להיות בעד הערבים ונגד הנהגתם – זה כבר לא עובד

עודה בשאראת
עודה בשאראת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עודה וטיבי. הנקמה תהיה מתוקה שבעתיים אם הרשימה המשותפת תזכה במנדט או שניים גם מקולותיהם של יהודים
בחירות: הטרנד החדש - הכתמת ההנהגה הפרלמנטרית של האוכלוסייה הערבית בכתם הקיצוניותצילום: תומר אפלבאום
עודה בשאראת
עודה בשאראת

للمقالة بالعربية: ماذا فعل النواب العرب؟

1-  אנחנו עם הערבים, אבל נגד הנהגתם

טענת אנשי המפלגות הליכוד וכחול לבן, כי הם מצדדים בערבים, והם רק נגד מנהיגיהם (כלומר נציגי הרשימה המשותפת), מלמדת על גישה מתנשאת שמטרתה לחולל פילוג בין הציבור לבין הנהגתו. זוהי פרקטיקה עתיקת יומין, אשר החלה בימים הראשונים אחרי קום המדינה. באותה תקופה ניסה השלטון להכתים את מנהיגי הציבור הערבי בישראל, ולתארם כמי שמפגינים פטריוטיזם בפומבי, אך בסתר משתפים פעולה עם השלטון. הטלת חשדות במנהיגים ובהמשך כלפי כל איש ואישה פטריוטים, ואפילו בשכן ובקרוב המשפחה, היא שיטה מוכרת של משטרים גזעניים, ומטרתה לערער את החסינות הלאומית והחברתית בקרב האוכלוסייה המדוכאת.

הטרנד החדש היום, לאחר מיצוי האפקט של הגישה הישנה, הוא הכתמת ההנהגה הפרלמנטרית של האוכלוסייה הערבית בכתם הקיצוניות ואפילו בתמיכה בטרור, ותיאורה כגוף שאינו מייצג את האינטרסים של תומכיה. ראוי לציין כי ההנהגה הפרלמנטרית של הציבור הערבי צמחה מתוכו – היא לא יובאה מחו"ל. אלה בסך הכול ההורים, האחים והבנים של בוחריהם – הם חיים בקרב בני עמם וחולקים אתו את הלחם ואת בעיותיו הכואבות. על כן הם מציגים את העמדות האותנטיות של הקהל הזה, והניסיון ליצור חיץ וניכור בינם לבין מי שהם מייצגים הוא ניסיון כושל. הדבר מצביע על כך שמי שנוקט בגישה זו עודנו סובל מתסביך ההתנשאות. תוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו כי העידן הזה כבר תם. 

יותר מכך, לנוכח תוצאות הבחירות שמעניקות רוב מוחלט למשותפת בקרב המצביעים הערבים, אפשר לטעון היום, כי ההנהגה והציבור הערבי הם יד אחת, ויש זהות כמעט מלאה בין הציבור להנהגתו, כפי שקשה למצוא במקומות אחרים בעולם. 

2-  מה עשו הח"כים הערבים?

ביום רביעי האחרון עלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבמה ומול כמה מתומכיו הערבים אמר: "מה הם עשו לכם (הח"כים של המשותפת), הם מדברים כל הזמן על 'אבו מאזן' ועל המדינה הפלסטינית, מה הם עשו? התשובה היא 'ווּאלא אישי'" (שום דבר).

בנוסף לדחיית הקריאה לערבים להתרחק מפוליטיקה – שנתניהו לא מעז להפנות לח"כים יהודים – מתברר על פי הסטטיסטיקה שיותר מ- 90% מפעילותם של הח"כים הערבים מתמקד בסוגיות הבוערות שנוגעות לאזרח הערבי. 

מצד שני, ראוי לציין כאן כי הרשימה המשותפת נמצאת באופוזיציה, והממשלה היא שבידה יכולת הביצוע. לכן הגישה הזו היא עלבון לאינטליגנציה. מעולם לא שמענו את נתניהו אומר לקהל יהודי: "מה עשתה מפלגת מרצ למענכם?".

ועל אף שנציגי הרשימה המשותפת נמצאים באופוזיציה, החלטת הממשלה 922, להעביר 15 מיליארד שקלים לציבור הערבי, הושגה במידה רבה בזכות מאמציה. נערכו כ-70 פגישות בין בכירים במשרד האוצר לבין מנהיגי המשותפת וארגוני החברה האזרחית ומנהיגים ברשויות המקומיות הערביות, והוצגו ניירות עמדה, מחקרים ותוכניות – וזה מה שסלל את הדרך להחלטה החשובה הזו. כדאי לזכור גם את ההתנגדות של חברים בממשלה לתוכנית זו. דבר שהוביל לכינוס שלוש ישיבות ממשלה – עניין חסר תקדים למעט במצבים ביטחוניים – עד לקבלת ההחלטה. 

בעקבות ההחלטה הזאת התקבלו בממשלה שלוש החלטות, ביניהם הקמת ועדת קמיניץ, שהיא חרב תלויה מעל ראשיהם של אזרחים ערבים שנאלצו לבנות ללא היתר בגלל היעדר תכניות מתאר. הוועדה הזאת הוקמה ביוזמת הימין שנתניהו עומד בראשו. 

אותה ההחלטה התקבלה על אף התנגדותם של רוב חברי הממשלה בראשות נתניהו. וכאן עולה השאלה, אז איך בכל זאת התקבלה ההחלטה. התשובה היא, ש"המדינה העמוקה" – כלומר בכירים במשרדי הממשלה, באקדמיה, בבנק ישראל ובקהילה העסקית – קבעה שהכלכלה הישראלית לא יכולה לחולל קפיצה כלכלית נוספת מבלי לממש את הפוטנציאל העצום שנמצא בקרב הציבור הערבי, ולתרגם אותו לתוכניות בתחום החינוך, הייצור, התחבורה והתשתיות. 

בדיוק בשלב מכריע זה, הרשימה המשותפת, ארגוני החברה האזרחית, הרשויות המקומיות הערביות וכוחות דמוקרטיים נרחבים, הפעילו לחץ כבד על מקבלי ההחלטות בישראל, כדי להביא לאישורה של התוכנית הזאת, שחוללה תמורות משמעותיות ביישובים הערביים. 

על כן ניתן לומר שמה שנעשה אינו בגדר "טובה" לציבור הערבי, ראשית מכיוון שהציבור הערבי זכאי לקבל את מה שמגיע לו, אך חשוב מכך – ההשקעה לטובת הערבים מועילה בסופו של דבר גם לכלל החברה הישראלית. 

للمقالة بالعربية: ماذا فعل النواب العرب؟

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ