מוזיקאים יהודים ששרים בערבית - טרנד מאוס או מבורך?

נטע אלקיים, יהודייה ממוצא מרוקאי שמראה איך אפשר לשיר בערבית בלי לנכס אותה באופן ציני. מתוך "משמש" - סדרת רשת דו לשונית על תרבות ישראלית ופלסטינית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משמש
הארץ

للمقالة بالعربية: غناء الفنانين االيهود بالعربية صيحة موسيقية أم ظاهرة مبتذلة؟

"משמש" היא סדרת רשת שמסקרת את התרבות הישראלית והפלסטינית בעברית ובערבית. חברי מערכת הסדרה הם בוגרות ובוגרים של ששת בתי הספר הדו - לשוניים שמפעילה עמותת "יד ביד", כלומר יהודים וערבים בני 18-27 מכל רחבי הארץ. הם הוציאו לפני כחודשיים פרק ראשון שעסק בתרבות בתל אביב, יפו והמשולש וכעת הם משחררים פרק נוסף על תרבות בירושלים.

הבחירה של "משמש" לסקר את התרבות הישראלית והפלסטינית יחד עשויה להישמע כמעט טריוויאלית, אבל כשחושבים על זה שוב מגלים שאין אף פלטפורמה אחרת בתקשורת העברית או הערבית בישראל, שמתייחסת לתרבויות האלה כשוות ומסקרת אותן תחת קורת גג אחת. המלה "שוות" מעט מטעה, כי אמנם שתי התרבויות ראויות בהחלט ליחס שווה במסגרת של תוכנית תרבות, החברות שיוצרות את התרבויות האלה רחוקות מלהיות שוות.

תכנים רבים בתרבות הפלסטינית, אופן המימון שלה וחופש היצירה שיש לאומנים פלסטינים, מושפעים באופן ישיר ממעמדם של האזרחים הפלסטינים בישראל ושל העם הפלסטיני בכלל – בישראל, בגדה המערבית, בירושלים, בעזה ובעולם. ב"משמש" בוחרים שלא להתעלם מזה, ומבקשים לתת במה לפריחה הגדולה של התרבות הפלסטינית בשנים האחרונות, שקורת למרות הקשיים שבתוכם היא פועלת.

באשר לתרבות הישראלית, שזוכה לסיקור רחב הרבה יותר בתקשורת בארץ, ב"משמש" מנסים להגיע לאזורים הפחות מוכרים שלה ול "כיסים" שבה שמבקשים לתקשר עם המזרח התיכון, עם הערביות ועם הפלסטיניות שסביבם, לצידם ובתוכם.

דוגמה מצוינת "לכיס" כזה היא המוזיקאית נטע אלקיים. היא בת 40, ילידת נתיבות שגרה בירושלים. היא גדלה בתוך התרבות המרוקאית שספגה מהוריה, ילידי מרוקו, ובוחרת היום לשיר בערבית מרוקאית (שבינה לבין הערבית הפלסטינית ישנם הבדלים לא מבוטלים).

אלקיים בנתה לעצמה שם בסצנה העולמית ובפסטיבלים של מוזיקה מרוקאית, צפון אפריקאית ויהודית, כשדווקא בישראל היא מוכרת רק בקרב חוגים מסוימים. מקדם הפרסום שלה אמור היה לעבור שדרוג משמעותי בימים אלה, כשהסרט "מאמי" של הבמאית קרן ידעיה (שבו אלקיים משחקת בתפקיד הראשי) היה אמור לצאת לקולנועים. אך הקורונה שיבשה את התוכנית הזאת ושלחה את "מאמי" לעשות את הפרמיירה הישראלית שלו ב-VOD. תמונתה של אלקיים, שניצבת במרכז הפוסטר של הסרט, מעטרת כיום תחנות אוטובוס ושלטי פרסומת רבים בישראל.

צמד כותבים ממערכת "משמש", אוסייד ג'מאל ונועה פוזן, פגשו את נטע לפני הופעה שלה במועדון "הצוללת הצהובה" בירושלים ודיברו איתה על הזהות המורכבת שלה, על אהבתה לשפה הערבית ועל הבחירה המודעת להיות דור המשך למוזיקאים היהודים המרוקאים הגדולים מן העבר. הפגישה איתה עוררה שיח מענין בין אוסייד ונועה לגבי אחד הטרנדים הבולטים במוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: מוזיקאים יהודים ששרים בערבית. בין היתר עשו זאת דודו טסה, צחי הלוי, A-WA, עידן עמדי, מגי היקרי, רביד כחלני ובינת פאנק – רשימה חלקית. וזה לפני שהתייחסנו לתת-ז'אנר החבוט שראוי להיקרא "ערביות בדאחקה" ובו נמנים שפיטה והראפר טונה עם שירו "סרט ערבי".

לגבי הטרנד הזה הדעות חלוקות בקרב ישראלים ופלסטינים, אבל נראה שהרוב יסכימו כי אותנטיות היא תכונה הכרחית ליהודי שרוצה לשיר בערבית מבלי לבצע ניכוס תרבותי אגרסיבי וחסר אלגנטיות. במובן הזה, נטע אלקיים יכולה להיות רגועה: היא בין היחידות שמסוגלת לקיים ראיון בערבית.  

للمقالة بالعربية: غناء الفنانين االيهود بالعربية صيحة موسيقية أم ظاهرة مبتذلة؟

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ