ניצחון השנאה, ההסתה והגזענות

סלים בריק
סלים בריק
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בחירות 2020
בחירות: כרגע אין לנתניהו את מספר הזהב, 61 מנדטיםצילום: תומר אפלבאום
סלים בריק
סלים בריק

للمقالة بالعربية: أنتصرت الكراهية، التحريض والعنصرية

היה זה מהמם להקשיב לאונה הימנית של בנימין נתניהו, יועץ הסתרים נתן אשל, אשר אמר בפשטות שהשנאה משרתת את הליכוד. בעיקר בקרב המזרחים שאליהם הוא התייחס בבוז אדנותי.

באו תוצאות הבחירות (עדיין לא תוצאות סופיות) והוכיחו זאת. המזרחים סוגדים למי שמתייחס אליהם בצורה כזו, ובלבד שינקמו בשבט האשכנזי, שהם מאשימים אותו באפלייתם והשפלתם בשנים הראשונות של המדינה.

תוצאות הבחירות הפתיעו, אך עיקר האכזבה שלי אינה מכך שאנשים הצביעו לליכוד או לימין בכלל. האכזבה נובעת מהבוז שחלק משמעותי מהציבור הישראלי רוחש לשלטון החוק, ושוויון הנפש שלו כלפי תופעות של שחיתות חמורה, כמו אלה שבהן מואשם בנימין נתניהו. בתמיכה במפלגה שבראשה עומד ציניקן שיש נגדו אישומים חמורים והוא מאיים על שלטון החוק – יש אמירה קשה מאוד לגבי עתיד המשטר בישראל ויציבות הדמוקרטיה בישראל, שגם כך היא מינימליסטית וירודה.

מדינת ישראל שוקעת עמוק לתוך קנאות דתית ולאומנית אתנו-צנטריות. רק כך ניתן לקרוא את תוצאות הבחירות האחרונות. בראש שתי המפלגות החרדיות עומדים אנשים שכנראה יוגשו נגדם כתבי אישום, והם לא נפגעו כהוא זה בשל כך. בכך יש אמירה כי הכפייה הדתית מכפרת על הכול.

האיש המוזר אביגדור ליברמן, שסחר שנים במצביעים דוברי הרוסית שהם הקבוצה הכי חילונית בישראל, ומאז 2001 מבטיח להם מאבק בכפייה הדתית וכורת בריתות עם ש"ס ויהדות התורה, ברמה הלאומית וברמה הארצית כאחת. אז היה עליו לבחור והוא החליט לחזור לכור מחצבתו: סוגיית הכפייה הדתית. כך הוא נתן גט כריתות לחרדים שהיו שותפיו מאז הקמת המפלגה ועד לפני כעשרים שנה. הבעיה שלו היא, שהאגף הליברלי החילוני הוא בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ואילו רוב מצביעיו נמנים עם הימין והימין הקיצוני. את הערבים ליברמן פוסל קטגורית בשל היותם ערבים. כך הוא הגיע לשוקת שבורה: אולי לי מיצרי (הגזענות) ואו לי מיוצרי (הכפייה הדתית המאוסה).

תוצאות הבחירות משקפות את המשבר החמור בו נמצאת החברה הישראלית, של העמקת השסעים, מעשה ידיהם של פוליטיקאים ציניקנים וחסרי מעצורים, פוליטיים או מוסריים: ליברמן, נתניהו, אריה דרעי ויעקב ליצמן. המשבר הפוליטי בדמות מערכת בחירות שלישית ללא הכרעה, הוא בבואה לצומת המסוכן שאליו נקלעה החברה הישראלית שההטרוגניות שלה לא מאפשרת מידה מינימלית של קונצנזוס בסוגיות החברתיות. בחברה הישראלית היהודית יש כיום קונצנזוס רק לגבי הסוגיה הפלסטינית (כפיית פתרון ישראלי-אמריקאי), הדרת המיעוט הערבי ומניעת יכולתו להשפיע על המשטר בישראל.

ברגע כתיבת שורות אלה, הסקרים מעניקים לרשימה המשותפת 15 מנדטים. סביר להניח שספירת קולות החיילים לא תיטיב עמם והם יתייצבו על 16 מנדטים. זה הישג חסר תקדים במובן הזה שהציבור הערבי התגייס למען ההנהגה שלו ויצא להצביע בשיעורים גבוהים. להצלחה הכבירה הזו יהיו משמעויות מרחיקות לכת.  סביר להניח ששיעור המצביעים היהודים לרשימה המשותפת עלה בבחירות אלה.

זה ראוי לבדיקה מעמיקה. ייתכן שבציבור היהודי החילוני והליברלי, מתחילים להפנים כי המערכה בתוך הציבור היהודי אבודה. אולי מתחילים להבין שם כי פני הרוב היהודי בישראל לפוליטיקה דתית לאומנית ואתנו-צנטרית, ורק המיעוט הערבי שמתחיל להתארגן פוליטית בצורה טובה יותר, גיבש בקרבו מעמד בינוני משכיל ומחויב לערכים דמוקרטיים, שיכול להיות משענת לציבור יהודי זה.

מאמרים שפורסמו לאחרונה על ידי יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, בנו של מנהיג המפד"ל האגדי, והעיתונאי ירון לונדון, סיפקו נימוקים ראויים לתמיכתם ברשימה המשותפת כדי לחזק את המיעוט המוחלש, כציווי של היהדות שסבלה מאפליה וגזענות. גם במאמרי היו נימוקים לכך, גם אם הדברים לא נאמרו באופן מפורש. זו הברית שצריך לעמול עליה מעכשיו והלאה.

עד שלא ייספרו אחרוני "קולות הימאים" לא נדע אם יש סיכוי לנתניהו להקים ממשלה ולסרס את מערכת המשפט. יש לקוות שלא, למען עתיד הדמוקרטיה השברירית, ולמען מערכת משפט סבירה ומתפקדת. כרגע אין לו את מספר הזהב 61 מנדטים, ונראה שגם בסיום הספירה לא יהיה לו.

מי ייתן ויגבר ההיגיון הקולקטיבי ויכריע לטובת מלחמה בשחיתות השלטונית, ולא למכונת ההרס שבנה נתניהו בעזרת שר המשפטנים הנרצע שלו, איומים על היועץ המשפטי לממשלה ועל הפרקליטות, ולאחרונה, איומים מרומזים גם על השופטי


הכותב הוא מרצה באוניברסיטה הפתוחה ומכללת עמק יזרעאל

للمقالة بالعربية: أنتصرت الكراهية، التحريض والعنصرية

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ