ואם כבר כיפור, העם הפלסטיני לא יסלח!

הדיל עזאם ג'לאג'ל
הדיל עזאם ג'לאג'ל
ירון קמינסקי | 2000 |חייל מכוון את נשקו לעבר מפגינים בנצרת, אירועי אוקטובר 2000
הדיל עזאם ג'לאג'ל
הדיל עזאם ג'לאג'ל

للمقالة بالعربية: وبالحديث عن يوم الغفران، الشعب الفلسطيني لن يغفر!

האינתיפאדה השנייה פרצה לפני עשרים שנה ב-2000, בעקבות הביקור הפרובוקטיבי של אריאל שרון - ראש האופוזיציה דאז - במסגד אל-אקצא. זה היה אירוע שסלל את הדרך להמשך הכיבוש, הגזענות, בניית ההתנחלויות והאלימות במזרח ירושלים. שרון היה איש מלחמה. ושלא תטעו - גם ביבי הוא איש מלחמה, למרות הסכמי הנורמליזציה הבזויים שחתם עם מדינות ערב. הוא היה שמח להיפטר מכל הפלסטינים שחיים כאן.

אירוע ארור זה שהתרחש לפני עשרים שנה, הוציא את העם הפלסטיני ברובו לאינתיפאדה השנייה - אינתיפאדת אל-אקצא. התוצאות היו הרות אסון, אלפי פלסטינים נרצחו בידי צבא ומשטרת ישראל. תמונתו של הילד מוחמד א-דורה נחקקה בזיכרונם של כל פלסטיני ופלסטינית בארץ ומחוצה לה. כולנו ראינו מעל מסכי הטלוויזיה את הילד שניסה נואשות למצוא מחסה מאחורי גבו של אביו ברחובות עזה הבוערים. אך צבא הכיבוש והדיכוי היה מספיק אכזרי וחסר אנושיות כדי לרצוח אותו בדם קר למרות תחנוני אביו. האינתיפאדה לא פסחה על הרחוב הערבי-פלסטיני בתוך ישראל. שלושה עשר פלסטינים אזרחי המדינה נרצחו בידי המשטרה במה שנקרא "אירועי אוקטובר", מפני שמחו נגד כניסתו של שרון למתחם מסגד אלאקצא ונגד הדיכוי האלים שהופעל על אחיהם הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית. את העובדה שמדינה טבחה ולאחר מכן טייחה את הרצח - ראו ערך ועדת אור - אף אחד לא יצליח להעלים.

עברו עשרים שנה, ועדיין האלימות והגזענות כלפי פלסטינים משני עברי הקו הירוק הולכת ומעמיקה. אז לכל השואלים - איפה האזרחים הערבים ולמה הם לא לוקחים חלק במחאות נגד שלטונו המושחת של ביבי? כדאי שתבינו: הפלסטינים בישראל לא יכולים להיות חלק ממחאה למען "הדמוקרטיה הישראלית" ואל תצפו מהם להסתפק בסיסמה הריקה "רק לא ביבי". הבעיה שלנו היא לא ביבי האיש, אלא המדיניות והמערכת כולה. הבעיה שלנו היא המדיניות הממוסדת שמתייחסת אלינו כאזרחים מסוג ב', מחוקקת חוקים גזעניים דוגמת חוק הלאום, מפלה תקציבית, הורסת בתים ובאותה מידה מסרבת להרחיב תחומי השיפוט של היישובים הערביים, מסיתה נגדנו והרשימה עוד ארוכה. האינתיפאדה השנייה קרתה אולי לפני עשרים שנה, אבל מה עם המציאות הגזענית המתמשכת? מה עם "החיים עצמם"?

אנחנו לא חלק מהחברה הישראלית שנלחמת על תדמיתה ואופייה של המדינה. זאת לא המדינה שלנו ותאמינו לנו או שלא, קשה לחיות במדינה זו עם הידיעה שלמרות היותך אזרח מן השורה, אתה עדיין לא שייך ושחייך בסכנה מתמדת רק בגלל היותך פלסטיני. 

ואם כבר כיפור, העם הפלסטיני לא יסלח לשרון ולממשיכי דרכו, על שגזלו מאיתנו את הזכות הבסיסית לקיום כאן במולדת האהובה שלנו.

הכותבת היא עו"ד, פעילה חברתית ופוליטית וחברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד

للمقالة بالعربية: وبالحديث عن يوم الغفران، الشعب الفلسطيني لن يغفر!

للانضمام لمجموعة الساحة على الفيس بوك

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות