתו המוצהרת של המשרד, מראשית היווסדו, הייתה פיתוח העיר ורווחת תושביה, תוך "צמצום הפערים הכלכליים" בירושלים. המחיר היה העמקת האי-שוויון הפוליטי בין אזרחי העיר היהודים לבין תושביה הפלסטינים.

בשנת 2018 הקצתה ישראל יותר משני מיליארד שקלים לפיתוח ירושלים המזרחית בהחלטת הממשלה 3790. על יישום ההחלטה אמון השר לענייני ירושלים, ובמסגרתה מטופלת שורה ארוכה של נושאים, בהם חינוך והשכלה גבוהה, כלכלה, תעסוקה, רווחה, בריאות, שיפור השירות לאזרח, מסחר ותחבורה. ההשקעה האדירה הזאת בירושלים המזרחית ובתושביה מותנית לא רק בוויתור על שאיפותיהם הלאומיות אלא גם על הזכות להיות אזרח. באופן זה מתרחש בירושלים אחד הניסויים החברתיים, הפוליטיים והאנושיים המשמעותיים ביותר בתולדות המדינה: ניסוי הסיפוח- ללא - אזרוח של תושבי ירושלים המזרחית. ניסוי בסדר גודל כזה מצריך משרד ממשלתי ובראשו שר שיופקד על מימוש תוכניות הסיפוח של ממשלת ימין גדולה.

בעשורים האחרונים הצליחה מדינת ישראל לבסס את שלטונה המוחלט בירושלים המזרחית, תוך שהיא מרסקת כל ניסיון התאגדות של הנהגה פוליטית פלסטינית בעיר. מספר צעדים תרמו לכך: בנייתה של גדר ההפרדה בתחילת שנות ה-2000, שניתקה את הירושלמים מהגדה המערבית וקירבה את תושבי מזרח העיר לישראל ולישראלים; מדיניות הענקת האזרחות למבקשיה, שאף שמספרם התעצם מעטים מהם זכו לאזרחות – מה שיצר פערים במעמד האזרחי והמשפטי בין חברים באותה קהילה ולעתים אף באותה משפחה; והטלת הגבלות על בנייה והתרחבות בשכונות הפלסטיניות בתוך הגדר, שהעמיקו את הצפיפות והתלות בחסדי העירייה והמדינה. במקרים רבים גישתה של ישראל כלפי תושבי ירושלים המזרחית דחקה רבים מהם אל השכונות שמחוץ לגדר (שעל פי תוכנית הסיפוח, ייוותרו מחוץ לירושלים הישראלית, לפחות בשלב הנוכחי), תוך שהם מנהלים את חייהם בתנועה משני צדי גדר ההפרדה.  

המשרד לענייני ירושלים של ראשית שנות ה - 90, תקופה שבה עוד אפשר היה לדמיין בירה פלסטינית בגבולות העיר, נהפך תחת שלטון הימין לראש החץ של תוכנית אסטרטגית לחיבור אוכלוסייתה של ירושלים המזרחית למדינת ישראל על פי תפיסת ה"שלום הכלכלי": זכויות תושב על חשבון זכויות אזרח.

כאשר המשרד הועלה מן האוב ב-2015, בסמוך למה שכונה "אינתיפאדת הסכינים", המדינה ביקשה לכבות את הלהבות. הפתרון שהציעה היה פיתוח כלכלי ושיפור ברמת חייהם של תושבי העיר; הסכום האדיר של החלטה 3790 הושקע ביצירת מקומות עבודה, לימוד עברית, בנייה ושיפוץ של בתי ספר שינהיגו לימודים לבגרות ישראלית, הקמת מועדונים ופתיחת חוגי העשרה. השוחד שהוצע למזרח - ירושלמים היה מפתה מאוד, ובמצב בו 75% מהמשפחות חיות מתחת לקו העוני (נכון ל-2017) קשה מאוד להתנגד לו. 

אסטרטגיית הפיתוח של ממשלות הימין מעלה שאלות מהותיות וערכיות. האם פיתוח יכול להסתמך על מרכיבים כלכליים ולהתעלם ממרכיבים חברתיים ופוליטיים? כיצד משפיעה התוכנית על תושביה הפלסטינים של ירושלים, הנתונים לחסדי ישראל אך אינם זכאים להיות אזרחיה? גם שאלת הקהילה שייכת לכאן. התאגדות וקשרים בין - אישיים מעצבים את החוסן הקהילתי של חברות, המאפשר להן להתפתח באופן טבעי ובר - קיימא. אולם הקהילות המזרח - ירושלמיות אינן מנווטות את אסטרטגיית הפיתוח אלא מובלות בתוכה על ידי פקידי הממשלה ושליחיה, הנחושים להשריש את האפליה הפוליטית בין יהודים וערבים בירושלים. 

החלטה 3790 מכוננת את פעילותו של המשרד לענייני ירושלים. העומד בראש המשרד אינו שר לענייני פיתוח ירושלים אלא השר לענייני ניסוי הסיפוח-ללא-אזרוח של תושבי ירושלים המזרחית. אם יצליח בתפקידו הוא יעצב מודל שיועתק להרחבה והעמקה של שליטת ישראל בתושבי הגדה המערבית ועזה. 

בפעם הבאה שתשאלו את עצמכם למה יש שר לענייני ירושלים ולא לענייני תל אביב, אולי תזכרו שמדובר בתפקיד מפתח בחזון הסיפוח של הימין לעתיד יחסיה של ישראל עם הפלסטינים.

הכותבת היא הרכזת האקדמית של תחום "ישראל במזרח התיכון" במכון ון ליר וכותבת אורחת בפורום לחשיבה אזורית

للمقالة بالعربية: وزارة شؤون القدس ليست خللا، بل استراتيجية

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות