אכן, יש לחקור את החוקרים

סאוסן זהר
יעקוב אבו אל-קיעאן
סאוסן זהר

للمقالة بالعربية: يجب التحقيق مع المحقّقين

הציטוטים שנחשפו לאחרונה מתוך התכתבויותיו של שי ניצן בנוגע לסגירת תיקי החקירה על הרג יעקוב אבו אלקיעאן, הסעירו את כלי התקשורת למשך כמה ימים. ההקשר שניתן לדברים, נסב כולו סביב המחלוקת הפנימית בציבוריות הישראלית בעניין החשדות כלפי נתניהו. סיפור הטיוח של הרג אזרח חף מפשע גויס באופן ציני לצורך חיזוק הנראטיב של מי שטבע את המושג "לחקור את החוקרים". לשם כך הוצגה סגירת התיק כאירוע חריג, תוך התעלמות מוחלטת מן האופי הסדרתי של החלטות בכירי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה ככל שמדובר בתיקי חקירות של הרג פלסטינים אזרחי ישראל בידי שוטרים. מבט אל התנהלות רשויות האכיפה מאז הרג 13 המפגינים הפלסטינים באירועי אוקטובר 2000 ועד היום, מגלה כי החריג הוא שיטה, ואכן, יש צורך דחוף לחקור את החוקרים.

לאחר שהיא גבתה 500 עדויות והופיעו בפניה 430 עדים ואספה אלפי ראיות, קבעה ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה כדי לחקור את אירועי אוקטובר בדו"ח שכלל 800 עמודים, כי המשטרה פתחה באש באופן בלתי חוקי על המפגינים והשתמשה בכוח מופרז, וכי אף לא אחד מההרוגים היווה סכנה מיידית שהצדיקה את הירי. ועדת אור המליצה שמח"ש תקיים חקירה פלילית ותבחן אם להגיש כתבי אישום נגד השוטרים המעורבים בהרג. ואולם, אף לא שוטר אחד נתן את הדין על כך עד היום.

היה זה אותו שי ניצן, שבתפקידו אז כמשנה לפרקליט המדינה, מונה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, לבדוק את ההחלטה של מח״ש לסגור את כל התיקים למרות המלצות ועדת אור. ניצן קבע כי אין הצדקה לקבוע כי שוטר או קצין כלשהו היו אחראים מבחינה פלילית, אפילו אם הפרו את הוראות הפתיחה באש. זאת, משום שלשיטתו מדובר היה במצב של "קרב" במהלכו מפעיל המפקד שיקול דעת "כפי שראוי שכל מפקד בסיטואציה כזו יעשה". - כפי שחקוק בחוות הדעת של היועמ״ש, שאימצה את החלטת מח״ש לסגור את התיקים.

קו ישר עובר בין סגירת תיקי אוקטובר 2000, לטיוח של פרשת אבו אלקיעאן. בשני המקרים מדובר במדיניות של היעדר אחריותיות כלפי האזרחים הפלסטינים, הנסמכת למעשה על "דוקטרינת נתיני אויב". דוקטרינה גזענית זו, שאיבדה את הלגיטימיות שלה לאחר מלחמת העולם השנייה, מאפשרת השעיה של שלטון החוק במקרים בהם היו מעורבות קבוצות אתניות ולאומיות פנימיות שזוהו כ"אויבים" ועל פיה, פגיעה או הרג באנשים השייכים לקבוצות אלה אינה נחשבת כפלילית, גם אם הם אזרחים.

יעקוב אבו אלקיעאן, נהרג מירי משטרתי במהלך מבצע מעין צבאי להריסת בתים בכפרו, אום אל חיראן שבנגב. מיד לאחר הריגתו, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, הצהירו כי אבו אלקיעאן הוא "מחבל" שניסה לדרוס שוטרים. לא היה צריך לחכות לגילויים האחרונים כדי לעמוד על כך שפרקליט המדינה אז, שי ניצן, סגר את התיק תוך התעלמות מכל הראיות והעובדות שהיו מונחות לפניו. מרכז עדאלה פנה ליועמ״ש כבר ב-2018 בדרישה לקבל גישה לכל חומרי החקירה ולפתיחת בדיקה עצמאית וניטרלית של החקירה, ממנה עלה החשד לניגוד עניינים, שקילת שיקולים זרים ושיבוש הליכי חקירה.

גם במקרה של הריגת ח'יר חמדאן מכפר כנא על ידי המשטרה ב-2014, נראה שמערכות אכיפת החוק מתגייסות להגן על ״שיקול הדעת המבצעי״. בג״ץ ביטל את ההחלטה על סגירת התיק, משום שמצא כי הראיות הראו בבירור שצריך היה להגיש כתב אישום נגד השוטרים. למרות זאת הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לדיון נוסף בטענה שהגשת כתבי אישום נגד שוטרים עלולה להרתיע אותם משימוש בכוח כאשר יש בכך צורך.

במסקנותיה, קבעה ועדת אור כי ״המשטרה חייבת להטמיע בקרב שוטריה את התובנה, כי הציבור הערבי בכללו אינו אויב שלהם, וכי אין לנהוג בו כאויב״. אך כל עוד מערכת האכיפה כולה לא תראה בחייהם של הפלסטינים כשווים ותנהג ללא משוא פנים כדי להביא לאחריותיות על מעשיה, לא ניתן לצפות שייושמו מסקנות אלה של ועדת אור. לכן דורש היום מרכז עדאלה להקים ועדה עצמאית שסמכויותיה מחייבות מבחינה חוקית, כדי לבדוק את כשלי חקירת תיקי אוקטובר 2000. ועדת המעקב העליונה אימצה דרישה זו יחד עם הדרישה לחקור את עשרות המקרים של אזרחים פלסטינים שנהרגו בידי המשטרה מאז שנת 2000, שתיקיהם נסגרו על ידי מח"ש. זה כולל את הריגתו של המורה יעקב אבו אלקיעאן.

הכותבת היא עו״ד וסמנכ״לית עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. כאמור עדאלה, ייצג את משפחות הרוגי אירועי אוקטובר בפני ועדת אור ובשורה של הליכים משפטיים נוספים. בימים אלה נידון בבג״ץ העתירה שהגיש מרכז עדאלה יחד עם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד החלטת פרקליט המדינה שי ניצן לסגור את תיק החקירה של הרג יעקוב אבו אלקיעאן.

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

للمقالة بالعربية: يجب التحقيق مع المحقّقين

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות