נישואי נערות הן כלי לשליטה בנשים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אשה מוסלמית בעיר העתיקה בירושלים. מלודרמטיות וחושניות, אבל בלי אנתרופולוגיה של קיטש
נישואי קטינות: ב 2030 נגיע ל 150 מליון מקרים צילום: Ariel Schalit / AP

للمقالة بالعربية: تزويج القاصرات هو أداة للسيطرة على النساء

אמנם הפרקליטות הגישה ביום רביעי 10.6, כתבי אישום נגד הורים בדואים שחיתנו את בנותיהם הקטינות, אך נישואי קטינות הם תופעה שקיימת מאז ומתמיד. לפי החוק נישואי קטינות הם כל סוג של נישואים של נערות מתחת לגיל 18. זאת מציאות חייהן, נישואי קטינות מהווים מציאות עבור מיליוני נשים בעולם, במיוחד בעולם המתפתח. נישואים כאלה מהווים פגיעה אנושה בזכויות הבסיסיות של הנערות ואף בריאותן. כ - 60 מיליון נשים ונערות בעולם מנוצלות ונפגעות כתוצאה מנישואים כאלו, והמספר צפוי לעלות ולהגיע ל - 150 מיליון עד שנת 2030.

 נישואי קטינות נעשים בדרך כלל בכפייה. ההסכמה של הקטינות – אם נתנו את הסכמתן – אינה הסכמה מדעת בהתחשב בחוסר בגרותן, בשלותן הבנתן את משמעות הצעד והמחויבות לזוגיות ולהקמת משפחה (Rafferty, 2013). כמו כן, לנישואי קטינות יש השפעה שלילית על בריאותן ועל בריאות ילדיהן: לידה בגיל צעיר מדי מסכנת את חיי האם ואת חיי התינוק. אימהות צעירות סובלות יותר ממחלות מין, ועלולות להיות חשופות למחלות הקשורות לצוואר הרחם. ואם אין די בכך, לנישואי קטינות יש השלכות כלכליות מכיוון שהן לא הספיקו להשלים את השכלתן ויקשה עליהן להשתלב בשוק העבודה.

קשה לאמוד את ההיקף של נישואי קטינות בחברה הערבית במדינת ישראל מפני שקיימים תת - דיווח והסתרה. נישואי קטינות לא נרשמים בבתי הדין השרעיים מחשש לענישה כיוון שהם אסורים על פי החוק. רוב הנישואים של קטינות נערכים לפי השריעה האסלאמית, וגם ללא רישום בבית הדין השרעי ובמשרד הפנים, מבחינה דתית הנישואים תקפים וכשרים. אם יש הסכמה של אבי הכלה ואבי החתן והסכם הנישואים נערך בנוכחות שני עדים, די בקריאת סורה מהקוראן, (אלפאתחה) והקטינה הופכת לאישה נשואה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל, בשנת 2011 נישאו לפחות 3,681 כלות מוסלמיות שגילן עד גיל 19, שליש מהן מתחת לגיל 18 ו - 362 מהן היו בנות פחות מ - 16. מחקרים רבים מצביעים על קשר הדוק בין מצב כלכלי ועוני לגיל הנישואים ולא מפתיע לגלות שהשיעור הגבוה ביותר של נישואי קטינות הוא בקרב אוכלוסייה ענייה. גם לא מפתיע לגלות ששיעור הגירושים בקרב הקטינות גבוה.

החברה הבדואית עוברת שינויים בכל תחומי החיים: בצורת המגורים, באורח החיים ובמבנה החברתי. מחברה קולקטיבית שמקדשת את טובת הכלל, היא נהפכה לחברה אינדיבידואליסטית במובהק. מחברה מסורתית וסגורה, לחברה פתוחה, המאפשרת כניסה של סממנים מודרניים לתוכה. לתהליך הזה היו השלכות רבות על חיי המשפחה הבדואית. מעמדה של הסמכות המשפחתית התערער, המסורת נחלשה, והביטחון האישי של הצעירות הבדואיות נפגע, מה שהפך את הנישואין לפתרון היחידי שיעניק להן ביטחון. ( Allassad Alhuzail,2014)

נישואים כאלו היו שכיחים מאוד בעבר, בתקופת הנוודות. היום לפתע הם שכיחים כפליים, אבל מסיבות שונות. המשפחות מודעות יותר לצרכים המיניים של בניהן ובנותיהן, וחשות כי חובתן לספק מענה לגיטימי מבחינה דתית וחברתית. לכן נישואי קטינות הם מסגרת מקובלת ומוסכמת. עבור המשפחה הבדואית נישואי צעירות ונשים בכלל, מספקים ביטחון ואף מעמד חברתי מסוים.

במשפחות קשות יום נישואי הילדה הקטינה מעבירים את האחריות לפרנסתה מאביה לבן זוגה. אי אפשר כמובן להתעלם מהלחץ חברתי – החשש של ההורים ושל הצעירות שלא יינשאו, שיישארו רווקות ויתויגו כ"עאנס", כינוי גנאי לרווקות מבוגרות. רווקות כאלה הן מטרד המאיים על הסדר החברתי ולכן נישואים בגיל צעיר לכאורה מהווים "סותרה" והגנה מפני פגיעה בכבודן ובכבוד משפחתן (Acim, 2017) .

ממצאי מחקר, שערכתי בקרב 30 צעירות שהתחתנו בגיל צעיר, מצביעים על תהליך הסתגלות ארוך, ממושך מלווה בכאב גופני ונפשי. הצעירות נאלצות להסתגל לבן הזוג, למשפחה חדשה, למעבר פיזי לכפר אחר או בית אחר וכמובן – להסתגל לאימהות.  

הממצאים וגם המציאות מציירים תמונה עגומה ולא הוגנת של נישואי נערות בדואיות. אני חייבת לציין, שגם במקרים בהם הן הביעו הסכמה לנישואים, הסכמתן לא הייתה מעוגנת בחשיבה מושכלת ומודעת למחויבות למערכת זו ולהשלכותיה. נישואי קטינות חייב להפסק ומיידית, הענישה רק תרחיב את היקף התופעה, לכן חשוב לבנות תכניות טיפול, מניעה והסברה.

ד"ר אלהוזייל היא מרצה בכירה וחוקרת בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר

للمقالة بالعربية: تزويج القاصرات هو أداة للسيطرة على النساء

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ