מבחן אום-כולתום: תרבות ופוליטיקה בסיפור של רחובות העיר חיפה

אום כולתום. במופע ישתתפו 43 זמרים ונגנים
עינת לוי

للمقالة بالعربية: إمتحان أم كلثوم: الثقافة والسياسة في قصة شوارع مدينة حيفا

לאחרונה אישרה ועדת השמות של עיריית חיפה את הצעת "גוש החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון" לקרוא רחוב על שם הזמרת המצרייה הידועה אום כולת'ום. בהחלטה צוין כי הזמרת נחשבת לאחת מגדולות הזמר הערבי והמצרי ולכן ראויה לרחוב על שמה בעיר מעורבת כמו חיפה, המהווה מודל לחיים משותפים בין יהודים וערבים.

בשנים האחרונות פועלים תושבים ערבים-פלסטינים בערים מעורבות בישראל להנכיח את סיפורם כחלק מהסיפור העירוני. המשימה לא פשוטה, בהתחשב בכך שהסיפור העולה מרחובות ישראל מדגיש את הנרטיב הציוני שאפיין את עשוריה הראשונים של המדינה. הייצוג של תרבויות המזרח התיכון בשמות הרחובות דל, ומתמקד ביהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם וברדיפתם. סיפורה של התרבות הערבית על גווניה הרבים, והמשותפת למוסלמים, נוצרים ויהודים שחיו יחד בארצות ערב, נותר עלום.

אם אכן תתקבל ההצעה לקרוא לרחוב בחיפה על שם אום כולת'ום, היא לא תהיה הראשונה בערי ישראל לעשות זאת. ב-2012 חנך ראש עיריית ירושלים דאז, ניר ברקת, רחוב על שמה במזרח ירושלים, ולאחרונה עלתה הצעה דומה בעיר רמלה. אולם בעוד שבירושלים עבר המהלך על מי מנוחות, ברמלה עוררה ההחלטה סערה ציבורית וכך גם בעיר חיפה. יש מי שעבורם אום כולת'ום היא קרדום לחפור בו כדי למחוק ולהכחיש את קיומה של תרבות ערבית ופלסטינית בישראל.

הפוליטיזציה של אום כולת'ום משבשת את דמותה בחברה הישראלית, ובעיקר בקרב יוצאי ארצות ערב והאסלאם. על אף שהתבטאויותיה נגד ישראל עוררו כעס וסלידה בישראל, כשאום כולת'ום שרה על אהבה וגעגוע, גם יהודים וישראלים יודעי ערבית חשו שהיא שרה אותם בשבילם, כפי שסיפר אחד מבמאי ויוצרי "סרט ערבית", איל שגיא ביז'אוי. ארבעים שנה לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים, יש המעדיפים להעצים את המפריד הפוליטי על פני המשותף התרבותי.

למרות זאת, בשנים האחרונות דמותה הפכה לחלק מההוויה התרבותית בישראל. יוצרים ואמנים ישראלים כמו ברי סחרוף, מרגלית צנעני, דיקלה, נסרין קדרי, זהבה בן ואחרים ביצעו את שיריה או שילבו אותם בעיבודים חדשים. בתאטרון יפו הועלה המחזה "אום כולת'ום", המבוסס על הרומן הצרפתי "אום" מאת סלים נסיב. ברדיו "כאן תרבות" הוקדש פרק בתכנית "גיבור תרבות" לזמרת וליצירותיה ואורלי פורטל, כוריאוגרפית ורקדנית, העלתה את המופע "פקרוני" (בעברית: הזכירו לי) על שם אחד משירי אום כולתום. "קיבלתי אותה דרך הרחם, אמא שלי הייתה מקשיבה לה ברדיו בשעות הבוקר ואחר הצהריים" מספרת פורטל על הבחירה בשיר כבסיס ליצירה, "בעיני יש בישראל קבוצה גדולה של יהודים שנושמת את הקול שלה כל החיים ואני אחת מהם".

לאישיות המיוחדת של אום כולת'ום ולסיפורה האישי יש חלק בהפיכתה לגיבורת תרבות ערבית, לרבות בישראל. "כוכב המזרח" נולדה בכפר קטן באזור הדלתא במצרים ופרצה גבולות ומוסכמות חברתיות עוד מילדות, כאשר התחפשה לנער כדי לשיר עם ההרכב המשפחתי שהוביל אביה האימאם. היא הצליחה לחבר את ההמונים סביב המוזיקה שיצרה. רגשותיה היו מנוע היצירה שלה; היא שרה על אהבה, כאב וגעגוע באסתטיקה מוזיקלית והגשה שנגעו בכל שומעיה.

מבחן אום כולת'ום מזמן לחיפה ולערים מעורבות אחרות בישראל שאלה מהותית: איזה סיפור ראוי שיספרו רחובותיה של עיר מעורבת. שמות הרחובות בחיפה הוחלפו לפחות פעמיים במאה האחרונה. לפני 1948 ביטאו את מורשתה הערבית, הפלסטינית, העות'מאנית והבריטית, ולאחר מכן רבים מהם הוחלפו לשמות ברוח הציונות, תקומה, שחרור, עליה ושיבת ציון. פרקים שלמים בהיסטוריה ובמורשת העיר נמחקו כליל ובהמשך אף נקבעה תקנה האוסרת על שינוי שמות רחובות קיימים, ומאז כל רחוב חדש שנסלל הופך למוקד מאבק עירוני על הסיפור השלם של העיר.

אום כולת'ום לא פסחה על כלת הצפון חיפה, במסגרת מסע ההופעות שקיימה באזור. היא הופיעה בעיר שלוש פעמים: פעמיים בסינמה עין דור בשנת-1931 ופעם נוספת בקולנוע בשכונת הדר ב-1935, בנוכחות יהודים וערבים. חיפה הייתה חופשיה יחסית מכובד משקלן של אליטות דתיות ותיקות שאפיינו את יפו, עכו וירושלים, והחלה לצמוח באותן שנים כמרכז תרבות ערבי ולעיתים אף חילוני באופיו וזה הדימוי של חיפה גם כיום בעיני תושביה הערביים.

אין רחובות רבים בחיפה המחברים את העיר לפרקים החשובים הללו במורשתה. הסיפור השלם של חיפה הוא המפתח לשגשוגה כעיר מעורבת בישראל ובמזרח-התיכון; עיר שבה חיים לא רק יהודים וערבים-פלסטינים אלא גם דרוזים, אחמדים, בהאים ואחרים. מהבחינה הזו מבחן אום כולת'ום הוא הזדמנות להרחבת הסיפור הפוליטי הצר של חיפה לסיפור התרבותי השלם שלה.

הכותבת היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית, בעלים של "קונקשן למרוקו" ובוגרת תכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהוד

للمقالة بالعربية: إمتحان أم كلثوم: الثقافة والسياسة في قصة شوارع مدينة حيفا

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות