הימין ההתנחלותי יכיר במדינה פלסטינית? הצחקתם!

הצהירו תחת כל עץ רענן שלא תסכימו להשתתף בפשע הגדול הזה, וסרבו לרקוד לצליל חלילי המלחמה. אולי צעד כזה — אולי — יתקע מקל בגלגלי הסיפוח הצפוי
שאהין נסאר
שאהין נסאר

للمقالة بالعربية: هل سيعترف اليمين الإستيطاني بالدولة الفلسطينية؟ أضحكتموني!

מצחיק לשמוע דיבורים בימין על הכרה במדינה פלסטינית, ובעיקר כשזה מגיע מאחד מראשי מפעל ההתנחלות בגדה המערבית הכבושה.

כשראש מועצת אפרת, עודד רביבי, יוצא בקריאה לימין ההתנחלותי שהוא בעצמו מייצג את חלקו, וקורא להתפשרות סביב תכנית טראמפ לסיפוח והכרה, או מה שהוא קורא קידום החלת ריבונות, אני שואל את עצמי, האם הוא חכם או טיפש? הרי מפעל ההתנחלות הוא הוא לב לבה של הבעיה.

ובמקביל יוצא חברו, ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ישראל גנץ, כן גם אני לרגע חשבתי על שר הביטחון המיועד, ואומר שההכרה במדינה פלסטינית היא "סוכריית רעל".

אני תוהה, האם האנשים האלה קראו בכלל את תכנית טראמפ? או שהם בעצם רוצים להכין את הקרקע למה שנקרא פשרות מהצד הישראלי על ידי ההכרה במדינה פלסטינית על שטחים מפוזרים בגדה המערבית, חסרת ריבונות ומשוללת יכולות, סמכויות ועצמאות כלשהי. 

אני כמובן לא לוקח ברצינות את ההצהרות האלה, ולא את התגובות של מנהיגי מפעל ההתנחלות. להיפך – הרי ידוע לכולנו שהם חלק מהבעיה, הם אלו שמונעים בהתנחלותם על אדמות פלסטיניות את כינונה של מדינה פלסטינית. כמובן שגם אין לקחת ברצינות את דברי ההנהגה הישראלית לגבי הכרה כזו.

מטרתה של ממשלת ישראל הנוכחית, כמו כל קודמותיה הייתה מאז ומתמיד מניעת הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, ריבונית, בעלת יכולות וסמכויות. הרי נתניהו בעצמו קידם הכרה חד- צדדית בהתנחלויות ובהחלת ריבונות ישראלית על ירושלים המזרחית והגולן, הכבושים מאז 1967 ועד היום, ובקרוב על ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה.

אולי כתבתי יותר מדי את המלה "כיבוש" במשפט אחד. אז מה? זאת המציאות. אפילו בוויז, מכירים בכיבוש בצורה כזו או אחרת. בנהיגה לכל יישוב פלסטיני, וויז בוחר בדרכים צדדיות, חלקן אף לא בשימוש וסגורות. וויז עושה הכול כדי למנוע ממך להגיע לשט חים הפלסטיניים הכבושים.

וויז יעביר אותך בהתנחלויות, אך ברגע שאתה עולה על כביש שאינו בשליטה ישראלית, יזהיר אותך, כישראלי, כתושב ישראל, מכניסה "לשטח מסוכן". או במילים אחרות: שטח כבוש.

זה קורה לי בכל פעם שאני רוצה לבקר ברמאללה, בית לחם, שכם או ג'נין. מה לעשות? אני לא מכיר את הדרכים לשם בעל פה, וצריך את הכוונת הכיבוש. 

מעניין אם לאחר החלת ריבונות, והכשרת הכיבוש וויז ישנה כיוון, ויחיל "ריבונות" גם על הכבישים הללו, ולא ינסה למנוע ממני להגיע ל"מובלעות הפלסטיניות" אי שם "בארץ ישראל". רגע, אז וויז גם ימנע ממני להגיע לסכנין או נצרת? 

ושוב אני חוזר לשאלה המרכזית: באיזו מדינה פלסטינית רוצה ישראל להכיר?  בשנה שעברה, לפני משבר הקורונה, יצאה יוזמה אירופית לקידום הכרה יבשתית כוללת באירופה, במדינה פלסטינית, כתגובה להכרת טראמפ והמשטר האמריקאי בירושלים כבירת ישראל, ופרסום תכנית טראמפ להכרה חד - צדדית בכיבוש הישראלי. ישראל יצאה במערכה דיפלומטית חסרת תקדים, ושלחה את הדיפלומטים שלה באירופה ובעולם כדי למנוע את התרחשותה של הכרה זו. כ - 192 מדינות כבר הכירו בפלסטין, גם אם בצורה סמלית בלבד באו"ם. 

עכשיו, כשניתן לקבוע במידה מסוימת שמשבר הקורונה מאחורינו, ועם כינונה של הממשלה הישראלית החדשה, גלגלי הסיפוח חזרו לפעולה בשיא המרץ. באירופה ובעולם שהיה אמור להכיר במדינה פלסטינית ריבונית על כל השטחים הכבושים, הגלגלים עוד תקועים. ואני תוהה מי מי ומה יכול להניע אותם, אחרי שהפלסטינים ניסו את הכול?

הכותב הוא עיתונאי ופרשן פוליטי

للمقالة بالعربية: هل سيعترف اليمين الإستيطاني بالدولة الفلسطينية؟ أضحكتموني!

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות