איך אומרים קורונה בערבית

מוחמד דראושה
מוחמד דראושה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אשה במסכה נכנסת לרצועת עזה דרך מעבר רפיח, בשבוע שעבר
קורונה: לה אין מתחמי בדיקת קורונה - "דרייב אין" ביישובים הערביים?צילום: IBRAHEEM ABU MUSTAFA/רויט
מוחמד דראושה
מוחמד דראושה

للمقالة بالعربية: كيف نقول كورونا بالعربية؟

נגיף הקורונה לא מבחין בין יהודים לערבים, כפי שאמר בצדק ראש הממשלה. אם כך, יכול להיות שהנגיף הארור מחזיק בתפישת עולם מתקדמת יותר מזו של הממשלה, כי כמו ברוב תחומי החיים – גם בשעת המשבר הזו החברה הערבית נזנחת לגורלה. אתם חושבים שלכם קשה?

לפחות אתם מבינים את הנחיות משרד הבריאות. מחסום השפה הוא אחד החסמים העיקריים לשילובם של ערבים בחברה הישראלית ובימים אלה מדובר לפעמים על חיים ומוות. עד לאחרונה, הנחיות משרד הבריאות תורגמו לערבית באיחור ניכר ובינתיים התושבים המשיכו את חייהם, לא מודעים לסכנה.

הרשויות המקומיות שלכם ערוכות, לפחות במידה מסוימת למצבי חירום. ביישובים הערביים אין בכלל התייחסות לנושא. אין כוח אדם, אין תקנים, אין תקציב. בימים האחרונים מספר רשויות גייסו מתנדבים ומתנדבות, שיסייעו בחלוקת מזון, אבל גם הם לא יודעים איך לשמור על עצמם מלהידבק ולהדביק אחרים. על חיטוי במקומות ציבוריים אין מה לדבר בכלל.

חליתם? נפצעתם? לכם יש את מגן דוד אדום. בלא מעט מהיישובים הערביים פועלות רק חברות אמבולנסים פרטיות, שבשגרה יודעות אולי לפנות יולדות ופצועים קלים לבתי החולים, אבל אין להן אישורים או הכשרה לבצע בדיקות קורונה, ולא לפנות את נשאי הנגיף בתנאים סטריליים. בכלל, בדיקות של נשאים בחברה הערבית, כמעט ולא מתבצעות. לא שמענו אפילו על תוכניות ממשלתיות לפתוח תחנות בדיקה כגון הדרייב-אין ביישובים הערביים. בזמן שמבקשים מהציבור להיות ממושמע ולא לצאת מהבתים, צריך למצוא דרכים להנגיש את הבדיקות גיאוגרפית. החברה הערבית, וכל הפריפריה בישראל כנראה נשכחה על ידי הגורמים המטפלים.

בתי הקפה והמסעדות סגורים? תגידו תודה. ביישובים הערביים אין כמעט אכיפה משטרתית על סגירת מקומות ציבוריים. הרבה מסגדים וחנויות ממשיכים לפעול כרגיל, כאשר מאות אנשים מתאגדים במתחמים סגורים. זה נובע מתפיסה דתית, דומה לזו של החרדים, כי תפילות לא עוצרים בזמן משבר, אלא דווקא מגבירים. הפתרון הוא הסברה והעלאת המודעות בקרב הקהילות הדתיות, עם מסרים מותאמים. לא להשאיר את העניין ליד המקרה, כי אז גורלנו ייחרץ, וכנראה לא לטוב.

ההזנחה הזו עלולה ליצור מוקד התפרצות בחברה הערבית, שלמרות הפנטזיות של חלק מחברי הממשלה, עדיין לא חיים בגטאות. אנחנו חיים כאן ביחד, בשגרה ובחירום. יחד נחיה ונשגשג, ויחד וגם נתמודד עם מגיפות. הנושא הזה בא לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר בבתי החולים, שם רופאים ורופאות, אחים ואחיות ועובדי צוות רפואי ערבים רבים נלחמים, שכם אל שכם, עם עמיתיהם היהודים במחלה.

סיפור אנשי הרפואה הערבים מעורר גאווה גדולה בחברה הערבית. הוא מדגיש לא רק את מקצועיותם, אלא גם את אנושיותם ומחויבותם לכלל החברה הישראלית. דווקא בשיאו של קמפיין דה-לגיטימציה גזעני וחסר תקדים נגד החברה הערבית ונבחריה, החוויה המשותפת של חירום תורמת ליצירת זהות קולקטיבית כלל ישראלית, שמעצבת תפישה חדשה של גורל משותף.

ברמה החברתית זה יסייע ביצירת יותר אמון בין שתי האוכלוסיות, לאחר שנעבור יחד את האתגר שמסכן את כולנו. בחסות המלחמה בקורונה מתחדד המסר שהפתרון האפשרי היחיד הוא חברה משותפת ושוויונית, שלהפרדה ולהדרה אין זכות קיום. אם זה מה שנלמד מהמשבר הזה אז אולי באמת הווירוס הזה יותר מתקדם מכולנו.

הכותב מנהל תחום שוויון וחברה משותפת – מרכז גבעת חביבה

للمقالة بالعربية: كيف نقول كورونا بالعربية؟

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ