הרופא לא זמין? תעבור לתל-אביב!

בית החולים פוריה בטבריה, בשנה שעברה
ג'ידא רינאוי זועבי
ג'ידא רינאוי זועבי

للمقالة بالعربية: طبيبك غير متاح؟إنتقل لتل- أبيب!

החברה הישראלית מתמודדת בשנה זו, עם מציאות מורכבת. התמודדות זו כוללת, אתגרים רפואיים, בריאותיים, כלכליים וחברתיים. הקורונה חשפה את הפערים החברתיים והכלכליים הקיימים במדינה והדגישה את הצורך בחלוקה תקציבית מחודשת על מנת להנגיש את שירותי הבריאות לכלל האוכלוסייה. הדרישה לשוויון החברתי-כלכלי בישראל, אינה רק דרישה מוסרית בעיני. אלא היא הכרח קיומי אשר באמצעותו ניתן לייצור חברה חזקה ומגובשת, המסוגלת לעמוד אל מול אתגרים עתידיים.

מחד גיסא נדרשת מערכת הבריאות, להתמודד עם התוצאות הבריאותיות של פערים אלו. ומאידך גיסא, נדרשת לפעול באופן שיצמצם את הפערים הקיימים. יותר מזה היא נדרשת, לצמצם פערים אלה ולהנגיש את שירותי הבריאות. המצב הבריאותי של האוכלוסייה במדינה, נמדד ע"פ קריטריונים רבים דוגמת שיעורי תמותה, תחלואה, מוגבלות, הערכה עצמית ועוד. והוא במידה רבה תולדה של רמת ההכנסה וההשכלה, המצב התעסוקתי והמקצועי, מערכת התמיכה החברתית והסביבה. 

דוחות מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משרד הבריאות ומרכז טאוב, חושפים בפנינו נתונים עדכניים אשר מתארים את התמונה הכוללת והמורכבת. ככלל, ההוצאה הלאומית הבריאותית בישראל מתחלקת לשניים: הוצאה ציבורית, הממומנת מכספי המדינה דרך ארבע קופות החולים (מכבי, כללית, מאוחדת ולאומית), והוצאה פרטית, שאותה מממנים האזרחים (ישירות מכיסם או באמצעות ביטוחים משלימים ופרטיים). חוק ביטוח בריאות ממלכתי בישראל, שנחקק ב-1995, נועד להבטיח לכלל תושבי המדינה גישה שוויונית לשירותים רפואיים. אולם במשך השנים שחלפו, ובפרט מאז נחקק חוק ההסדרים ב-1997, חלה ירידה בחלקו של המימון הציבורי- ממשלתי, ובמקביל חלה עלייה בחלקו של המימון הפרטי, התוצאה פגיעה קשה בשוויוניות שהחוק קבע.

ואכן, ההוצאה הציבורית בישראל על בריאות הולכת וקטנה, ב-2017 היא עמדה על 62.8%, לעומת 73.4%  - לפי ממוצע ההוצאה של-OECD - ועל -78.2% במדינות דומות. בנוסף, עלתה ההוצאה הפרטית בין השנים 1997-2017, מ-3.9% ל-5.7%.

אם משווים את חלוקת ההוצאה הציבורית והפרטית בין המרכז לפריפרייה, אזי התמונה מתבהרת. הנתונים מצביעים, על כך ששיעור הרופאים המועסקים במחוזות הצפוניים והדרומיים - לאלף נפש - הם מהנמוכים במדינה, וזאת מפני שקיימים הבדלים ברמת הזמינות של רופאים אלה לקהילות הפריפרייה. לעומת זאת, מרכז הארץ מתאפיין בשיעורי תמותה נמוכים יותר, תחרותיות גבוהה בין הקופות, זמינות גבוהה של רופאים. וכצפויי, שיעור מיטות האשפוז הכללי בפריפרייה נמוך משמעותית בהשוואה לשאר. לפי בדיקה שבוצעה ע"י משרד הבריאות ונכללה בדוח שהוזכר לעיל, נמצא כי זמינות שעות השירות של רופאי המשפחה בתל אביב עומדת על-19.7 שעות, כלומר רופא אחד ל־1,000 נפש. לעומת שעות זמניות של רופאי משפחה בפריפרייה, בבאר שבע למשל  היא עמדה על-14.7ובמחוז צפון עמדה על־14.8. 

כמו כן, הנתונים מצביעים על כך שנשים חרדיות וערביות פונות באחוזים נמוכים מאוד לקבלת שירותי בריאות. עוד, קשישים נתקלים בקשיים רבים בעת פנייתם לשירותים בשל קשיי ניידות וצורך בביקורים תכופים. וויתור על טיפול רפואי מסיבות כלכליות, גבוה פי שלושה ביישובי הפריפרייה לעומת יישובי המרכז. ביישובים הנמצאים במרכז הארץ, שיעור מיטות האשפוז במוסדות רפואיים, גבוה פי-7 משיעורו ביישובים פריפריאליים. אך הנתון המקומם ביותר הוא, שיעור תמותת תינוקות ל-1,000 לידה בפריפרייה לעומת המרכז, שיעור זה עומד על- 5.5  בדרום לעומת ו-3.8 בצפון. נתון זה, אמור להדיר שינה מעיני כל מקבלי ההחלטות במדינה זו!

ובכן, נשאלת השאלה איזה צעדים על המדינה לנקוט על מנת להבטיח שוויון בריאותי לכלל אזרחי המדינה? הנה כמה צעדים הכרחיים, צריך לפתח שירותי בריאות באזורים מרוחקים, לתעדף צורכי אוכלוסיות מיוחדות (כגון חולים כרוניים), להפעיל תכניות התערבות בקרב קבוצות במצוקה, להגביל שירותי בריאות שחייבים תשלום. 

לסיום ובנימה אופטימית, ולמרות המצב המורכב והמאתגר בו נמצאת מערכת הבריאות כיום, חובתי להצביע על אחת המגמות הבריאותיות החיוביות שמתרחשות בצפון הארץ במקום בו אני חיה ופועלת. אנחנו מצליחים לצרף לשורותינו רופאים ערכיים, איכותיים ומקצועניים אשר בוחרים להשתלב במערכת הבריאות בגליל. חובה על כל הגורמים הממשלתיים- בריאותיים, להגביר את מאמציהם על מנת להבטיח נגישות שוויונית לשירותי הבריאות. 

הכותבת מנכ"לית עמותת הידידים של המרכז הרפואי פוריה

للمقالة بالعربية: طبيبك غير متاح؟إنتقل لتل- أبيب!

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות