זעקת החיים והמתים

הפגנות ביפו
סאמי אבו שחאדה
סאמי אבו שחאדה

للمقالة بالعربية: صرخة الأحياء والأموات

מה קורה ביפו? שואלים רבים מתושביה ואוהביה של העיר המדהימה והמיוחדת הזו. בשבועות האחרונים יפו שוב בכותרות מלאות דיסאינפורמציה, סילופים וחוסר הכלה אמיתית לכאבם של התושבים, הן מצד התקשורת והן מצד העירייה שהיתה אמורה לשרת גם אותם, ולדאוג לרווחתם.

על פני השטח ישנה מחאה והתארגנות קהילתית נגד חילול בית העלמין העתיק  -אל - אסעף - שנמצא  צפונית למגדל השעון ביפו - על ידי עיריית תל אביב. מדובר בבית עלמין אשר בו נקברו מוסלמים גם בתקופת המנדט הבריטי. כידוע, העירייה מתכננת  לבנות בית לדרי הרחוב על אדמת בית הקברות.

אבל הדברים לא כל כך פשוטים, מפני שמתחת לפני השטח קורים מספר תהליכים מקבילים להתרחשות זאת. הכעס והתסכול העמוק של תושבי יפו הערבים כלפי המדיניות המפלה של העירייה נגדם, מוציא מאות אנשים לרחובות. אנשים אלה אמנם נאבקים סימבולית על כבודם של המתים, אך מאבק זה בין היתר הוא על שארית כבודם של החיים, כאן בעיר הזו.

במשך עשרות שנים, סבלה החברה הערבית ביפו ממדיניות מתעלמת, מחיקה והרס של התרבות וההיסטוריה הערבית הפלסטינית של העיר. שיכרון הכוח הביא את עיריית תל - אביב להתעלם מרצונות, שאיפות וגם מהאינטרסים של תושבי יפו הערבים.

המרחב היפואי תוכנן על ידי יהודים לטובת יהודים אחרים, תוך התעלמות מוחלטת מעברה של העיר. התכניות נועדו "לייהד" את מרחבה של יפו הערבית, ובעיני מרבית היהודים זה לגיטימי ואף רצוי.

רבים מבתי הקברות שהיו במרחב העיר חוללו ונהרסו, ואדמתם שימשה לפרויקטים שונים, תוך כדי התעלמות גזענית מרגשות התושבים. כך לדוגמא, הפך בית קברות עבד אל - נביא למלון הילטון וגן העצמאות, אוניברסיטת תל אביב "התפתחה" על שטחו של בית הקברות אל שייח' מוואנס, עוד, בתי  הקברות סלמה, שייח' מוראד, ורבים אחרים נהרסו חלקית או באופן טוטאלי. בית הקברות היחידי ששרד  ועדיין משמש את המוסלמים ביפו, הוא בית קברות טאסו שבחלקו נמכר  ב״עסקת נדל"ן״ תמוהה בשנות השמונים.

כשבוחנים את התוכנית הנוכחית בקונטקסט עוולות העבר, קשה להתכחש לתחושת הרדיפה והזלזול הקשים שתושבי יפו חווים, תושבי יפו סובלים מהרס ומחיקה לא רק בחייהם אלא גם במותם. תחושות קשות אלו נופלות על אוזנו הערלה של ראש העירייה, מה שמייצר כעס, תסכול חוסר אמון בין התושבים לעירייה.

האירועים האחרונים בעיניי היו מעין חלון הזדמנות נדיר לשיקום האמון בין העירייה לתושבי יפו הערבים. חולדאי קיבל הזדמנות פז בה יכל להביע הבנה ויכולת הקשבה לכאבם ולכעסם של התושבים. לצערנו, הוא העדיף להתבצר בתוך עמדת ומנטליות האדון האגואיסטית והמאצ'ואיסטית הצבאית שלו, ולפתוח בדיאלוג עם מנהיגי המאבק על מנת לפתור את המשבר. ההגנה על בית קברות אל - אסעאף, יכלה לא רק להוביל לפיתרון המשבר הנוכחי, אלא הייתה עשויה להוביל להתחלתו של תהליך שיקום ביחסי האמון בין העירייה לתושבים יפו הערבים.

יפו היא מרחב עירוני בעל פוטנציאל גבוה מאוד לבנייתו של מרחב משותף רב תרבותי ושוויוני, במציאות הקשה והגזענית בה אנו חיים. ההיסטוריה יכלה לזכור לחולדאי פיתוחו של מודל משותף זה, ולא בנייתו של עוד פרויקט גדול וחשוב ככל שיהיה.  

הכותב הוא חבר כנסת מטעם מפלגת בל"ד בסיעת הרשימה המשותפת, לשעבר חבר מועצת העיר ת"א-יפו

للمقالة بالعربية: صرخة الأحياء والأموات

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות