שקט מספחים

אביב טטרסקי
אביב טטרסקי

للمقالة بالعربية: ولا نَفس، نتنياهو يَضم!

ברשות הפלסטינית מעריכים שחלון ההזדמנויות לסיפוח ישראלי יצטמצם אחרי ספטמבר (נעה לנדאו וג'קי חורי, 2 באוגוסט). ופרשני הארץ הסבירו ש"נתניהו וטראמפ יימנעו מקידום מהלכים שנויים במחלוקת כל עוד משבר הקורונה בעיצומו" (נעה לנדאו והגר שיזף, 3 באוגוסט). אלא שבפועל נתניהו לא חיכה ל-1 ביולי על מנת לקדם עובדות בשטח ובימים אלו הולך ומבשיל אחד המהלכים הדרמטיים ביותר של סיפוח דה פקטו.

שתי תכניות מתאר (תכנית E1 דרום ותכנית E1 מזרח) להקמת התנחלות חדשה בשטח E1 שבין מעלה אדומים ומזרח ירושלים מתקרבות בימים אלו לשלב האישור הסופי שלהן. בימים אלו שבהן הסכנה של הקורונה כה מוחשית, ההפגנות נגד השחיתות והתפקוד הלקוי של ראש הממשלה מעוררות הרבה השראה, קשה אולי להתעניין בסיפור של עוד התנחלות. אבל E1 היא לא סתם עוד התנחלות ובנייתה תשפיע על המציאות בארץ גם בעוד עשרות שנים. נניח למשל שהממשלה היתה מחביאה בחוק ההסדרים סעיף שיגרום בעוד דור לקריסת קרנות הפנסיה שלנו. היה זה חסר אחריות מצידנו לפהק ולהגיד שממילא אין לנו כוח לצלוח את הז'רגון הכלכלי - משפטי שבו עטוף המהלך הדרמטי. באנאלוגיה זה בדיוק מה שממשלת נתניהו עושה כיום כשדרך הליכי התכנון במנהל האזרחי היא מחסלת את האפשרות להסכם שלום והקמת שתי מדינות ובמקום זאת דנה אותנו לאפרטהייד הולך ומעמיק.

בעיצומו של משבר כלכלי וחברתי אדיר נתניהו מקדם בניה של התנחלות חדשה שתחייב השקעות עתק על חשבון הצרכים האמיתיים של אזרחי המדינה. אבל הרבה יותר מכך, בניה ישראלית ב- E1 תיצור חיץ ישראלי בנוי במרכזה של הגדה המערבית. החיבור בין רמאללה וצפון הגדה לבין בית לחם ודרום הגדה ייקטע ובמקרה הטוב יהפוך למסורבל ומלאכותי. רציפות טריטוריאלית היא כמובן תנאי בסיסי לקיומה של מדינה מתפקדת ותכניות E1 מביאות לשיא את האופן שבו ההתנחלויות הישראליות ימנעו רציפות כזו ואף ייצרו את ההפך הגמור: מובלעות מופרדות שאינן יכולות לעמוד בזכות עצמן.

במבט על המרחב הסובב את E1 הדברים אינם משתמעים לשני פנים. E1 נמצאת על ציר האמצע של המטרופולין הפלסטיני המקיף את מזרח ירושלים מרמאללה בצפון דרך אלעזריה ואבו דיס ועד לבית לחם בדרום – מרחק של כ-25 קילומטרים בקו אווירי מצפון לדרום. במטרופולין הזה חיים כיום כמיליון פלסטינים ש-E1 הוא עתודת הקרקע המשמעותית היחידה שלהם לפיתוח כלכלי ועירוני. אבל כשהאסטרטגיה הישראלית מכוונת לשליטה במקום לשלום אזי פיתוח וחיזוק המרחِב הפלסטיני נתפסים כאיום שאותו צריך לסכל.

באזור E1 מומחשת גם המשמעות של שימור המצב הקיים שבו ישראלים ופלסטינים חיים באותו מרחב כאשר האחרונים במעמד נתינים תחת שלטונם הצבאי של הראשונים. כי E1 אינו באמת שטח ריק. הרי, מתגוררים בו אלפי בדואים בריכוזים של קהילות קטנות כשהמפורסמת שבהן היא קהילת ח'אן אלאחמר. וכמו ח'אן אלאחמר כולן מיועדות לגירוש אל המובלעות הפלסטיניות שהזכרנו לעיל. כך ישראל משיגה לעצמה גם שליטה בשטח וגם את האשליה שאין בו פלסטינים.

אבל מיליוני הפלסטינים שחיים מסביב ל-E1 לא נעלמים כמובן ולכן כדי לשמר את אשליית אי היעדרותם ישראל מפתחת מערכת אימתנית של אוטוסטרדות שעליהן ישראלים ופלסטינים אמורים לנסוע בלי לבוא במגע אלו עם אלו: מנהרות וגשרים, מחסומים וחומות שקוטעים את המרחב ושיא השיאים הוא כביש מהיר בינעירוני ביציאה המזרחית מירושלים לכיוון צפון שחומה עומדת במרכזו לאורך קילומטרים: מצידה האחד ייסעו פלסטינים ומצידה השני של החומה – על אותו הכביש – ייסעו ישראלים. למחיר המוסרי יש להוסיף גם את עלויות הענק שתשתיות אלו עולות למשק הישראלי. וכמובן, מערכת השליטה הכוחנית והיקרה הזו אינה פותרת דבר מהשורש אלא רק דוחה את הפלונטר ואת המחיר שِאצטרך לשלם בבוא היום כדי להתיר אותו.

עד לפני שנים ספורות ההחלטה על קידום התנחלות E1 היתה מרעידה את אמות הסיפים כאן ונתקלת בהתנגדות ציבורית נרחבת. כיום אנחנו במצב אחר אולם האמיתות הבסיסיות לא השתנו: מדובר במהלך שהממשלה הישראלית יוזמת ומקדמת מבחירתה ושאפילו הדמגוג המוצלח ביותר לא יצליח לייחס אותו לסרבנות פלסטינית או אילוץ אובייקטיבי כלשהו. אלה, לא הפלסטינים שמכריחים את נתניהו לבנות התנחלות ענק בלב הגדה המערבית, לתקוע עוד מסמר בארון המתים של הסכם שלום עתידי ולהשקיע מיליארדי שקלים בתשתיות להמשך השליטה במיליוני פלסטינים. ובכל זאת הפער בין מה שאזרחי ישראל רוצים לבין המדיניות שממשלתם מקדמת ברור כיום יותר מתמיד. וכמו מול השחיתות והמשבר הכלכלי גם נוכח המהלך המסוכן ב-E1 זה בידיים שלנו להציב לממשלה גבול ולומר "עד כאן".

הכותב הוא חוקר בעמותת עיר עמים

للمقالة بالعربية: ولا نَفس، نتنياهو يَضم!

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות