יעל וורגן
יעל וורגן

للمقالة بالعربية: هل ينطبق "أحب لأخيك" على الفلسطينيين؟

השמש גבוהה בשמיים, האדמה קשה וחרוכה בגלל הקיץ. על מדרון ההר, בתוך מטע עצי הזית הגדול עובדים כמה עשרות בני אדם בקטיף הזיתים המפוזרים על הענפים המאובקים. יריעות פלסטיק גדולות פרוסות מתחת לעצים, והקוטפים מפילים אליהן את הזיתים בידיים חשופות, ממש כמו לפני מאות שנים. אל הענפים הגבוהים מטפסים על סולם, ולפעמים על הגזע עצמו, כמו ילדים, עמוק פנימה אל תוך סבך הענפים. שַקֵט במטע המשקיף אל בתי הכפר הפלסטיני שמתחתיו, ורוחם של הקוטפים טובה עליהם. מעת לעת יישמע קול שירה עליזה בין הענפים, ושתי שפות, לפעמים שלוש, משמשות שם בערבוביה: ערבית, עברית ואנגלית.

עד כאן הכל נראה נורמלי לחלוטין. למתבוננים מבחוץ התמונה כמעט פסטורלית: בני ובנות הארץ הזו עובדים יחד, כתף אל כתף, באוויר הפתוח. אם היה מדובר בכל מדינה אחרת, כנראה שבזאת היה מסתיים התיאור. אך באדמות השטחים הכבושים תמונת הנורמליות הזו היא רק תזכורת כואבת לחלום רחוק שכמעט שכחנו.

מבט רחב יותר, יעיד עד כמה נדיר מראֶה זה כאכן. עד כמה לא נורמלית המציאות בה הוא מתרחש. באותו בוקר פסטולי כוונתי לעשירי לאוקטובר הגיעה קבוצת מתנדבים ישראלים בהסעה מאורגנת על ידי ארגון 'רבנים למען זכויות האדם' אל מטע הזיתים בכפר הפלסטיני בורין שבשומרון על מנת לעזור לחקלאים הפלסטינים במסיק. מההתנחלות יצהר שיושבת מעל בורין, ירדו להם כעשרה מתנחלים, אל החֶלקה בה עבדו המתנדבים והחקלאים הפלסטינים ותקפו את מוחמד עסעוס, בעל האדמה שיצא לבדוק את העצים. כשהבחין בהם וניסה לברוח השליכו עליו אבנים, וכתוצאה מפגיעתן נזקק מוחמד לאשפוז.

אני חייבת להדגיש, שאלימות ותקיפת מתנחלים אינה אירוע חרג. בכל שנה מגיעים מתנחלים אל מטעי הכפר לאיים על מנת להשחית או לפגוע. הסצנה חוזרת על עצמה בנקודות רבות על פני מפת הגדה המערבית, בהן אדמות חקלאיות של כפרים פלסטינים נמצאות בסמוך להתנחלויות או למאחזים. על פי נתוני ארגון 'יש דין' אירועי תקיפת חקלאים, השחתת עצי זית, גניבת זיתים וציוד חקלאי מתרחשים בשטחים בתקופת המסיק על בסיס יומי, לרוב תחת עני הצבא והמשטרה. לדברי הארגון, רק בתשעת ימי המסיק הראשונים דווח על כ-20 אירועים דומים.

הישראלים שהגיעו לכאן ליום מסיק בכפר, לא באו על מנת לזכות בחווייה תיירותית חקלאית ולהכיר את המקומיים, וגם לא על מנת לספק מחוות רצון טוב ולסייע בעבודה הקשה. המטרה העיקרית של בואם היא להגן על החקלאים מפני תקיפה אפשרית של ישראלים אחרים, העושים כל שביכולתם לחבל במסיק הפלסטיני שנחשב בתרבות הפלסטינית לעונת חגיגה משפחתית וקהילתית. התמונה השלווה עלולה להשתבש בכל רגע אם מתנחלים יחליטו לפלוש אל חלקות האדמה, מצוידים במוטות מתכת, כלי נשק או סתם אבנים. אם הם יתקפו והישראלים יזעיקו כוחות צבא או משטרה – ברבים מן המקרים 'פתרון' האירוע יהיה הרחקת החקלאים הפלסטינים מאדמתם, בטענה שהסיטואציה מסוכנת עבורם. זאת בניגוד מוחלט לפסיקת בג"ץ כי אין לנקוט בדרך זו, וכי חובת הצבא להגן על זכותם של הפלסטינים לעבוד את אדמתם ולהתפרנס ממנה ללא הפרעה.

בעוד 'שמחת התורה' של המתנחלים מבוססת על תפישה דתית של עליונות ואדנות יהודית, השוללת את אנושיות הזולת. מבקשים חברי וחברות 'רבנים לזכויות אדם' להזכיר ולממש את הכתוב ממש בראשית התורה: כל בני ובנות האדם נבראו בצלם אלוהים. חכמי המשנה שדנים בשאלה מהו הכלל הגדול ביותר בתורה מתלבטים בין "ואהבת לרעך כמוך" לבין סיפור הבריאה בצלם אלוהים ומכריעים לבסוף שהכלל החשוב נטוע בקביעה האוניברסלית לגמרי של התורה: " בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" (בראשית ה'). נראה כי אל מול העיוות  הנוראי של תורתנו, יש צורך לחזור ולהדגיש ולהתעקש כי כיהודים אנו מצווים קודם כל על אהבת אדם, כבוד הבריות ודרכי השלום.

נראה כי צריך גם להזכיר לעצמנו כישראלים את המשמעות הסמלית של ענפי הזית המופיעים בסמל מדינת ישראל, בהשראת חזיונו של זכריה הנביא:
" רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ ... וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר: מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי. וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי... וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר: זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת." (זכריה ד')

אם יום המסיק הזה יעבור בשקט, וגם אם לא – אנו נהיה שם כדי לחזק את האמונה והתקווה בשלום בין העמים, ואת ההבנה שתקומה אמתית של עמנו תתכונן רק אם נחזור אל הרוח האנושית של אהבת אדם, אהבת הגֵר, דאגה לחלשים - רוח השוויון והצדק הנמצאת בבסיס המסורת שלנו.

הכותבת היא רבָּה וחברת הוועד המנהל בארגון 'רבנים לזכויות אדם'

للمقالة بالعربية: أحب لأخيك، وإن كان فلسطينيا

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ