מי ירצה לחיות במדינה פלסטינית? אף אחד

ח'ליל דהאבשה
ח'ליל דהאבשה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עסקת המאה
עסקת המאה: ביסוד ההצעה פתרונות נדל"ניים לא מדינייםצילום: ויקטור גורביץ' / VIK
ח'ליל דהאבשה
ח'ליל דהאבשה

للمقالة بالعربية: لا للعيش في الدولة الفلسطينية العتيدة

למן הרגע בו הוצגה התוכנית המכונה "עסקת המאה האמריקאית" ליישוב הסוגיה הפלסטינית באופן חד־צדדי, גבר הבלבול אודות אחד מסעיפיה הנוגע לסיפוח המשולש למדינה הפלסטינית העתידית (אם בכלל אפשר לקרוא לה כך). ה"מדינה" הזאת חסרה את המאפיינים הבסיסיים ביותר של מדינה שביכולתה לצמוח, להתקדם, ליצור ולקדם את האינטרסים של אזרחיה לחזית האומות המובילות.

תושבי המשולש ועמם הציבור הערבי־ הפלסטיני כולו דוחים את התוכנית האמריקאית כולה כיוון שהיא אינה הוגנת עם הפלסטינים, לרבות הסעיף העוסק בחילופי אוכלוסייה באזור המשולש. סעיף זה טומן בחובו אופציה מובהקת להתחמקות מאחריות, שכן מטרתו היא הרחקה של מספר גדול ככל הניתן מקרב הערבים באמצעות ניתוקם מהחברה הערבית ומהחברה הכללית במדינה שאליה הם שייכים.

ההצעה הזאת זו לוקה בפגמים רבים והחשוב שבהם הוא ההתנכרות לזכותם של הערבים לאזרחות – זכות מוכרת באמנות הבינלאומיות – משום שהם חלק ממיעוט לאומי נרדף וחלש. וההצעה אינה נשענת על אדנים חוקיים או דמוקרטיים קבילים, כדוגמת משאל עם.

עצם העלאת הסעיף הזה מעוררת שאט נפש. המשמעות היא, שיש מי שחושבים שניתן לשנות את מצבם המשפטי של הפלסטינים, אם יעלה צורך בדבר. הסעיף הזה אינו חדש – הוא תסריט מוכר שרבות נרמז אליו ביחס לסוגיית הנאמנות למדינה, ומטרתו להביא להפחתת שיעור הערבים בארץ באופן שינציח את הרוב היהודי ויבטיח לו הגמוניה מוחלטת.

הסעיף הזה מגלם הלך מחשבה קולוניאלי מובהק, המבוסס על יחס מתנשא כלפי מאות אלפי אזרחים וזלזול בהם ובגורלם, תוך העברתם ממערכת משפטית אחת לאחרת באופן המבוסס על נישול וניצול. חשיפתה של תכנית זו בנוסח הנוכחי שלה, "עסקת המאה", אינה אלא אינדיקציה לקיומן של תכניות אחרות שכבר נרקמו ושמוסיפות להירקם מאחורי הקלעים. מטרתן להסדיר את הנוכחות הערבית בארץ באופן שיתאים לשאיפה להנציח את אופייה היהודי של המדינה ולהבטיח רוב יהודי שיאפשר ליהודים לשלוט בזמן ובמרחב.

כמה עיתונאים בתקשורת הישראלית כתבו שההצעה האמריקאית חושפת את רצונם של תושבי המשולש והערבים לחיות בישראל ואת חוסר רצונם להתאזרח במדינה הפלסטינית. מנהיגים ובכירים ערבים נשאלים רבות בנושא זה ועניינן העיקרי של השאלות הוא השוואה בין הרצון לחיות במדינת ישראל הנאורה והמתקדמת לבין חיים ברשות הפלסטינית.

עיתונאים רבים תהו בימים האחרונים, בחוצפה ועזות מצח, על הדרישה הנרחבת של הערבים במדינה, להקמת מדינה פלסטינית. מדוע אתם שוללים את רעיון הסיפוח למדינה הפלסטינית אם תינתן לכם הזכות להישאר בבתיכם? מדוע שלא תהפכו לחלק מן המדינה הפלסטינית שזמן כה רב אתם דורשים את הקמתה?

זה טבעי וגם מוסרי, שתושבי המשולש דוחים את הסעיף הזה, כחלק מדחייתם את התוכנית האמריקאית כולה, המוטה מראש לצד הישראלי על חשבון הפלסטינים. הסיבות לדחייה רבות והן קשורות למציאות הנוכחית בה חיים תושבי המשולש ולדרך בה עסקת המאה עלולה להשתנות בעתיד.

האם יעדיף אדם את בית הכלא על פני החירות? מובן שלא. המדינה הפלסטינית המוצעת איננה מדינה רגילה, אלא תהיה ישות נטולת יכולת, נטולת ריבונות ונצורה מכל עבריה. אם המדינה הזאת חפצת חיים, יהיה עליה להתחנף לאדוניה, להתחשב בהם ולערוך עמם תיאומים. מי ירצה לחיות במדינה שכזאת? אף אחד.

המדינה המוצעת תכלול 167 מקטעים גיאוגרפיים קטנים מאוד, משוללים מכל מאפיין של חיים נורמליים ומופרדים על ידי מחסומים ומנהרות, שמעליהם תרחף תמיד סכנת מצור חלקי או קבוע, לפי רצון אדוניה. בחייכם – מי ירצה לחיות במדינה שכזאת? אף אחד.

למדינה המוצעת אין משאבי טבע, אין בה גישה לים, ובשטחיה תיווצר צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם, שכן אדוניה השתלטו על גבעותיה, על הריה, על מימיה ואפילו על מדבריותיה. מי ירצה לחיות במדינה שכזאת? אף אחד.

האם יסכים אדם לקבל הגבלה של חופש התנועה שלו? האם יבחר אדם להיכנס לכלא מרצונו החופשי? מובן שלא. תושבי המשולש ועמם כל הערבים במדינה השיגו הישגים גדולים וחשובים ועסקו בתחומים רבים בזכות מאמציהם, פעילותם ומאבקם המתמיד מאז שסופח המשולש לישראל בשנת 1949. האם יעזבו עתה את כל זאת ויעברו לגור במדינה שאין לה את המאפיינים הבסיסיים של מדינה זולת שמהּ? מובן שלא.

האם יסכימו תושבי המשולש לקבל את קריעתם מאחיהם בגליל, במישור החוף, בנגב ובערים המעורבות כדי לחיות במדינה שאין כל תקווה לתקומתה? מי יבחר במדינה מסורסת שאינה מסוגלת לפעול לטובת תושביה ולערוב לביטחונם, כלכלתם, לחופש תנועתם ולעתידם, בשל היותה נשלטת על ידי אדוניה? אף אחד.

אנשי המשולש יכולים להסכים להצעה רק אם ניתן יהיה לשכנע אותם כי המדינה הפלסטינית תענה לשאיפותיהם ולציפיותיהם לחיים מכובדים.

הכותב אקדמאי מהנגב, עוקב ומתעניין בסוגיות אסלאמיות מזרח תיכוניות 

للمقالة بالعربية: لا للعيش في الدولة الفلسطينية العتيدة

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ