המוסד הוביל את הקשר עם הפלנגות

פלסטינים בביירות לאחר הטבח בסברה ושתילה
איתי מק
איתי מק

للمقالة بالعربية: الموساد والمليشيات اللبنانية قصة حب طويلة

בחודש מאי ציינה התקשורת הישראלית  20 שנה לנסיגת צה"ל מלבנון. שתי תמות הובילו את השיח התקשורתי, פילוג החברה הישראלית וסיפורי מורשת קרב בסגנון שיעורים לטירונים בצה"ל.

לא מעט ישראלים ועיתונאים ישראלים אוהבים למצוא הקבלות בין המעורבות הישראלית בלבנון למעורבות האמריקאית בוייטנאם. אך ההשוואה הזו נעשית בדרך כלל באופן שטחי וממוקדת בחיילים שנהרגו ונפצעו, בבעיות התנהלותו של הדרג המדיני והפוליטי ובמלחמה שההפסד בה היה ידוע מראש. בדרך כלל לא נעשית השוואה בין מעורבות כוחות הביטחון הישראלים והאמריקאים בזוועות שבוצעו כלפי האוכלוסיות המקומיות. 

המקרה היחיד בו גם התקשורת הישראלית וגם הישראלים עוד מוכנים קצת לשמוע על מעורבות מדינתם וכוחות הביטחון בזוועות בלבנון, הוא הטבח במחנות הפליטים הפלסטינים סברה ושתילה. אמנם הטבח שהתחולל שם בספטמבר- 1982, עורר זעקה במדינת ישראל ובעולם, והוביל לאחר מכן להקמת ועדה לחקירת האירועים במחנות הפליטים בביירות ("ועדת כהן"), אך היה זה רק אירוע אחד בשרשרת של אירועי טבח, הוצאות להורג, חטיפות, היעלמויות, חיתוך איברים והתעללות בגופות ע"י המיליציות הנוצריות. 

אחד ממקרי הטבח הגדולים התרחש בתל אל-זעתר, כשש שנים לפני הטבח בסברה ושתילה. כך תיארה ועדת כהן את האירוע: "באוגוסט 1976 נכבש על ידי הכוחות הנוצריים מחנה הפליטים תל אל-זעתר בביירות, שבו התבצרו מחבלים פלסטינים, ואז נטבחו אלפי פליטים פלסטינים. כל מעשה טבח גרר אחריו מעשי נקם בעל אופי דומה. מספר הקורבנות של מלחמת האזרחים נאמד בקרוב למאה אלף הרוגים, ביניהם מספר רב של אזרחים ובהם גם נשים וילדים". ראש אמ"ן לשעבר, יהושע שגיא, העיד בפני ועדת כהן ואמר: "הם רצחו כל הזמן. אנשים כמו סמיר ג'עג'ע, אלי חבייקה וקוברה (רוברט חאתם, מפקד יחידת שומרי הראש) ידעו לרצוח פלסטינים ואחרים בלי שמישהו יגיד להם לעשות זאת". ועדת כהן קבעה כי היה ידוע על מקרים בהם המיליציות הנוצריות רצחו אזרחים פלסטינים ודרוזים: "היו ידיעות על מעשי רצח נשים וילדים בכפרים דרוזים שבוצעו ע"י הפלנגות וכן על פעולות חיסול נגד הפלסטינים שבוצעו על ידי יחידת המודיעין של אלי חבייקה".

בחקירת הטבח במחנות סברה ושתילה עיקר הזרקור הופנה לצה"ל, אך מי שהיה אחראי מתחילת מלחמת האזרחים (בשנת 1975) על הקשר עם המיליציות הנוצריות, היה דווקא המוסד. כך נקבע בדו"ח ועדת כהן: "על הקשר עם הפלנגות היה מופקד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ונציגיו של המוסד בתקופות השונות קיימו קשר הדוק למדי בדרכים שונות עם מנהיגות הפלנגות". 

מתוך רצון לקדם אינטרסים ישראליים שונים, המוסד תמך במליציות הנוצריות בלבנון בזמן מלחמת האזרחים, באמצעות מתן הדרכה, אימונים, נשק, ציוד אלקטרוני למעקב וכסף. זאת אף שידע היטב כי הן מבצעות זוועות כלפי חברי מליציות אחרות, וכן נגד פעילים פוליטיים, אזרחים ואזרחיות שהשתייכו לקבוצות פוליטיות, דתיות, לאומיות ואתניות יריבות. האלוף (מיל') עמוס גלעד, אמר בראיון שפורסם בעיתון הארץ, ביום 6.5.2020 לגבי המליציות הנוצריות: "היו להם אנשים כמו סמיר ג'עג'ע, שהיו לו עיניים בוהקות בטירוף והוא באמת עסק ברצח... בשיר ג'ומייל היה מוקף באנשים כמו אלי חובייקה, האיש הנורא הזה שהיה מְרַצח ופושע... חובייקה היה אדם אכזר שעשה מעשי זוועה". גלעד אמר שניסה ללא הצלחה להתריע על הסכנה הטמונה בקשר עם המליציות הנוצריות: "ניסיתי להתריע, אבל נתקלתי בחומה בצורה. המוסד הוביל את הקשר עם הפלנגות, וכל ביקורת נגדו נדחתה על הסף ונמחצה".

אכן במהלך מלחמת האזרחים בוצעו זוועות גם בנוצרים אך כפי שנכתב בדו"ח ועדת כהן :"כל מעשה טבח גרר אחריו מעשי נקם בעל אופי דומה", ולכן לא היה בכך די כדי להצדיק את תמיכת המוסד במליציות הנוצריות ובמעגל הדמים. 

ועדת כהן הטילה "אחריות עקיפה" לטבח בסברה ושתילה על בכירים ישראלים שונים, אבל היא התייחסה רק להחלטה שנגעה במתן היתר כניסה לפלנגות לאותם מחנות, ללא פיקוח מספק ולאי עצירת הטבח מהרגע שהחל בלבד. ה"אחריות העקיפה" שלא נדונה בוועדה, הייתה אמורה להתמקד בתמיכה המתמשכת של המוסד במיליציות הנוצריות במהלך השנים שקדמו לטבח בסברה ושתילה. הרצחנות של חברי המיליציות הנוצריות, לא שכנעה את המוסד להפסיק את תמיכתו בהן. כך העיד בפני ועדת כהן ראש המוסד דאז, נחום אדמוני: "המוסד ניסה כמיטב יכולתו, במשך כל התקופה להציג את הנושא ולגשת אליו מתוך היבט אובייקטיבי ככל שיכול, אבל מכיוון שהוא היה מופקד על הקשרים, אני מקבל, כהנחה, שנוצרו גם יחסים סובייקטיביים ולא רק אובייקטיביים. אני מוכרח לקבל את זה, במגעים, מדברים עם אנשים, נוצרים מגעים".

הזחיחת והקהות המוסרית שעולה מדבריו של ראש המוסד בנוגע למעורבות הישראלית בלבנון ולתמיכתו של המוסד במיליציות הנוצריות, באה לידי ביטוי, גם בחוות דעת שנמצאה בתיקי משרד החוץ ופורסמה באתר ארכיון המדינה ב- 15.6.1982.

באותה חוות דעת  – שהכין אשר גורן ממחלקת המחקר במשרד החוץ, ושלח ללשכת שר החוץ, למנכ"ל ולסמנכ"ל משרד החוץ – והגיעה תשעה ימים לאחר תחילת הפלישה של צה"ל ללבנון וכשלושה חודשים לפני הטבח בסברה ושתילה נבדק הרווח וההפסד בעניין:" נוסחת חיסול אש"ף" שכללה גם "הריגת בני אדם בסיטונות". בפתח חוות הדעת גורן הבהיר שהוא לא מתייחס בה להיבטים מוסריים, אלא הסברתיים-מדיניים גרידא. בשיקולי "התועלת" צוינה ההנחה שהריגה בסיטונות תשמש הרתעה כלפי הטרור הפלסטיני ותקדם את מדיניות ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה ותבטל את התחשבות הפלסטינים באש"ף. בשיקולי "ההפסד" צוינו חיזוק מעמדו של אש"ף בעולם, פגיעה במעמד ישראל בדעת הקהל העולמית הנאורה וחיזוק הטענה כי מעשה ישראל בלבנון מאזנים את זוועות השואה. 

עצם הכנת חוות דעת בעניין היבטים הסברתיים של ביצוע פשעי מלחמה, מעידה על טירוף מערכות ואובדן מוסרי של הגורמים הביטחוניים והמדיניים שניהלו את המעורבות הישראלית בלבנון. בחלוף כארבעים שנים, הפרשה העלומה של מעורבות המוסד בלבנון צריכה לצאת לאור לא רק כדי לעשות מעט צדק עם קורבנות המליציות הנוצריות ומלחמת האזרחים באמצעות חשיפת האמת. אלא גם כדי לאפשר דיון והפקת לקחים ציבוריים שעשויים למנוע את המשך התמיכה מצד המוסד ומדינת ישראל בכוחות ביטחון ומיליציות ברחבי העולם המבצעים זוועות.

כך למשל, בדו"ח מועצת הביטחון של האו"ם מינואר-2016, צוין כי בעסקה שתווכה ע"י ראש השב"כ הדרום סודני, תוך עקיפת המנגנונים הפורמליים בדרום סודן לרכישת נשק. נרכשו בקיץ-2013 מישראל רובי גליל אייס ונמסרו למיליציה של הממשלה הקרויה Mathiang Anyoor שהתאמנה בחווה הפרטית של הנשיא הדרום סודני. הרובים שימשו את המיליציה לטבח שהחל ב-15.12.2013 בבני שבט הנואר בבירה ג'ובה ובסביבתה. טבח שסמל את פרוץ מלחמת האזרחים בדרום סודן.

בג"ץ ידון השנה במקביל הן בעתירה הדורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים האחראים למכירת הרובים ששימשו לטבח בדרום סודן, והן בעתירה שדורשת לחשוף את מסמכי התמיכה של המוסד במליציות נוצריות שביצעו זוועות במלחמת האזרחים בלבנון. 

הכותב הוא עו"ד ופעיל זכויות אדם בנושא הסחר בנשק של מדינת ישראל

للمقالة بالعربية: الموساد والمليشيات اللبنانية قصة حب طويلة

הצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המדור

תגובות