ערביות וערבים, יאללה להפגין!

פאדי מקאלדה
פאדי מקלדה

للمقالة بالعربية: هلموا بجماهيركم إلى بلفور

זו תקופה ארוכה שאת הגשרים מדן עד אילת צובעים מפגינים ממגוון רחב של הקשת הפוליטית, אך צבע אחד בולט בהיעדרו וזהו צבעו של הציבור הערבי שטועה לחשוב שאין בינו לבין מחאה זו קשר.

המחאה בבלפור הפכה מזמן לבליל של מחאות, ורחובות ירושלים הפכו למגרש שבו משחקים כדורסלנים יחד עם כדורגלנים. בליל מחאות זו מפיץ ריח של מהפכה ושינוי בדומה למהפכות רבות שנרשמו בדפי ההיסטוריה. רחובות ירושלים מתקשטים בצבעים שאיש לא היה מעלה בדעתו שיתמזגו - וכך מוחים בצוותא שמאלנים וימניים, סוציאליסטים וקפיטליסטים וגם מזרחיים ואשכנזים.

אין זו מחאה על מאורע ספציפי אחד. כמרבית ההפגנות שחוללו מהפכות אחרות, זוהי מחאה נגד עוולות מתמשכות מצד שלטונו של נתניהו. זה עשור ומעלה שנתניהו מצעיד את ישראל בשבילי שיסוי, פילוג ושנאה על ידי ניגוח עיתונאים ופקידים אחד בשני, הסתה נגד הציבור הערבי וכמובן חיסולה של מערכת המשפט וכל מה שחלילה מאיים על המשך שלטונו. אך מבין כל קורבנותיו, ישנו קורבן קבוע אותו הוא אוחז בשיניו מסרב לשחררו, זהו הציבור הערבי.

הציבור הערבי ספג מנתניהו מהלומות רבות לאורך שנות כהונתו כראש ממשלה. הוא הוביל נגדו מסע דה לגיטימציה כבד מנשוא שהפך את המילה ערבי בישראל למעין קללה. בין המהלומות האלה ניתן למנות את התבטאותו המפורסמת ביותר, "המצביעים הערבים נעים בכמויות לקלפי", ובעשותו כך קבע כי הערבים מהווים איום ממשי על מדינת ישראל. ובהתאם ניסה בכל כוחו באותה שנה, להעביר את חוק המצלמות בקלפי. כשניסיון זה לא צלח הוא תיאר במהלך הקמפיין האחרון של הליכוד, את תרחיש הרכבת ממשלת מיעוט יחד עם הרשימה המשתפת כפיגוע לאומי היסטורי.

מלבד מסע ההכפשה ארוך השנים של נתניהו, הוא דאג במהלך קרוב לעשור לחסום בגופו את ברזי תקציבי רשויות מקומיות ערביות רבות, מצבן של התשתיות והפיתוח ביישובים הערביים מעיד על כך. מתווספים לבעיות אלה כמובן מכת הפשיעה והאלימות - נושא שאינו בתחום אחריותה של ממשלת נתניהו. נהפוך הוא, הרי עניינה של ממשלה זו לשמר את האלימות ברחוב הערבי.

קצרה היריעה מלהרחיב על מעלליו של נתניהו במגזר הערבי, אך די באלה שמניתי כדי לדרוש בתוקף מהציבור הערבי לקום ולהצטרף למחאות נגד נתניהו. איימן עודה, שגילה את פוטנציאל השותפות היהודית - ערבית, קרא לציבור הערבי להשתתף במחאות. הוא בעצמו מגיע לבלפור על מנת לחזק את ידי המפגינים שחלקם הגדול רואה בו מנהיג לגיטימי. צעד שכשלעצמו מרעיד את קירות הבית בבלפור ומניע את גלגלי מפעל ההסתה של נתניהו נגד הציבור הערבי ונציגיו, אשר לאחרונה בא לידי ביטוי בשלל ציוצים בטוויטר.

לצד אלה, די לבחון את תהליכי העומק שמתרחשים במסדרונות הממשלה והכנסת כדי להבין שהדמוקרטיה שרק מעטים נהנים ממנה עד לשלב זה, בסכנה אמיתית בגלל הסלידה העכשווית מהמילה שוויון וההצבעה נגד תיקון חוק הלאום. וכמובן בגלל שמצב החירום הנוכחי, מהווה כר פורה לפופוליזם שעד כה איים בחרבו על שופטי בית המשפט העליון ובעתיד יכול לאיים גם על הציבור הערבי שעתיד להיות מואשם ב"הפצת מחלות".

אדישותם של ערביי ישראל נובעת בחלקה הגדול מהקונספציה שההפגנות ברחוב הישראלי אינן קשורות אליהם ושמאבק זה אינו מאבקם. אך על האזרח הערבי להבין שמקור בעיותיו בשלטונו ודרכו של נתניהו, אשר דחפו אותו כציבור למקום הראשון בדו"ח השנאה של שנת 2019.

לכן, אני פונה לציבור הערבי ואומר, שאנחנו לא מספיק פריווליגים על מנת להימנע מהשתתפות אקטיבית במחאות. חשבו על משפחתו של איאד אלחלאק ועל המפגינים הרבים שנושאים את שמו על גבי שלטים ותרים את רחובות ירושלים על מנת שייעה צדק למענו. ואם אתם עדיין חולקים עליי, אז קחו לכם רכב בשבת וסעו לגשר הקרוב לביתכם, על הגשרים תמצאו אינספור צבעים, תהיו עוד צבע יפה בקשת זו, ואם קלה לכם הדרך רחובות ירושלים מחכים לכם.

הכותב הוא אקטיביסט וסטודנט למשפטים

للمقالة بالعربية: هلموا بجماهيركم إلى بلفور

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות