לשקם את מעמד הרשות המחוקקת

סלים בריק
סלים בריק
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יולי אדלשטיין במהלך השבעת הכנסת ה-22
קורונה: צריך לדאוג שיו"ר הכנסץ יוחלףצילום: אוליבייה פיטוסי
סלים בריק
סלים בריק

للمقالة بالعربية: يجب إصلاح مكانة السلطة التشريعية

במשך שנים חל פיחות במעמד הכנסת. זה נובע מסיבות פוליטיות, קונסטיטוציוניות וחברתיות. מעמד הכנסת היה נמוך כבר עם הקמת המדינה, בהיותה רשות נשלטת על ידי ממשלה דומיננטית בעידן של מפא"י. מעמדה היה כל כך נמוך, שאפילו משכן ראוי לא היה לה בשנים הראשונות, והיא נדדה ממקום למקום, עד שנבנה משכנה הקבוע בסיוע נדיב מכספי משפחת רוטשילד – למי שמחפש קשרי הון-שלטון.

בשנות ה-70 וה-80 התחזק מעמדה של הכנסת מכיוון שהפוליטיקה בארץ עברה לעידן האיזון הבין-גושי. אולם בכל פעם שכוננה ממשלת אחדות ב-1984 וב-1990 הידרדר מעמדה של הכנסת בשל העדר אופוזיציה אפקטיבית. הנסיבות הפוליטיות הללו רק התעצמו במרוצת הזמן, בין היתר בצל "התרגיל המסריח" שדרדר את תדמית הפוליטיקאים והוביל לחקיקת חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה. החוק הזה גזל מהכנסת את אחד מתפקידיה המרכזיים, ונכללו בו סעיפים שהחלישו משמעותית את מעמד הכנסת: אי-אמון ברוב חברי הבית, וסמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת.

גם לאחר ביטול חוק הבחירה הישירה בשנת 2001, נזקי הפגיעה במעמד הכנסת לא נמחו. זאת ועוד: חלק מחברי הכנסת עצמם דרדרו את מעמדה ותדמיתה. מופעים גרוטיסקיים מעל בימת הכנסת, פארסת ההצבעה הכפולה שבה ניסו שני ח"כים להטות את תוצאות ההצבעה באופן לא ראוי, וההגנה המבישה והגובלת במעילה באמון, שהליכוד ניסה להעניק לשני חבריו שסרחו, תרמו לירידת מעמדה. התוצאה הייתה שינוי חוק החסינות של חברי הכנסת – עוד שלב בהידרדרות מעמדה.

השינויים במפה הפוליטית נשזרו בשינויים אינהרנטיים בתוך המפלגות עצמן, שגם בהן חל פיחות מעמד, בשל שחיתות פוליטית בפריימריז המפלגתיים, תהליכי פרסונליזציה וריבוי מפלגות כריזמטיות. אולם גם השינויים הקונסטיטוציוניים תרמו לפגיעה במעמד הכנסת וחוק המשילות, שעבר ב-2014, בו התקבל לראשונה עיקרון הדמוקרטיה הישירה (חוק משאל עם), החליש את מעמדה עוד יותר.

האקטיביזם השיפוטי הגביל במידת מה את יכולתה לחוקק חוקים. על כך הלין לא אחת יו"ר הכנסת אז ראובן ריבלין, הגם שהכנסת היא זאת שנתנה בידי בית המשפט העליון את הסמכות. בית המשפט מיעט להתערב ועשה זאת רק כדי לרסן את הכנסת ולא לאפשר להעביר חוקים לא דמוקרטיים או מפלים. ובכל זאת הקולות שעלו נגדו היו רמים למדי, ולרוב מצד אחד של המערכת הפוליטית: הימין, שאינו מצטיין בעת הזאת בהגנה על זכויות אדם או ערכי השוויון.

לאחרונה נבחר יו"ר כנסת שאינו רגיש דיו למעמדה של הרשות החשובה הזו. זה נובע, בין השאר, ממחויבות למפלגתו (הליכוד) ולעומד בראשה, יותר מאשר למעמד הממלכתי הרם של בית הנבחרים. בכך גם נסללה דרכה של הקואליציה למנות ח"כים לתפקידים שהם גדולים על מידותיהם. המקרה של וועדת הכנסת הוא רק דוגמה אחת. ראש הממשלה שיש נגדו כתב אישום, לא גילה מעולם רגישות יתר למעמד הרשות המחוקקת וזה בא לידי ביטוי ביחסו אליה כאל שלוחה של הקואליציה שלו ותו לא.

הפארסה שאנו עדים לה בימים אלה, כאשר יו"ר הכנסת מתבצר ומנסה בכל כוחו למנוע הליך דמוקרטי תקין של בחירת יו"ר לכנסת ה-23, בהתאם להוראות חוק יסוד: הכנסת, ממחישה את ההידרדרות. הכול סר למרותו של ראש הממשלה העסוק בענייניו האישיים ולחברי מפלגתו, בהם יולי אדלשטיין, המחויבים כנראה קודם כל ליוקרתם ולאינטרסים האישיים שלהם, ורק לאחר מכן לטובת הציבור וערכי הדמוקרטיה, אם בכלל.

על רשימת כחול לבן ובני בריתה לפעול מייד וללא דיחוי להחלפת יו"ר הכנסת. זה לא נובע מעצם היותו איש ליכוד – הרי אם ראובן ריבלין היה יו"ר הכנסת הוא היה שומר על מעמדה כפי שעשה במשך עשור. הבעיה היא באיש שפועל כמו עסקן פוליטי, ובטח אין לו את חוט השדרה לעמוד מול כוחות דורסניים כמו ראש הממשלה, שר המשפטים שלו ושאר עושי דברו, המתפקדים כפקידים בשירותו ולא כנבחרי ציבור.

על מפלגות הרוב לעמוד על כך שיו"ר הכנסת יוחלף במהירות ולדאוג למינוי יו"ר ראוי לשמו, שמעמד הכנסת בראש מעייניו, לא טובת מפלגתו. זה נחוץ מאוד, במיוחד במצב חירום כאשר הרשות המבצעת יכולה, בהעדר פיקוח פרלמנטרי ראוי, לרמוס את שארית הזכויות שלנו. וכל זאת כדי לשמור על מעמדו של ראש ממשלה המואשם בפלילים וחבורת שרים המחויבים בנאמנות אישית לו, ולא בהכרח למדינה. חיוני להציל את הדמוקרטיה מידי מי שלא נרתעים מלהחריב אותה כדי למלט את עצמם מאימת הדין. זה בנפשנו.  

הכותב הוא מרצה באוניברסיטה הפתוחה ועמק יזרעל, עבודת הדוקטורט שלו עסקה בתפקוד ותפוקות חברי הכנסת

للمقالة بالعربية: يجب إصلاح مكانة السلطة التشريعية

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ