קורונה והמעבר למימון האסלאמי

للمقالة بالعربية: كورونا والانتقال للتمويل الإسلامي

התפשטות נגיף הקורונה גרמה ל"רעידת אדמה" כלכלית אדירה בכל מדינות העולם, והביאה להפסדים כספיים עצומים. עוד, תחת הקורונה התנאים הכלכליים - הן הגלובליים והן המקומיים - מעידים על התכווצות כלכלית, שהובילה להפחתת הייצור ברבעון השני של שנה זו. במדינות מסוימות, כמו בישראל, הכלכלה הצטמקה ל-7%, בארה"ב ל-30% ובאירופה ל-12%. חשוב לציין, מגיפה זו עלתה לכלכלה העולמית כ-5.8 טריליון דולר, אך נתון ימשיך לעלות.

המשבר הכלכלי הנוכחי וכניסתה של הכלכלה העולמית לעוד שפל כלכלי, מזכירה לכולנו שהכלכלה האסלאמית מסוגלת להציל את האנושות. על כן, אנו זקוקים לשילוב מאמצים בינלאומיים- ציבוריים על מנת לטפל במשבר הנוכחי ולהפנות משאבים לאזרחים. כיום, עלינו להשיג ביטחון חברתי באמצעות הקפדה על סגר בריאותי, צריכה נבונה, הסתפקות במועט וסולידריות קהילתית.

עם חלוף משבר הקורונה הכלכלי, העולם יתוודע בצורה מעמיקה יותר לחשיבות הכלכלה האסלאמית. כאמור, הכלכלה האסלאמית משותת בעיקר על ההשקעה בסחורות בסיסיות ובמגזרים חיוניים. משמע, השקעה במגזרים שמספקים מזון, משקאות, ביגוד, מפני שלמגזרים אלה יש פוטנציאלי צמיחה מתמשך בשל עמידותם בפני תנודות השוק. השקעה במגזרים אלה מספקת למשקיעים רווחים וצמיחה ברת-קיימא, בנוסף היא מספקת הגנה מפני כל משבר שעלול לפגוע בכלכלה העולמית. 

הכלכלה האסלאמית קוראת לנו להפעיל עקרונות אתים ויצרתיים שתומכים בעובדים ומעודדים צריכה חכמה. כיום, הכלכלה האסלאמית היא אחת האופציות המבטיחות בעולם. היא כלכלה שנמצאת בצמיחה מתמדת, ואף הוכיחה את עצמה במהלך המשבר הפיננסי שפקד את העולם בשנת 2008. אותו משבר שהוביל למשכון נכסים הפך את הכלכלה והמימון האסלאמי לחשובים מאוד במיוחד, לאור העובדה כי המשבר הנידון כלכלית היה צמוד לאג"ח.

ההתעניינות במודל מבוסס הנכסים שמספק המימון האסלאמי - ובמיוחד האגרות האסלאמיות שהגיחו באותו שלב ונהנו מביקוש רב ע"י משקיעים, עודדו מוסדות פיננסיים ומוטבים לפתח מודלים כלכליים אלטרנטיביים עם כלים דומים. המטרה הייתה, לספק אפשרויות כלכליות מותאמים כלכלית למוטבים, מה שהוביל בעצם להגדלת הנכסים התאומים כלכלית את "שריעה" (עקרונות האסלאם).

עוד, הניסיון הכלכלי האסלאמי בחברה הערבית בישראל הוכיח את עצמו, במיוחד לאור המשבר הנוכחי. וזאת כי קרנות מבוססות ריבית נחלו הפסדים כספיים כבדים. אך, יישום הממון האסלאמי ביחס לקרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, ההשקעה וקרנות החיסכון לילדים, גרם לצמיחתן. המסע הזה התחיל לפני שלוש שנים עם 6 מיליון שקלים וכמה עשרות פקידים אשר מניינם כיום מגיע לאלפים. התוצאה הישרה של מהלך זה, הייתה גידול עצום בהשקעה האסלאמית, אשר עומדת כיום על כ-140 מיליון שקל. זו הייתה הוכחה שאנשים שמו את מבטחם, בקרנות שנתפשות כערכיות ומוסריות בעיניהם.

למרות אמונתי העמוקה בצדקת דרכה של הכלכלה האסלאמית וביכולתה לעמוד אתנה בפני המשבר הנוכחי. שתי בעיות יעמדו בדרכה בעת ניסיונה להחליף את הקפיטליזם הדורסני: ראשית, דחייתה ברמה הבינלאומית מסיבות אידיאולוגיות ידועות. שנית, התנגשותה עם מוסדות כלכליים- עולמיים שרווחיהם מבוססים בעיקר על הריבית. 

הכותב הוא מרצה ומומחה לכלכלה ופיננסים אסלאמיים-חבר המועצה האיסלאמית לפסיקות דתיות (פתווא)-נצרת

للمقالة بالعربية: كورونا والانتقال للتمويل الإسلامي

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות