בלי ערבים המחאה לא תצליח

ד"ר ת'אבת אבו ראס ואמנון בארי- סוליציאנו
ד"ר ת'אבת אבו ראס ואמנון בארי- סוליציאנו

للمقالة بالعربية: لن ينجح الاحتجاج بدون العرب

מבין כולם, הערבים הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל הם קבוצת האוכלוסייה שסבלה הכי הרבה תחת ממשלתו של נתניהו. בהתבסס על כך היא גם זו שתרוויח רבות מהסתלקותו. אלא שדווקא קבוצה זו אינה חלק מהמחאה המתרחבת.

המעטים מבין המוחים שרואים בכץ, רגב, ברקת או בנט תחליפים ראויים לנתניהו כנראה לא מתאבלים על ההיעדרותם הזועקת של הערבים. אבל מי שרוצים לראות את המדינה עולה על דרך חדשה, צריכים להבין שמחאה נטולת ערבים מנבאת את הכישלון העתידי של החלפת שלטון הימין, מפני שרק חיבור בין הערבים לבין המחנה הליבראלי - דמוקרטי היהודי יכול לאפשר אותו. זה פשוט עניין של מספרים: אי אפשר להביא לשינוי פוליטי בלי לספור כ-20% מאזרחי המדינה. 

אבל הערבים לא באים. ראשית, כי המחאה נגד ביבי האיש לא מספיק רלוונטית להם, ושנית - כי הם מרגישים לא רצויים. הסיבה הראשונה ברורה: לאזרחים הערבים מצוקות אחרות מאלה של הציבור הליברלי - דמוקרטי היהודי: הם משוועים להפסקת הפשיעה והרציחות הסיטוניות ביישובים שלהם; הפסקת הריסות בתיהם לאור העובדה שאין אלטרנטיבה מוסדרת לדיור.הם דורשים תעסוקה הוגנת, הקמת מוסדות חינוך ראויים; וכן, הן גם דורשים לשים קץ לקטסטרופה של בני עמם בשטחים. כיצד סילוקו של נתניהו יקדם את הצרכים הבוערים הללו?

הסיבה השנייה היא ההדרה, שחלקה נעשה גם באופן מודע ומכוון. מרבית המוחים, שהם אינספור אנשים פרטיים שמוטרדים עמוקות ממצב המדינה, קיבלו, אולי מבלי דעת, את התפיסה העמוקה לפיה הערבים פשוט לא אזרחים לגיטימיים. הם נכנעו לשטיפת המוח המאורגנת שמייצר הימין מזה שנות דור (רבע מאה) כדי למנוע את הברית בין השמאל לערבים. הימין המתנחל (מסיבות אידיאולוגיות) ושליחו נתניהו (מסיבות פרסונליות) חטפו ושינו את סולם הערכים האזרחי הבסיסי של ישראל, ועכשיו אפילו מתנגדיהם החריפים מקבלים אותו הלכה למעשה. תסמונת שטוקהולם.

מוחים אלה מחוייבים, יצירתיים ואידיאליסטים, והאנרגיה שלהם מרחיבת לב ממש. ברור לגמרי שמרביתם בעד שוויון, דמוקרטיה, צדק חברתי ופתרון מדיני. מרביתם ככל הנראה, תומכים גם בזכותם של הפלסטינים אזרחי ישראל לשוויון מלא. אבל בקבלתם את הנרטיב הימני, לפיו הערבים הם "לא משלנו", הם מדירים למעשה את החברה הערבית מהמחאה. 

וזה, עוד לפני שהתייחסנו לאסכולה שמאמינה במחאה א - פוליטית, אותה קבוצה שמבחינתה זה סוג של פסטיבל קיץ סטייל בומבמלה. כן הרי, "זה נורא משחרר לצעוק ביבי תיפטר" אומרים אלה שבאו בשביל הפאן. ברור שההזייה הילדותית הזו באמת לא מזמינה ערבים שיש להם עניינים קצת יותר ממשיים ודחופים לקדם.

כדי לא לחזור על הטעויות של מחאת קיץ 2011, על שלל הגופים והפעילים המעורבים בהובלתה, לפעול בצורה אקטיבית לשילובם של הערבים במחאה. יש לכלול במחאה תביעה לתיקון מעמדם ומצבם של האזרחים הערבים שעוד לפני הקורונה וכנראה גם אחריה נפגעו וייפגעו רבות. יש לתבוע את ביטול חוק הלאום, להלן חוק ייסוד האפרטהייד במדינת ישראל; לכלול נואמים ערבים ושלטים בערבית; ומותר גם לתבוע את סיום הכיבוש שהוא מקור כל הרוע והשחיתות בישראל ולאפשר את הנפת הדגל הפלסטיני בידי מי שחפצים בכך – שהרי בלי מדינה פלסטינית אין לישראל שום אפשרות להפוך לדמוקרטית.

אבל זה לא מספיק – בשלב זה, חייבים גם לפנות לציבור הערבי ולהזמין אותו. לקיים אירועי מחאה גם ביישובים הערביים, ובגשרים הסמוכים להם בכל הארץ. לדבר בשתי שפות בהודעות המזמינות למחאה ברשתות החברתיות ובפרסומים הגראפיים השונים. להזמין דוברים ערבים לנאום בעצרות. ועוד היד נטויה.

הפיכת המחאה לרלוונטית ומזמינה לאזרחים הערבים תאפשר את השתלבותם משמעותי, ותטעין אותה באנרגיה ובאידאולוגית הדרושה להחלפת ראש הממשלה המושחת ודרכו גם יחד, ותשפר את סיכויי הצלחתה. 

הכותבים הם מנהליה השותפים של עמותת 'יוזמות אברהם' לקידום שילוב, שוויון וייצוג של ערבים ויהודים בישראל

للمقالة بالعربية: لن ينجح الاحتجاج بدون العرب

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות