המשק חייב פמיניזציה

נשים עובדות יחד
חנאן מרג'יה
חנאן מרג'יה

للمقالة بالعربية: اقتصاد نسوي الآن

מאז חודש מרץ חיי כאישה, כאימא חד הורית וגם חיי מיליוני גברים ונשים בישראל קיבלו תפנית מפתיעה ולא חיובית בלשון המעטה. מגפת הקורונה הכריחה את כולנו לשנות את סגנון חיינו ואת סגנון עבודתנו.

מאז חודש מרץ הוצאו מאות אלפי עובדות ועובדים לחל"ת, 60% מהם היו נשים, כאשר חלק גדול מהן לא הוחזרו לעבודתן עד היום. ולמרות שלפני כמה חודשים הסירה הממשלה את המוגבלות על תנועתם של התושבים, היא החזירה אותן במהרה לפני כמה ימים מפני שהמגפה הכתה בשנית והוכיחה לנו כי חזרה לחיים שהכרנו לפני הקורונה, בלתי אפשרית כרגע. כאוס, בלגן והגבלות לא ברורות. אבל האבסורדי מכל היה המשך העבודה במתקונת רגילה במגזר הפרטי לצד סגירת בתי הספר, לפחות בשבועיים הקרובים.

ברמה האישית לא חזרתי לעבוד באופן סדיר מאז חודש מרץ, וכל יום אני מתעוררת ושואלת את עצמי איך הממשלה הזו מצפה ממני לתפקוד מלא בכל הזירות, כאשר אין מסגרות לימודיות שישמרו על ילדיי? איך אפרנס את משפחתי בנסיבות אלה?

מצב זה החזיר את כל הנשים במיוחד הערביות - שאחוז גדול מהן היה מובטל גם לפני הקורונה- שנים אחורה. אנחנו יודעות שהמציאות הפטריארכלית עדיין מצפה מנשים לשבת בבית, לגדל ילדים, לוותר על עבודתן, להשלים עם שכר לא שוויוני – נסיבות אשר בקלות ידרדרו אותן למעגל העוני.

נשים מהוות כוח עבודה הכרחי וחושב בשוק העבודה, ויתור על עבודתן ותרומתן עולה מיליונים למשק. ועל כן אני שואלת את עצמי לאור הנסיבות שהצגתי לעיל,
מתי ינטשו מקומות העבודה בארץ את תפישותיהן הפטריארכליות? ויתחילו לראות את צורכיהן של נשים ובהתאם יאמצו מודלי עבודה אלטרנטיביים?

רוב מקומות העבודה כפי שאנו מכירים אותם היום, מבוססים על ההנחה כי רוב כוח העבודה במקומות אלה גברי ושמלבד עבודתו המשרדית אין להם שום מחויבות אחרת. כאשר בפועל, מודל זה מתעלם מהעובדה שחלק גדול מכוח העבודה במשק הוא נשי, ושעם תום העבודה נשים ממשיכות למשימות  אחרות "שחובתן" החברתית למלא- בישול, ניקיון ובעיקר גידול ילדים.

למרות שחלק ניכר מהגברים – הרבה בזכות התנועה הפמיניסטית - שינו את דעתם ביחס לחלוקת התפקידים המסורתית בין גברים לנשים. עדיין ועד עצם יום זה, בחלק גדול מהמשפחות הערביות חלוקת התפקידים נשארה כמות שהיא. מה שמוכיח כי הגיע הזמן לשינוי מהותי, בנהלי העבודה המיושנים.

ראשית, חובה על מקומות העבודה לאפשר, לכל העובדים במיוחד נשים לעבוד מהבית. כרגע חלק גדול ממקומות העבודה מסרבים - למרות ההנחיות וההגבלות וסכנת הקורונה שאורבת בכל פינה - לאפשר לעובדות ולעובדים לעבוד מרחוק. כדי שנשים יוכלו לעבוד ולהתפרנס בכבוד בהיעדר מסגרות חינוכיות, חובה על מקומות העבודה לאפשר עבודה מהבית. כמו כן חובה עליהם, לפתח ולבנות סגנונות עבודה מרחוק, מפני שביכולתם של אלה לשמר כוח עבודה פרודוקטיבי בעתיד.

שנית, על מקומות העבודה להעביר לצוותי העובדים והעובדות הכשרות בנושאים טכנולוגיים על מנת להקל על שילובם במודל העבודה מרחוק, לרבות הכשרות בתוכנות כמו זום וכדומה.

שלישית, על המדינה להכין תכניות להסבה מקצועית למאות אלפי העובדות והעובדים שעלולים להיפלט משוק העבודה, ולספק להם כלים ומיומנויות חדשים למציאת עבודה בתחומים אחרים. במיוחד לאור העובדה שחלק גדול ממקומות העבודה מנסים להתייעל - כך שהתוצאה הישירה לתהליך זה היא וויתור על כוח עבודה אנושי שמוחלף באמצעים טכנולוגיים אחרים.

רביעית, חשוב כי מעסיקים גדולים, אשר ברשותם אמצעים כלכליים יממנו באופן מלא או חלקי - או סירוגין יפעלו להקמת- מסגרות חינוכיות לילדי העובדים במקומות העבודה עצמם, במיוחד לאור העובדה שבתי הספר סגורים. צעדים אלה יאפשרו לנשים להישאר בשוק העבודה ולא להידרדר למעגל העוני.

על מנת שמקומות העבודה יוכלו להתגמש ולהתאים את עצמם למשבר הנוכחי, במיוחד בהיעדר דרכים אלטרנטיביים לפקח על עבודתם של העובדים מרחוק. חובה על המעסיקים לחשוב איכותנית ולא כמותית, משמע להתחיל להסתכל על טיב העבודה ואיכות התוצר הסופי ולא על מספר שעות העבודה.

לסיכום, בנוסף לשינוי בחלוקת התפקידים המגדריים, שחובה עלינו נשים כגברים להוביל. אני חושבת שנכון וראוי לנצל משבר זה, על מנת לשנות סגנונות ומודלי עבודה שנועדו לענות אך ורק על צרכיהם של גברים. הגיע הזמן להפוך את מקומות העבודה לידידותיים לנשים, הגיע הזמן ליצור שינוי ארוך טווח שיוביל למשק שוויוני. 

הכותבת היא עו"ד, רכזת אדבוקציה וייצוג נשים בעמותת "נשים נגד אלימות"

للمقالة بالعربية: اقتصاد نسوي الآن

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות